אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קו

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קו

סימן קה

הנה יש לעיין בכל מקואות שמכשירים אותם ע"י חלב עפ"י הרוב כשבאים שם אח"כ המים שאובים שהיו שם למראה מים עוד קודם שנשלמו הארבעים סאה וא"כ נפסלה המקוה ע"י הג' לוגין שחזרו למראה מים? ונתעוררתי ע"ז מגדול אחד, אח"כ ראיתי בספר אחד שבאמת צריך ליזהר שישפכו כל כך חלב שלא יחזור למראה מים עד שיהיו ארבעים סאה במקוה, אמנם הך תקנה אי אפשר רק במקוה שיש שם כמ"פ ארבעים סאה, משא"כ במקוה שאין שם רק מעט יותר מארבעים סאה א"כ אי אפשר בהך תקנה דאם ישפכו כל כך חלב עד שאפילו ארבעים סאה ישתנו למראה חלב א"כ אפילו אם יהיה שם מעט מים יותר מארבעים סאה ג"כ לא יהיה להם מראה מים ויפסל בשנוי מראה וכל שנשתנה מראה מי המקוה ע"י דבר אחר אפילו לא נשתנו לגמרי למראה יין או חלב ג"כ פסול כמ"ש בש"ע סעיף כ"ה ושנוי מראיו מכמות שהיה נפסל משמע אפילו לא נשתנו לגמרי למראה חלב או יין ג"כ פסול, ועי"ש בש"כ ס"ק ס"ו, וא"כ יצאנו מחשש שאובין דהוא רק מדרבנן ובאנו לחשש שנוי מראה דהוא מה"ת, אשר ע"כ נ"ל דכל שהג' לוגין נשתנו ע"י חלב או יין אע"ג שאח"כ כשבאים שם המים כשרים חוזרים הג' לוגין למראה מים קודם שנשלמו הארבעים סאה כשר חדא דכל שנכשרו הג' לוגין שוב אינם יכולים לפסול המקוה וראיה ממקוה שאוב שהגליד דטהור משמע דאפילו בכלו שאוב שהוא לדעת הרב פוסקים פסול מה"ת מ"מ כיון שנכשרו ע"י מה שהגלידו אינם נפסלים במה שנמוחו אח"כ ועי"ש בש"כ ס"ק עד דלאו דווקא להקוות עליהן כשר רק אפילו לטבול בהם כשר אם יש ארבעים סאה וא"כ מכ"ש הכא בפסול ג' לוגין דהוי רק מדרבנן וודאי מכיון שנשתנו לחלב אינו פוסל אח"כ אפילו חזרו למראה מים, הא אדא, ועוד דלא מצינו פסול ג' לוגין רק או שנפלו או שהיה מתחלה, משא"כ הכא אלו ג' לוגין אינם באים ע"י נפילה, ועוד דלא גרע אלו הג' לוגין מה שמתערבים אח"כ במקוה עם המים הכשרים כיון שמעולם לא היו בפני עצמם בלא תערובות רוב מים כשרים משעה שנשתנו למראה חלב הוי כמו בהמשכה שאם לא היו השאובים בפני עצמם מעולם כשר ע"י רוב כשרים כמבואר בש"ע סעיף מ"ד (ובחידושינו לסוגיא דשאובה שהמשיכה יש לנו בזה אריכות דברים בס"ד), וא"כ ה"נ כיון שהג' לוגין כבר נכשרו ע"י חלב ואח"כ כשחוזרים למראה מים ע"י רוב מים הכשרים הוי כמו רביה והמשכה דכשר, ועיין בתה"ד סימן רנ"ח גבי מקוה שמכשירים אותה בכסוי עפר, ועיין בדברי חיים ח"ב ליו"ד סימן צ"א מ"ש בזה, ואע"ג דהתם שפיר המשכה משום שהמים באים מלמטה למעלה ומבצבצים דרך הקרקע מ"מ המעיין בתה"ד שם יראה דדעתו להכשיר משום דמי הנביעה רבו על השאובים והתם לא נתבטלו השאובים לגמרי רק שע"י עפר נסתם המקוה ולא היו נראים ומ"מ מכשיר משום שמי הנביעה רבים וא"כ הה"ד בנ"ד שיש כאן מעלה אחרת שהג' לוגין נתבטלו ממהותן לגמרי ע"י מראה חלב ופסק מהם שם שאובין וודאי אינם פוסלים המקוה במה שחוזרים למראה מים כיון שמתערבים תוך המקוה ברוב מים כשרים, ויש להביא ראיה לדברינו גם מדברי הרמ"א שם סעיף כ"ט וז"ל:

מקוה חסר שנפל שם יין ונשתנה מראהו ונפל שם ג' לוגין מים שאובין אין פוסלין וכשחוזר והשלים המקוה במים כשרים וחזרה למראה מים כשרים עכ"ל, הרי דהתם ג"כ הא דלא פסלו הג' לוגין הוא משום שהיה מראה יין ואמרינן דאע"ג שחזרה למראה מים כשרים ואילו הוי ס"ל לרמ"א דאם לא היה להם מראה יין עד שהשלים המקוה דפסול לא היה נמנע מלפרש דבעינן שלא יחזרו למראה מים עד שישלמו הארבעים סאה וע"כ דס"ל דמכיון שאלו השאובים בטל מהם שם שאובין ע"י שנשתנו לחלב או ליין שוב אינם פוסלים המקוה כל זמן שהם מעורבים בתוך המקוה רוב מים כשרים ואינם בפני עצמן מראה מים וכן משמע מלשון הש"כ שם ס"ק ס"ח במ"ש דהרי הוא כאילו כולו יין ושוב אין נפסל בג' לוגין מים שאובים ודוק, אשר ע"כ נ"ל כיון דחשש ג' לוגין הוא רק דרבנן ואם נחוש שכיון שחזרו למראה מים קודם שנשלמו הארבעים סאה וליתן הרבה חלב ביותר עד שכל הארבעים סאה יהיה להם מראה חלב יש חשש שיטבול במקוה שנפסלה בשנוי מראה יותר טוב לסמוך על כל הני ראיות שהבאתי דמכיון שנפקע מהם שם שאובין ע"י שנשתנו לחלב שוב אין יכולים לפסול אפילו חזרו למראה מים כיון שאינם בפני עצמן רק עם רוב כשרים וגם אין באים שם דרך נפילה למקוה, כנ"ל ברור בס"ד, ודוק היטב [ועיין בית יצחק ליו"ד ח"ב סימן מ"א אות י"ג הביא ג"כ שיש להכשיר ע"י חלב, אמנם לא הביא האיך הדין אם חזרו למראה מים קודם שנשלמו הארבעים סאה, ועיין שו״ת בית שלמה מהדורא ג' ליו"ד סימן נ"ז]:

שוב ראיתי בב"י בטור שהביא לשון התוספתא וז"ל:

מקוה שאין בו מים מ' סאה ונפל לתוכו יין ונשתנו מראיו אינו נפסל בב' לוגין ולא עוד אלא אפילו חזרו מימיו לכמות שהיה כשר, וכתב הראב"ד פירוש כיון שחזרו למראה יין הרי הוא כאילו כולו יין ושוב אינו נפסל בג' לוגין (עיין ש"ך ס"ק ס"ח שהבאתי לעיל) נ"מ שאם חזרו למראה מים כשר, ועוד הביא שם הב"י וז"ל: אבל הר"ש פירש ולא עוד אלא אפילו חזר אח"כ למראיו כשר להקוות עליו עכ"ל וא"כ מבואר כדברינו דאפילו חזר למראה מים קודם שהיה ארבעים סאה במקוה אינו פוסל, ויש לפרש לשון הרמ"א בסעיף כ"ט ג"כ ע"ד הנ"ל, הגם שהוא מגומגם קצת במ"ש וז"ל:

וכשחזר והשלים המקוה וחזרו למראה מים כשרה דמשמע דרק אחר שהשלים המקוה חזרו למראה מים מ"מ שלא נצטרך לומר דהרמ"א חולק על הראב"ד והר"ש וודאי כוונת הרמ"א ג"כ דכל שהיה לו מראה יין אינו נפסל אפילו חזרו למראה מים דאנו חושבין כל הג' לוגין כאילו היה כולו יין, וזה ג"כ כוונת הש"ך ס"ק ס"ח שם בדברי הרמ"א, ע"כ נ"ל ברור דא"צ שיהיה לו מראה יין או חלב עד שנשלמו הארבעים סאה דכל שהיה לו מראה יין או חלב פ"א נתבטל מלהיות כמו מים וממילא כשר להקוות עליו כמו אילו נפלו שם ג' לוגין יין או חלב, ודוק – ועיין בספר לבנון נטע להגאון ר' נטע לאנדוי ז״ל בסימן ר"א ס"ק פ"ב שכתב ג"כ כדברינו וז"ל:

ולא עוד אלא אפילו חזרה המראה ועדיין לא נשלם שיעור מקוה דמצאו השאובין מקום שיהיו ניעורים לפסול אפי"ה כשר להקוות כיון שבשעת נפילה לא פסלו אין חוזרין וניעורין, ולענין אם יכול להכשיר ע"י חלב ג"כ עיין שו"ת בית יצחק ח"ב ליו"ד סימן מ"ב אות י"ג שמתיר להכשיר ע"י חלב או דם ג"כ]:

והנה חתני הרב עו' יוסף הכהן נ"י הציע דברינו אלה לפני כבוד ידידי הרב הגאון הגדול מו"ה אברהם יצחק גליק נ"י האבד"ק טאלטשווא יצ"ו, והאריך בפלפול קצת מכמה משניות, אולם סוף דבריו מסכים ג"כ להתיר דלא אמרינן דהשאובים חוזרים וניעורים כיון שכבר נתבטלו ונשתנו ע"י חלב, ועיקר הטעם להתיר בזה נ"ל דכבר נשתנו המים לחלב ממש נתבטלו ממהותן כמו שמצינו לענין שאר תערובות שהמיעוט נהפך להיות כמו הרוב וא"כ כיון ששופכין הרבה חלב שיהיה יותר מהמים השאובים ונשתנו במראה ובטעם בטל שם מים ונעשה לגמרי כמו חלב ואינו פוסל המקוה, שוב בא לידי ספר גדולי טהרה וראיתי שם בנחל ס"ק כ"ח שמפרש ג"כ דאפילו אם חזר למראה מים קודם שנשלם שיעור המקוה דמ"מ כשר דאין חוזר וניעור עי"ש. ((ועיי' שו"ת יד יצחק חלק שלישי סימן ש"ו)).

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה