אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן צג

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן צג

סימן צב

תשובה מחתן המחבר

במוצאי מנוחה, רב ברכה והצלחה, לכבוד אהובי אחי ידינ"פ הרבני החו"ב המופלג בתוי"ש עושה פלא וכו' מו"ה אברהם ליב ני"ו, בק"ק קאלטהא יצ"ו:

כבר הודעתיך שמו"ח רבינו הגאון שליט"א איננו בביתו כעת, וכאשר יבא לטובה אציע לפניו דבריך, ובוודאי ישיב לך עליהם. כדרכו בקודש להשיב לכל איש אשר שואל אותו בדברי אלקי' חיים, וכתר לי זעיר, – ואשר העירות ביו"ד סי' ל"ט סעיף ט"ו שכ' טבח שהכניס ידו ואמר טריפה ואח"כ נתברר שלא נפתח הטרפש ונמצא שלא נגע בריאה ופתחו הטרפש ולא נמצא בה טריפות מכשירין אותה, למה כתב הלשון מכשירין אותה ולא אמר בקיצור כשרה? גם אנכי עעדתי ודקדקתי על יתור לשון זה ושאלתי למו"ח הגאון שליט"א בעת למדי יו"ד כסדרן והשיב לי דמזה יהי' ראי' למ"ש הטו"ז שם ס"ק כ' דדווקא אם אמר בפירוש שמצא טריפות בריאה, משא"כ אם אמר סתם טריפה יכול להיות שמצא איזה נקב בחצר הכבד כה"ג אין להכשיר, וא"כ א"ש דאי הוי כתב כשרה הו"א שא"צ לשאול הראשון כלל למה אמר טריפה ובאמת מסתמא אין להכשיר דשמא מצא טריפות אחר משו"ה נקנו מכשירין אותה כלומר דעכ"פ המורה ישאל אותו למה הטריף ואם יאמר שמשום איזה טריפות בריאה אמר שהיא טריפה אז יכשיר אותה, וא"ש הלשון מכשירין אותו, כלומר שעכ"פ צריך לשאול אותו למה אמר שהיא טריפה, ודוק – אמנם מ"ש אח"ז בשנים מכחישי' זא"ז שמעמיד' הבהמה בחזקת היתר ולא אמר סתם כשר י"ל בפשיטות כיון דלמי שאמר שלא כסדרן הוי טריפה משום שוי' אנפשי' חד"א כמ"ש הפרמ"ג במ"ז ס"ק כ"א משו"ה לא אמר סתם כשירה רק שמעמידי' אותה בחזקת היתר וממילא לאותו שאמר ברי אתי שטריפה לא מהני חזקה דחזקה היא רק למי שמסופק, ודוק:

ב') ומה שתמהת עמ"ש בחיי אדם סוף כלל ג' שנשים נדות לא יכנסו לבית החיים עד שיטבלו ומשמע דגם בימי לבונה אסורה, [ועיי' בפתחי תשובה ליו"ד סוף סי' קצ"ה], והא לענין ליכנס לביהכנ"ס אי' בפירוש ברמ"א או"ח סוף סי' פ״א דבימי לבונה נהגו היתר רק בימי נדותה אסור, ומ"ש? לק"מ, דטעם שאסור לאשה נדה ליכנס לביהק"ב הוא כמ"ש בספה"ק שאפי' איש שהוא טמא קרי אל יכנס לפ' שהחיצוים מתדבקי' בו ר"ל, וע"כ מה"ט ס"ל לבעל חיי אדם דליכנס לביהק"ב גם בימי לבונה, שעכ"פ עוד טומאתה עלי' כל זמן שלא טבלה, אע"ג שדם נדה פסקה ממנה מ"מ כל זמן שלא טבלה הרי היא טמאה כמה שהיתה ויש לחוש לכח חיצונים שיתדבקו בה, וא"כ שפיר יש חילוק בין ביהכנ"ס לביהק"ב, והבן, [וכן השיב מו"ח הגאון שליט"א לחכם א'] – ועיי' מ"ש בוילקט יוסף חלק י"ד סימן ק"י בטעמא דמכסין המראות הצובאות באבל:

ג') וע"ד מה ששאלת בהא דמביאים חביות עם גיר קען כבושים ומכוסים מלמעלה בעור קיבות בהמה ומסתמא הוא ג"כ מעור נבלה וטריפה אם יש בזה איזה חשש שהעור נותן טעם בהגורקען ? הנה כבד נשאל בזה מו"ח הגאון שליט"א וחפשתי בכתביו ומצאתי שהשיב בזה"ל:

נ"ל דהנה ברמ"א יו"ד סימן פ"ז סעיף יו"ד כתב עור הקיבה, לפעמים מולחין אותו ומייבשין אותו ונעשה כעץ מותר דמאחר שנתייבש הוי כעץ בעלמא ע"ש, אמנם בפתחי תשובה שם ס"ק כ' כתב דאם מתרכך ע"י שריית מעל"ע יש להחמיר ועיי' בנוב"י מהדיוק יו"ד סימן כ' לעניין השלפוחות של דג טמא שנותנין ליין שיהי' צלול הביא שם הא דעור הקיבה מותר כשנתייבש דיש לחלק דדווקא לעניין בב"ח אמרי' דלא חל עליו שם איסור בב"ח אבל בעור של איסו' אסור אע"ג שנתייבש (ועיי' ברמב"ם פ"ב הל' טומאת אוכלי' הל' ח"י דכל אוכל שיבש כחר' הר"ז טהור) מ"מ מסקנת הנוב"י שם בסיף התשו' להתיר אפי' בסלפוחית של דג טמא ליתן לתוך היין, ועיי' שו"ת שבות יעקב ח״ב סי' ע' אם מותר ליתן לחולה שאב"ס דם תייש הנקרש ונתייבש ורוצה לאסור, מ"מ הביא שם באמצע התשו' וז"ל:

וכן במה שקורין בלאז שמשתמשין בו לקשור על כלי שתיה אפי' שהם מבהמה טריפה או נבלה מתירין שכבר נתייבש בו כל הלחלוחית ואין בו טעם כלל עכ"ל, מזה נראה שיותר נוטה דעתו להתיר לכסות כלי שתי' בעור כזה מלהתיר דם שנקרש ונתייבש לחולה שאב"ס וי"ל החילוק פשוט דדם שנתייבש כיון שאוכל אותו י"ל דאסור מ"מ מטעם אחשבי' משא"כ לכסות בו כלי דלא אחשבי' לאכילה ומשמש מעשה עץ בעלמא אין לחוש כלל דאפי' נתרכך קצת מ"מ כבר נפגם טעמו, ואפשר שאפי' מאכילת כלב נפסלה, ועכ"פ כיון שאינו אוכל אותו רק שמכסה בו הכלי ל"ש אחשבי' ואפי' אם הי' בו קצת טעם מ"מ אין בו כדי ליתן טעם ופשיטא דלא שייך אין מבטלי' א"ל כיון שאין כוונתו לבטל, וכיון דלהשבות יעקב נראה שפשוט לו להתיר דהא כהמכסין בו כלי שתי' ג"כ מסתמא נתלחלח ומ"מ מתיר בפשיטות, וע"כ דאפי' אם הי' בו טעם קצת מ"מ אין בו כדי ליתן טעם וגם אין כוונתו לבטל, ע"כ נ"ל פשוט דמותר, עכ"ל:

והנני בזה אחיך הדו"ש באהבה רבה ומצפה לישועת ד.

יוסף הכהן שווארץ.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה