אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן צו

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן צו

סימן צה

שוכ"ט לכבוד אהובי הרב המאוה"ג חריף ובקי נצר מטע קדושים וכו' מו"ה יודא סופר נ"י אב"ד דקה"י בעיר אראד יע"א:

יקרת מכתבו הגיעני אשר בו מסופק אם מותר ללמוד עם עכו"ם אותיות הקדושות אל"ף בי"ת כדי שיוכל ללמוד תנ״כ, ומע"כ נ"י הביא שראה בספר שיורי ברכה ליו"ד סימן ר"מ דאסור ללמוד עם גוי אל"ף בי"ת, גם הביא המ"ר (פ' קהלת) עה"פ טוב אחרית דבר מראשיתו דרב ושמואל למדו עם פרסי אחד אל"ף בי"ת, והנה משם אין ראיה דהתם משמע שהפרסי כשבא לפני רב ושמואל שילמדו עמו כבר היה נתגייר מקודם דכן משמע הלשון שם שאמר אח"כ וז"ל:

טובה האריכה שהאריך שמואל עם הפרסי מהקפדה שהקפיד עליה רב אלילי כן חזר הפרסי לסורו עי"ש, ולשון חזר לסורו לא שייך רק במי שנתגייר כבר, עיין מס' קידושין י"ז ע"ב ומס' ע"א ס"ד ע"א, והתם וודאי מצוה ללמוד עמו כיון שכבר נתגייר, והנה מה שהביא ראיה מש"ג סוף פ"ק דמס' ע"א דנביאים כתובים מותר ללמוד עמו מכל זהו אין ראיה שמותר ללמוד עמו אל"ף בי"ת דמה שמותר ללמוד עמו נבאים כתובים היינו שלומד עמו ומפרש לו כל דברי נחמות וגדולת ישראל העתידים לבא, ומ"מ אינו מוכרח שמפרש לו בלשה"ק או שלומד עמו תמונת אותיות הקדושות, והרי בשו"ת הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל מהדו"ת סימן ט"ו [אשר גם מע"כ נ"י הביאו] הביא שם בשם ספר לוית חן דמה דאיתא במס' סוטה ל"ה ע"ב דהתורה היתה כתובה על האבנים היינו בשאר לשונות ולא בלשה"ק, וא"כ אכתי אפשר לומר דללמוד עמו תמונת האותיות כדי שעי"ז יבין מעצמו ללמוד לשה"ק שהרי האותיות אל"ף בי"ת הם המפתח ללשון שעל ידי האותיות יוכל אח"כ ללמוד לשה"ק זה וודאי אסור, והנה בעיקר דין דלימוד תורה עם עכו"ם הרי כתבו התוספ' במס' חגיגה י"ג ע"א ד"ה אין מוסרין דעובר משום לפני עוזר. ועיין במהרש"א שם שכתב דלשון מוסרין היינו שמוסר לו טעמים וסודות, ואני בעניי בשו"ת פרי השדה ח"ב סימן ע"א ג"כ כבר כתבתי בזה, ושוב ראיתי בשו"ת מחנה חיים ח״א סימן ז' וח"ב כיו"ד סימן ע"ה וסימן מ"ו האריך מאוד בזה ובאיזה דברים כוון לדברי הגאון בטור אבן מס' חגיגה י"ג, והנה עמס' שבת ל"א גבי גר שבא לפני ב"ש וב"ה משם אין ראיה כמ"ש התוספ' במס' יבמות כ"ד ע"ב ד״ה לא בימי דוד דהיה בטוח שסופו יהיה לש"ש, וכן בכל מקום, מתכלית הלימוד היה כדי שיתגייר אינו בכלל איסור ולא שייך לפני עוור, והנה מה שכתב בספר מחנה חיים דאי הטעם דאסור ללמוד היא משום גזל משום דלנו מורשה ולא להם כדאיתא במס' סנהדרין נ"ז וא"כ כשהישראל לועד עמו מעצמו לא הוי גזל ולא עבר העכו"ם כלל היא וודאי נכון. וכן כתוב בטורי אבן שם לחלק בין אם הטעם דאסור לגוי ללמוד תורת משום גזל או משום דהוי כנערה המאורסה עייש, אמנם מה שנ"ל לאסור ללמד אלף בית היא עוד מטעם אחר, דהנה ידוע שאותיות תוה"ק נרמז בהם סודות נשגבות וכל העולם נברא בכח כ"ב אותיות וצורת האותיות אינם הסכמיות כמו בשאר כתב ולשון רק הם קדושים מעצמן, והנה אם הגוי ידע לקרות לשה"ק בתמונת אותיות שלנו יקנה לעצמו סדור וחומש ואיך נוכל לגרום שהקדושה יכנס במקום טומאה, ור' יהושע חלץ התפלין קודם שנכנס למטרנותא, עיין מס' שבת. קנ"ז ע"ב שלא יכנסו דברי קדושה במקום טומאה, וא"כ איך נוכל ללמוד עמו אלף בית שעי"ז ימצא מקום לקרות בחומשים הכתובים כפורת אותיות הקדושות, ועיין ספר הקדוש ישמח משה (פ' מקץ) בפסוק ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח שפרעה לא היה יכול ללמוד לשה"ק משום ששרשו היה בטומאה עי"ש, וא"כ מכל המקומות שמצינו שלמדו עם הגוי ד"ת לא מוכח כלל שמותר ללמוד עם הגוי אכף בית דלא מצינו רק באחד משני פנים או כשבא להתגייר, ועיין בשו"ת הגאון ר' עקיבא איגר סימן מ"א, והבאתי דבריו גם בשו"ת פרי השדה, או שלמדו עמהם רק העניין כמ"ש בכוונת ש"ג סוף פ"ק דמס' ע"א שלמדו עמהם בע"פ נחמות וגדולת ישראל, אבל ללמוד אלף בית שהיא המפתח לכל התורה ולא ע"מ נייר וודאי אסור, ואפשר שזהו ג"כ כוונת הגמרא חגיגה במ"ש אין מוסורין דברי תורה שכבר עמד המהרש"א בזה בחידושי אגדות בלשון אין מוסרין עי"ש ולדברינו א"ש דלימוד אלף בית שהיא המפתח לכל התורה בזה נמסרה לו התורה כמי שמוסר לחבירו מפתח ביתו ובזה בוודאי איכא איסור גמור ובפרט אם אין בדעתו להתגייר, וזכר לדבר ג"כ שלא למסור תוה"ק לעכו"ם שהרי חזקיה המלך נענש על שהראה לשלוחי ברודך בלאדן את אוצרותיו (מלכים ב' קפיטל כ') ועיין בספר תדב"א פרק ח' מ"ש בזה ובזוה״ק פ' מקץ דף ר"ב. והנה האותיות הקדושות אשר הם מפתח לתוה"ק אוצרות הקדושות וודאי אסור למסור להם, העולה מדברינו שללמוד עם גוי שאין בדעתו כלל להתגייר ליכא שום הו"א שיהיה מותר, שוב ראיתי בשו"ת בן יהודה חלק ראשון סימן נ' ובשו״ת הגאון ר' יודא אסאד ז"ל או"ח סימן ד' בכל הני מקומות משמע שאין לדון כלל להיתר רק אם לומד כדי שיוכל להתגייר ועיין היטב בשו"ת הגאון ר' עקיבא איגר סימן מ"א, וכבר הארכתי במקום אחר גם בדברי התוספ' מס' יבמות כ"ד ע"ב ד״ה ולא בימי דוד במ"ש שם שהלל היה בטוח שיהיה כוונתו לש"ש, ועיין שו"ת פרי השדה ח"ב סימן ד' וסימן ע"א. ודוק:

שבתי וראיתי שלכאורא יש לדחות דברינו מ"ש בכוונת הש"ג סוף פ"ק מס' ע"א דנבאים וכתובים מותר ללמדו דהיינו דווקא לבאר לו כל הישועות והנחמות שיהיה לישראל אבל לא ללמדו אלף בית דלכאורא משמע שם דלא כדברינו שהרי כתב שם וז"ל: אבל נבאים וכתובים נראה בעיני שמותר ללמדו שרואה בהן נחמות האמורים לישראל עכ"ל, מדכתב שרואה בהן משמע שמלמדים אותו גם שיוכל לקרות ולא רק שאומרים לו בע"פ, אמנם משם ג"כ דינו מוכח שיהיה מותר ללמדו אלף בית, חדא דאפשר אהתם מיירי בגר שכבר יודע בלאו"ה לקרות וצריכים לו רק להראות מ"ש בנבאים הישועת והנחמות ועוד שהרי התם מסיים אח"כ וז"ל:

דע"י כן אפשר שידבק בתורת ישראל עי"ש, א"כ הרי חזינן דרק אם יש לומר שיתגייר עי"ז מותר ללמדו אבל לא בסתם גוי שרוצה ללמוד אל"ף בי"ת כדי שיוכל אח"כ ללמוד תנ"ך, הגם שיל״ד בדברי הש"ג במ"ש דע"י כן אפשר שידבק בתורת ישראל דהא אין מוטל עלינו להרבות גרים ואדרבא קשים גרים לישראל כספחת, מ"מ אפשר לומר שידוע שיהיה מזה איזה טובה לכלל ישראל אם יתגייר וכה"ג וודאי מותר, ודוק היטב. עכ"פ העולה מדברינו שלא מצינו בשום פוסק שיהיה מותר ללמוד עם גוי היכא שהיא שלא ע"מ להתגייר, ועיין יו"ד סוף סימן רס"ג לענין למול גוי לרפואה והתם אפשר דשרי טפי כיון שכוונתו רק לרפואה ועי״ש בבאה"ט ס"ק ד', ומצינו בכמה דברים שמותר לעשות להם רפואה משום איבה, ועיין בש"ע יו"ד סימן קנ"ח סעיף א', ועיין בספר שדי חמד בכללים מערכת תלמ"ד כלל קי"ז אם מותר להתפלל עבור גוי שהיא מחסידי אומות העולם שהקב"ה ישלח לו רפואה, אבל ללמוד עם גוי סתם ובפרט אל"ף בי"ת שהיא המפתח מן כל התורה וודאי אסור ולא מצינו בשום פוסק להתיר דזהו וודאי בכלל מ"ש חז"ל מס' חגיגה אין מוסרין לו ד"ת ובפרט דאסור לגרום שעי"ז שיוכל לקרות אל"ף בי"ת והתיבות של התורה יקנה לו חומשים ותנ"ך ואסור לנו לגרום שהקדושה יכנס במקום טומאה כמה שהבאתי ראיה ממס' שבת קכ"ז ע"ב במעשה דר' יהושע עי"ש:

והנני בזה הדו"ש פק"ק באניהאד מוצש"ק לסדר ויהי כמשיב ידו ט"ו ימים בחדש כסליו תרע"א לפ"ק.

אליעזר דייטמש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה