פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן צה
ראיתי בישועות יעקב ביו"ד סימן צ"ב ס"ק ה' שהקשה לדעת המחבר ביו"ד ריש סימן ק"ו דחתיכה שנאסרה משום שלא היה ששים נגד האיסור ונפלה לקדירה אחרת אע"ג דסגיא בששים נגד האיסור ולא בעינן ששים נגד כל החתיכה (למ"ד דבשאר איסורים ל"א חענ"נ) מ"מ אותה חתיכה נשארה באיסורה לפי שאין האיסור נפלט ממנה לגמרי כלומר דמשהו נשאר עדיין א"כ הא דפסק המחבר סוף סי' צ"ח בקדירה שהיה בה כ"ט זתים ונפל לתוכו כזית חלב ובקדירה של אחרת היו שלשים של היתר ונפל שם כזית דם ונתערבו בשוגג מותר (אי לא אמרינן חענ"ל בשאר איסורים עי"ש בש"כ), וקשה הא עכ"פ אלו כ"ט זתים וכן השלשים זתים נשארו באיסורן אפילו אי לא ס"ל חענ"ל לפימ"ש המחבר ריש סימן ק"ו, וא"כ האיך יצוייר הך דינא של המחבר בסוף סימן צ"ח דהכל מותר כיון דאמרינן דהחתיכה שכבר היה בה טעם איסור נשארה באיסורה, ומתוך כך הוכיח בישועות יעקב שם דהעיקר דהיכא דלא אמרינן חענ"ל גם חתיכה עצמה חזרה להתירא, עי"ש סוף ס"ק ה', ובאמת קשה מאוד לדחות פסק הלכה בש"ע ריש סימן ק"ו דאותה חתיכה נשארה באיסורה, ומה שהקשה הש"כ והטו"ז בסימן צ"ב סעיף ד' שפסק המחבר דהחתיכה עצמה חוזרת להיות מותרת עיין תבואות השדה חלק ד' בסוגיא דטפת חלב אות ד' מ"ש לחלק בין אם ליכא ששים רק בצירוף אותה החתיכה שכבר נאסרה דבהכי מיירי בסימן ק"ו דכה"ג וודאי החתיכה נשארה באיסורה, אמנם קושיית הישועות יעקב מהך דסוף סימן צ"ח דשם ג"כ ליכא ששים רק עם אלו כ"ט זתים ושלשים זתים שכבר נאסרו א״כ וודאי קשה האיך יוכל להיות מותר אי ס"ל דאותה החתיכה שכבר היה בה טעם איסור נשארה באיסורה והוא קושיא עצומה:
ונ"ל דיש לחלק דדווקא היכא שלא היה רק חתיכה אחת שנאסרה בפחות מששים כה"ג כיון דפשיטא שנבלע בה איסור פ"א אע"ג שנפלה לקדירה אחרת ונפלט טעם האיסור לקדירה מ"מ אותה חתיכה נשארה באיסורה משום שהאיסור לא נפלט לגמרי א"כ היינו דווקא היכא שההיתר שלא היה בו ששים היה גוש אחד דע"כ נבלע בו איסור פ"א עכ"פ משו"ה אמרינן אע"ג שנתערב בעוד היתר ונפלט טעם האיסור שהיה בו מ"מ כיון שלא נפלט לגמרי נשאר באיסורו והכא בסימן ק"ו מיירי המחבר שההיתר שנאסר מתחלה היה גוש אחד שהרי נקט חתיכה שבלעה איסור דמשמע גוש אחד וא"כ ע"כ כבר היה נבלע בו איסור משא"כ אם ההיתר שבלע מתחלה איסור היה פרוד מחתיכות הרבה א"כ אין זה דבר ברור שבכל אלו החתיכות נבלע איסור דכיון שהן חתיכות פרודות אפשר שיש הרבה חתיכות שלא בלעו אפילו מעיקרא כדי נתינת טעם וא"כ אע"ג שאנו אוסרין כולם משום שאין כאן ששים בכל החתיכות היינו רק כיון שאי אפשר לידע איזה בלעה טעם גמור ואיזה רק טעם כל דהוא וא"כ כשנתערב עם עוד היתר באופן שעכשיו יש ששים בין הכל ל"ל דמ"מ אלו החתיכות נשארו באיסורם דזהו אינו שהרי אפשר שיש הרבה חתיכות שמעולם לא היה נכנס בהם טעם גמור וא"כ כה"ג לא אמרינן לאסור אותה חתיכה כיון דהא דנשאר בו עכ"פ טעם משהו ג"כ לא הוי וודאי (עי"ש בתבואות השדה בסוגיא דטפת חלב אות ד') ואפשר שגם מעיקרא לא היה טעם גמור בכל החתיכות רק באיזהו מהם א"כ כה"ג שאין כאן איסור ברור מעיקרא על כל חתיכה לא אמרינן שנשארה באיסורה, ודוק היטב להבין שיש חילוק בין אם ההיתר מעיקרא שלא היה בו ששים הוא גוש אחד ובין אם ההיתר היא נפרד לחתיכות הרבה. וא"כ בסימן צ"ח דלא נקט חתיכה שיש בה כ"ט זתים של היתר רק סתם כ״ט זתים של היתר ונקט בהם שנפל בהם כזית חלב דמשמע ג"כ דלא מיירי בחתיכה שהוא גוש אחד ואפשר דמיירי בתבשיל לח דוודאי ל"ל שנשאר באיסורו כה"ג וודאי לא שייך לומר דנשאר באיסורו לעולם משו"ה שפיר מותר כשנתערב עד שיש בו ששים בין הכל למאן דלא ס"ל חענ"נ, ודוק היטב, [שבתי וראיתי דאי מוקמינן הך בסימן צ"ח בתבשיל צלול אין שים התחלה לקושיית הישע"י דבתבשיל צלול וודאי לא שייך כלל הך דינא דבסימן ק״ו שהאיסור לא נפלט לגמרי דבדבר צלול לא שייך כן, ודוק].