אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן צז

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן צז

סימן צו

יתענג על רב טוב כבוד אהובי ירנ״פ הרב הגאון המופלג חריף ובקי המפואר וכו' מו"ה יוסף שלמה רייניטץ נ"י אב"ד דקהל ספרדים בעיר כיש קאלץ יע"א:

ע"ד אשר דרוש דרש ממני להודיע לו חוות דעתי בענין אשר חדשים מקרוב באו להעמיד חופה בביהכנ"ס ולאשר רוצים מ"מ שיהיה להם לסימן טוב ג"כ כמ"ש הרמ"א אה"ע סימן ס"א סעיף א' שיהיה זרעם ככוכבי שמים לזאת המציאו תחבולה שעושים הגג של ביהכנ"ס מזכוכית שיהיה נראה כיפת השמים מתוכו, ויעלה בידם שלא יחסר להם הסימן טוב ומ"מ העמידו החופה בביהכנ"ס, אם דעתי ג"כ מסכמת לזה, ואען ואומר, הנה בל"ס אצלי שמדברים כאלו אין ריוח חכמים נוחה וגם מעכת"ר נ״י וודאי ג"כ לא יוכל להסכים לדבר כזה רק לאשר כי המתעקש יטעון מנא להו לרבנן דאמרו הא מילתא לאסור כה"ג ג"כ אמרתי אשוחה וירוח לנו בס"ד:

והנה טרם יהיה כל שיח נשובה ונחקורה נא לראות אם אלו האנשים אשר רוצים שהחופה יהיה דווקא בביהכנ"ס אם כוונתם לש"ש להראות שעניין הנשואים וזויג' בנות ישראל הוא דבר קדוש ומשו"ה רוצים שיהיה החופה וקשר הברית בין איש לאשתו שיהיה במקום קדוש דווקא אשר ע"כ מתאמצים שיהיה בביהכנ"ס דוקא וכה"ג כתבתי בשו"ת אחת (בסוף ספרי תבואות השדה חלק ששי סימן ב') טעם להלבשה הקיטל לחתן תחת החופה היא משם כיון שע"י הזכרת יום המיתה נחלשה התאווה ולהראות שהנשואין היא לש"ש לכך לובשין הקיטל, עיי״ש ביתר ביאור בס"ד, ועיין שו"ת מהר"ם שיק אה"ע סימן פ"ח, וא"כ אם גם אלו שרוצים שיהיה החופה בביהכנ"ס דווקא ג"כ כוונתם בזה לש"ש היה עלינו מצוה לחפש התירים ולהעמיד מנהגם, אמנם לאשר בעוה"ר אנו רואים שרוב אלו האנשים אשר מתאמצים שיהיה החופה בביהכנ"ס לא ממקום קדוש יהלכו ואדרבא יש הרבה ביניהם שאפילו פתחי נדה אינם שומרים ורוב החתנים שבהם אין לובשים אפילו הקיטל וא"כ כל כוונתם רק להדמות לחוקי העכו"ם שהכומר מברך החתן והכלה בבית תפלה שלהם כן אלו בית ישראל אומרים גם אנחנו נהיה ככל הגוים, ודבר זה למדנו מתורתו של ר' מאיר הגאון הקדוש בשו"ת אמרי אש או"ח סימן ט' שם בד"ה עכ"פ ראינו וז"ל שם:

אבל מ"מ לא יאמרו (אלו תחדשים) כי מפני שהוא קדוש יותר ויש בו צד מצוה יחפצו לעשות כן דבר שאבותינו ואבות אבותינו לא נהגו כן והראשונים הקדושים לא יתקדשו ויטהרו האחרונים יותר מהם אבל יאמרו כי ישר בעיניהם לעשות כן עכ"ל. ועי"ש עוד בסימן א' מה שהאריך בדברי מוסר נגד זה, ואנן מה נענו אבתריה וכי דורות שלנו יותר קדושים מאשר היו בזמן הגאון הנ"ל, ודבר שפתים אך למותר להאריך עוד בזה בדבר אשר לא הנהיגו כן הראשונים לעשות חופה בביהכנ"ס שיבאו במקום קדוש תערובות אנשים ונשים, ומה שהנהיגו שהאנשים עומדים מצד אחד והנשים מצד אחר, בכל זה מידי הרהור לא יצאנו מאחר שרואין אלו את אלו והרי עוד בזמן הבית שהיו יותר קדושים לא מצאו תקנה אחרת רק שיהיה הנשים יושבות למעלה ואנשים למטה במס' סוכה נ"א ע"ב: ועיין שו"ת חתס"ו אה"ע ח"א סימן צ"ח, ואב ושנו שראו את הקודש בנו הגאון בעל כתב סופר ז"ל בשו"ת לאה"ע סימן מ"ז ושאוסר לסדר קידושין כשהחופה בביהכנ"ס משום מסייע ידי עוברי עבירה עי"ש היטב ואסף איש טהור דבריהם הקדושים הגאון הקדוש בספר שדי חמד אסיפת דינים מערכת חתן וכלה סימן א' עיש"ה בדבריהם הקדושים, ובש"ע או״ח סימן פ"ח איתא דנשים נדות לא יכנסו לביהכנ"ס, ובחופה פשיטא שלא ימנעו קרובות חתן וכלה אפילו יהיו נדות ג"כ מלילך לשם (וטעם זה הובא גם בספר שדי חמד שם בד"ה ומלבד הטעמים עי"ש) עכ"פ שתים רעות עושים המעמידים חופה בביהכנ"ס, האחד שבמקום קדוש יגרמו לבא לידי הרהור ותאוות רעות ר"ל, שנית שנשים נדות יכנסו לביהכנ"ס מקום הקודש פנימה, ועל שלשה פשעי ישראל ל"ו אשוב כי עיקר כוונתם להתדמות לחקי הגויים וזהו וודאי איכא איסור דאורייתא, ועיין היטב בשו"ת הגאון הקדוש בדברי חיים ח"ב או"ח סימן ח"י ובכל מקומות הפוסקים אשר מציין שם בסוף התשובה, ועוד שם בדברי חיים ח"א יו"ד סימן ל' תוכחת מגולה אודות האנשים אשר רוצים דווקא שיהיה מעשיהם כחקות הגוי, וא"כ לא מצאנו בזה שום היתר שנוכל לשנות ממנהג הקדמונים [ועיין שו"ת הגאון ר' יודא אסאד חלק או"ח סימן ל"ח מ"ש ג"כ לאסור ודוק]. ואם יאמר האומר הרי כל מה שמבואר בדברי פוסקים האחרונים לאיסור היא רק כשלא עשו גג של ביהכנ"ס מהכוכית אבל כמו שנוהגים עכשיו שגג של ביהכנ"ס היא זכוכית וא"כ איכא גם סמנא טבא כמ"ש הרמ"א באה"ע סימן ס"א כה"ג לא אסרו הני פוסקים, הנה דבר זה מביא לידי גיחוך דבדבר שהוא רק לסמנא טבא רוצים ליזהר ובדבר שאסור מן הדין שיבאו למקום קדוש תערובות אנשים ונשים (באופן שרואים זה את זה) על זה אינם נזהרים [ועיין בספרי חלקת השדה בכללים אות ט"ו אם יש איסור מי שאינו נזהר במ"ש חז"ל שאינו רואה סימן ברכה עי"ש, אבל עכ"פ מדינא ליכא איסורא], והר"ז דומה למי שיאכל בליל ר"ה ראש כבש לסימן טוב (באו"ח סימן תקפג) והראש הוא טריפה דמה מועיל בסימן טוב אם אוכל איסור וה"נ מה הועלנו במה שרוצים להרבות זרעם ככוכבי שמים ועושים איסור לחלל מקום קדוש ביהכנ"ס ועוד כמה איסורים כמ"ש, ולא באלה חפץ די, ע"כ לו עמי שומע לי אם באמת ובתמים החישו לדברי הרמ"א באה"ע שם שיהיה לסימן טוב ביום חופת בניכם למה לא תחישו ג״כ ביום חופת בניכם שלא תגרמו כמה וכמה איסורים וכי בזה חפץ ד' שביום החופה שהיא יום כפרת עוונות לחתן וכלה' שתחלת התקשרותם יהיה בדרך איסור ולגרום כמה עוונות ר"ל ע"כ אחינו בני ישראל חדלו לכם מזה הדרך ואז יברך ד' אתכם ואת הציג כמה שמסיים מרן החתס"ו בסיף התשובה סימן צ"ח באה"ע שם ואל תשיבנו מדברי הרמ"א יו"ד סי' שצ"א שכתב שם וז"ל:

אבל בחופה שעושין בביהכנ"ס שמברכים שם ברכת אירוסין ונשואין ואין שם שמחה כלל מותר מיד אחר שבעה עכ"ל, עכ"פ חזינן שבימי הרמ"א ג"כ העמידו חופה בביהכנ״ס, דזהו אינו דוודאי לא התיר הרמ"א שיתאספו אנשים ונשים בביהכנ"ס ח״ו וגם לא היתה כזאת רק כוונתו על חופה ״מאין״ שהיו נוהגים לומר הברכות דווקא במקום קדוש כמ"ש בחתס"ו שם ומשו"ה נזהר הרמ"א ג"כ בלשונו הטהור במ"ש שמברכים שם ברכת אירוסין וכו' כלומר שהברכות היו בביהכנ"ס ולזה לא התאספו אנשים ונשים יחדיו כמו עכשיו, והכלה ג"כ היתה טהורה מטומאת נדה שמעיקרא לא היו נוהגים בחופת נדה רק אח"כ הנהיגו כן כמ"ש הרמ"א באה"ע סימן ס"א שרק אח"כ התחילו שלא לדקדק בחופת נדה, וא"כ אפשר שבאמת זה תלוי בזה שלאחר שעושין חופת נדה ג"כ נתבטל גם המנהג מחופת ״מאין״ שמא תהיה הכלה נדה ולא נכון שתכנס לביהכנ"ס, אבל שהיה ח"ו המנהג שהתאספו אנשים ונשים בביהכנ"ס במקום קדוש זה לא היה מעולם, ובטוח אני בכל מי שיראת ד' בלבו וודאי ירח"ק עזה ומכיוצא בזה, כי בנ' ישראל צריכים להיות מגודרים בשמירת קדושה וטהרה, ובפרט מקום מקדש מעט ביהכנ"ס שלא יטמאו מחנה הקדושה ומקום השראת השכינה, ואוי לו למי שגורם לדחוק רגלי השכינה מביהכנ"ס. והקב"ה קבע בנו חותם הקדוש ומי שיהיה נזהר בזה אשרי חלקו ויתקיימו בו כל הברכות לו ולזרעו עד עולם ודי בזק למי שמאמין בתוה"ק ובדברי חז"ל הקדושים והשומע ישמע וטוב לו:

הכ"ד הכותב לכבוד תוה"ק ולכבוד קדושת ישראל פק"ק באניהאד א' לסדר הכר נא למי החותמת טו"ב ימים בחדש כסליו תרע"א לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה