אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קיג

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קיג

סימן קיב

כבוד אהובי ידי"נ הרב המאה"ג חו"ב החסיד בעהמ"ח ספרים רבים וכו' מו"ה שבתי איש ליפשיטץ נ"י, דומ"צ בק"ק אורשיווא יצ"ו.

ע"ד המקוה שהיתה עמוקה מאוד ול"ה יכולין לירד ולטבול לזאת שאבי מקצת מן המים (אבל נשאר כמה שיעור מקואות) וקבעו שם ארבעה עמונים בארבע הקצוות והניחו שם נסרים וקבעו אותם על אלו העמודים במסמרים בל ימוט משם דרך בנין, והנה עיניו שפיר חזו בענין טבילה ע"ג נסרים ביו"ד סי' קצ"ח סעיף ל"א ובש"ך שם ס"ק מ"ה ובטו"ז ס"ק ל"א שמתירים, מ"מ הי' לבו נוקפי דדלמא אינם מתירים רק כשהנסרים קבועים בארעא סמיכתא אבל לא כמו בנ"ד שהנסרים קבועי' על העמודים באויר אולי הוי בכלל כלי, אמנם גם על זה פקח עיניו בדברי גדולי הפוסקים להתיר כה"ג ג"כ והחת"ס יו"ד סי' ר"ו ג"כ אינו אוסר רק בתיבה שעשוי' להיות עולה ויורד ע"י שלשלים הקבועים, בה אבל בבנין הקבוע תמיד כמו בנ"ד מותר, והאריך קצת במכתבו, ועיי' בספר גדולי טהרה בשו"ת סי' ח' וסי' ט', ובחידושי להל' מקואות בסוגי' דצנור אות כ"ג העליתי בס"ד דגבי ע"א וגבי שחיטה נקטי הגמ' אי הוי כתלוש או כמחובר בתלוש ולסוף חברו ולענין מקואות נקט הלשון הרי הוא כקרקע, והיינו משום דלענין ע"א עיקר הקפידא שלא יהי' תלוש דדוקא מחובר מעיקרא אינו נאסר משום פ"א דומיא דהר שמחובר מעיקרא משא"כ לענין מקוה עיקר הקפידא שלא יהי' עכשיו בתלוש וכל דנתבטל לגבי קרקע תו לא הוי עליו שם כלי משו"ה נקט לענין מקוה במס' ב"ב (דף ס"ו) אי הוי כקרקע או לא הוי כקרקע, ובחידושי הארכתי בעז"ה, ואוסיף מיא ואוסיף קמחא להביא ראי' דכל שהנסרים קבועים במסמרים אפי' אינם מחוברים לקרקע ממש מ"מ נתבטל מהיות כלי ומותר לטבול ע"ג שהרי הפנים מאירות בשו"ת ח"ב סי' קל"ב כתב להתיר לטבול ע"ג נסרים משום שאין בעוביין טפח לא חזי למדרס ומביא ראי' מהא דמסככין בנסרים מס' סוכה (דף י"ז ע"א) וע"כ דלא מקבלי טומאה ומיירי כשאין בעוביין טפח וגם לחד דיעה בעינן שלא יהי' רחבים ד' טפחים עיי' באו"ח סי' תרל"א סעיף ט', עכ"פ מוכח דנסרים ל"ה בכלל כלי אפי' אינם מחוברים בקרקע ממש רק כל שהיא דרך בנין מותר לטבול על גביהם כיון שאין בעוביין טפח, וזה פשוט. ומה שפקפק אחד על שלא שאבו כל המקוה כמו שעושים בעת שמכשירים המקוה לא הבנתי דעתו. דבש"ע יו"ד סי' ר"א סעיף מ' כתב וז"ל:

הרוצה לשאוב מים מן המקוה ולנקותו וירא שמא יחזרו מהכלי ג' לוגין למקוה אחר שחסרו מ' סאה יקיב הכלי עכ"ל, ומוכח דליכא חשש רק אם שואבים עד שנחסר מארבעים סאה דאיכא חשש שאובין משא"כ הכא שהמקוה לא נחסרה כלל א"כ ליכא שום חשש שאפי' חזרו כמה לוגין שאובין מן הכלי אינה נפסלה כיון שלא הי' חסרה מארבעים סאה וא"כ אפי' לדעת הרמ"א דגם במעיין צריך להחמיר דנפסל בשאובין (ומקוה דידן אפשר דהוי כמו מעיין) מ"מ בארבעים סאה שום מקוה אינה נפסלת בשאובין, וזהו הלכה פסוקה בלא שום חולק בסימן ר"א סעיף ט״ו ועיי' שו"ת הגאון ר' יודא אסאד יו"ד סי' ר' משמע ג"כ בפשיטות דכל שיש מ' סאה אחר ששאבו לנקות המקוה ליכא שום חשש ואין להאריך יותר בזה.

והנני דו"ש באהבה, והנעל"ד כתבתי פק"ק באניהאד אור ליום ד' י"ג למב"י תרס"ח לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה