פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קכא
רב שלום וברכה לכבו' אהו' הרב המאוה"ג חריף ובקי ידיו רב לו מו"ה מנחם יהודא אדלער נ"י רב אב"ד בק"ק סערעדנא יע"א.
מכתבו הגיעני ומחמת הטרדות שונות כעת אשוב לו בקיצור נמרץ, והוא כי אני על משמרתי אעמודה דלדעת החתס"ו יו"ד סוף סי' ר"א דאם הנסרים דבוקים בארץ הו"ל בית קבול דאין שום חילוק בין אם הוא רצפת קרקע ממש או לבנים ((עיי' לעיל סימן קי"ז באריכות)), ומה שכתב לדחות דברי דלענין מקוה אין נ"מ אם הוא מקבל טומאה או לא רק שיהיה כלי דהא אפילו בכלי גללים ואבנים ג"כ אין טובלין אע"ג שאינו מקבל טומאה, וא"כ יש חילוק ג"כ בין לבנים ובין רצפת קרקע, דבלבנים כיון שהיו ע"א בתלוש יש להחמיר טפי דנהוי כלי, במח"כ אין חילוקו עולה יפה דמה בכך דלבנים היו תלושים הרי לענין מקוה שיהיו המים העוברים על ידו נעשו שאובים בעינן. עכ"פ שם כלי, וכל שאין עליו שם כלי אינו פוסל המים שעוברים על ידו אפילו בתלוש ממש והרי סלון של חרס ג"כ הוי תלוש ואפי"ה אין פוסל המים שעוברים עליו עי' במשנה פ"ו מס' מקואות משנה ח' מביא סלון של חרס וא"כ כיון דהלבנים אע"ג שהיו תלושים מ"מ לא היה עליהם מעולם שום שם כלי אפילו שם כלי שאינו מקבל טומאה לא היה עליו מעולם ומ"מ ס"ל להחחס״ו דכיון שעכשיו נעשו הנסרים בית קבול ע"י שהם מחוברים ללבנים פוסלים המקוה וא"כ ה"נ בקרקע ממש, ומה שבנה עליו עיקר היסוד דקרקע עולם שהוא מחובר מגדוליו איך יצטרף להיות שולים הרי כבר כתבנו החילוק דוודאי אינו נעשה כלי במחובר, אמנם אם נעשה כלי עוד בתלוש שהיה לו בית קבול לא נפקע ממנו שם כלי גם לאח"כ כיון שמקבל כמו מקודם, רק כתבתי כי לדינא גם החתס״ו לא חייש לזה משו"ה לא כתבתי רק שלכתחלא צריך לתקן שלא יקבל כלום כיון שכבר היה עליו שם כלי קבול בתלוש (דהא עכשיו קיימינן שנעשו הנקבים עוד בתלוש) וא"כ לא דמי אפילו לקבעו ולבסוף חקקו דג"כ פסול לטבול בו ממש לדעת הנו"ב סימן קמ"ב מכ"ש הכא דכבר היה עליו שם כלי בתלוש, ונפלאת מה ראה על ככה לדמות נ"ד למקוה שקבע הדפנות בנסרים והסולים הם רצפת הקרקע שמעולם לא היה עליו שם כלי בתלוש ואיך יוכל להעשות כלי עכשיו במחובר משא"כ בנ"ד שהיה שם כלי על הנסרים בעודם בתלוש (לפי סברת החתס״ו דמשום דאפשר דניחא ליה הוי כלי אפילו נעשה שלא לדעת) שפיר אמרינן כיון דעכשיו ג"כ יש לו בית קבול ואדרבא מקבל יותר לא נפקע שם כלי ע"י שנדבק בקרקע לדעת החתס"ו שם:
אמנם בגמר דבריו אדם נתפס לאשר כתב לי בסוף מכתבו שאלו הנקבים אינם מועילים כלום לקבל צרורות וא"כ כיון דכל מ״ש החתס"ו שם להחמיר הוא רק משום דאע"ג שנעשו שלא לדעת אדם מ"מ אפשר דאח"כ יהיה ניחא ליה וא"כ בנ"ד שאין שום תועלת ע"י אלו הנקבים לקבל צרורות גם אני מסכים מהאי טעמא דווקא שאין צריך לתקן כיון דלא שייך לומר שיהיה ניחא לו, ויותר לא אוכל להאריך כעת מפני הטרדה:
והנני הדו"ש, והנלע"ד כתבתי בחפזי פק"ק באניהאד ג' לסדר והיה לך לאות ד' שבט תרס"ו לפ"ק.
אליעזר דייטש.