פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קיא
בתשובה אחת כתבתי במה שראיתי בספר נטעי נאמנים שנסתפק במה שאנו נוהגין כשמנקין המקוה ומשום שנשאר קצת מים שנפלו מן הכלי שופכים חלב לתוך המים שישתנו מראת המים ולא יפסול המקוה בג' לוגין שאובים, ונסתפק דאם חוזר למראה מים קודם שנשלם השיעור מקוה א״כ פוסל אח"כ המקוה דכל זמן שאין במקוה ארבעים סאה יוכל לפסול בג' לוגין, וכתבתי טעם אחר להתיר משום שלא באו ע"י נפילה דכיון שכבר נתבטלו מהיות מים אע"ג שחוזרים למראה מים מ"מ לא נפלו לתוך המקוה [עיין לעיל סימן ק"ה], והנה לכאורה יש לדחות זה דהרי בסוף פ"ו מק' מקואות אמרינן דאם יש כנגד הנקב ג' לוגין פסול רק ר"א ס"ל דבעינן שנפלי דוקא ואנן קייל"ן כת"ק בש"ע סימן ר"א סעיף י״ח, אמנם נראה לחלק דודאי התם כשיש נגד הנקב ג' לוגין דהשאובים ניכרים בפני עצמן שפיר אמרינן דפוסלים אפילו בלא נפילה משא"כ בנ"ד דהשאובים משעה שנשתנו ע"י חלב ונתבטלו מהיות עליהם שם שאובים אינם ניכרים בפני עצמן כלל שפיר מודי כ"ע דכה"ג אינם פוסלים, ויש לצרף לזה ג"כ מ"ש התוספ' מס' ב"ב ס"ו ע"ב ד״ה מכלל דמשו"ה גזרו על ג' לוגין שאובים לפסול המקוה משום שג' לוגין יש להם חשיבות לרחיצה (כלומר ויש לגזור טפי אטו כולו שאוב) וא"כ מכיון שנשתנו להיות חלב אין ראויים לרחיצה ולא גזרו כה"ג ובפרט דלעולם אין חוזרין למראה מים רק ע"י רוב כשרים ומה"ת בטל ברוב דמה"ת כשר המקוה ברוב מים כשרים (ועיין בספר גדולי טהרה בנחל ס"ק ט') ודאי כה"ג שתיכף שמשעה שבאו שם המים כשרים אין שם ג' לוגים שאובין בפני עצמן דעד שלא חזרו למראה מים יש כאן רוב כשרים כה"ג כ"ע מודי דאין פוסל כיון שלא היה כדרך נפילה, ולא שייך לומר דכיון דהכשרים באים אח"כ נימא קמא קמא בטל דזהו אינו, חדא דבשעה שיש שם מראה מים ג' לוגין כבר יש שם רוב כשרים, ועוד דכיון שהכשרים רבו לא אמרינן קמא קמא בטל, ועיין תוספ' מסכת שבת ס"ה ע"ב ד״ה שמא ירבו, ועיין בר"ן סוף מסכת ע"א, ובחידושי בסוגיא דנוטפין הארכנו בס"ד וא"כ נראה פשוט דעכ"פ לענין חשש ג' לוגין דהוא לכ"ע מדרבנן אין להחמיר ואפילו לדעת ר"ת בספר הישר במס' מכות דג' לוגין בתחלה הוי דאורייתא מ"מ הכא דמעיקרא נשתנו לחלב ורק כשיש כבר רוב כשרים חוזרים למראה מים לכ"ע רק דרבנן אפילו לר״ת וא"ב שפיר י"ל דאינו חוזר וניעור, ונ"ל להביא ראיה ממשנה מפורשת דכל שלא היה פוסל מחמת שנשתנה מראיתו שוב אינו פוסל אע"ג שחזר למראה מים קודם שנשלמו הארבעים סאה, דבפרק ז' מס' מקואות משנה ה' שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קורטוב יין והרי מראיהן כמראה היין ובכלו למקוה לא פסלוהו, והנה התם מיירי במקוה שאין בו ארבעים סאה דאי יש שם ארבעים סאה בלא"ה אינו נפסל בכל מימות שבעולם, וא"כ אמאי לא אמרינן דהרי תיכף כשנפלו אלו ג, לוגין מים שהיה להם מראה יין לתוך המקוה גם אלו ג' לוגין חזרו מראיהן למראה מים כשנתערבו עם מי המקוה ויפסלו המקוה, וע"כ דכיון שכבר נשתנה קודם שנפל למקוה אינו חוזר וניעור, וא"כ הה"ד בנשתנו המים למראה חלב שוב לא יוכל לפסול המקוה. והיינו אי גרסינן שם במשנה ג' לוגין כלומר דגם לת"ק אזלינן בתר חזותא ועיי"ש בתוספ' ר' עקיבא איגר אות ״יב ודו"ק–