אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן צב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן צב

סימן צא

שוכ"ט לכבוד המופלג החריף ובקי ידיו רב לו בפלפול וסברא מו"ה ישראל זימל קאנט ראוויטץ נ"י בק"ק טאמאשאוו במדינת רוסיא יצ"ו:

מכתבו הגיעני בעת לא הייתי בביתי לזאת נתאחר עד היום ולא ידעתי מה מצא בי כי רוצה להביא ממרחק לחמו וכי אין צרי בגלעד גאונים גדולים במדינתכם, אולם לאשר כבר בא חכם לא אשוב פניו ריקם ואכתוב בקיצור הנלע"ד בס"ד – ע"ד השאלה באשה שמתה ולא הניחה רק בת אחת נשואה לבעל וחתנה יש לו אב ואם ואינם מניחים אותו לומר קדיש אחר חמותה, אמנם יש שם בן זכר שהוא נכד הנ"ל ואביו ואמו אינם מקפידין שיאמר קדיש והבעל של האשה הנפטרת אין לו אב ואם ורוצה לומר קדיש אחר אשתו, ונפשו בשאלתו איזה טוב יותר אם שהבעל יאמר קדיש או שהנכד יאמר קדיש, כך הוא תוכן שאלתו ((ועיי' שו"ת פרי השדה ח״ב סימן ז'))

נ"ל הא וודאי דאמירת קדיש אפילו של אחרים שאינם ממשפחתו מועיל להמת רק דאם בנו אומר קדיש עדיף דברא מזכה אבא, וא"כ הה"ד בן בנו או בן בתו כיון שהוא עכ"פ ממשפחתו ויוצאי חלציו יש לו זכות יותר מאם אחר אומר קדיש, וא"כ הגם שלפי פשטא דמילתא היה לה תועלת יותר שהנכר יאמר קדיש לפי שהוא מיוצאי חלציה מאם יאמר הבעל קדיש שאין לה ע"י כל כך זכות שאינו מיוצאי חלציה, וכבר הובא בשו"ת רמ"א סימן קי"ח לענין בני בנים שאומרים קדיש דרך פשרה שיטלו חלק שליש בקידושים, ועי' שו"ת חתס״ו או"ח סימן קס"ד, ובשו"ת שבות יעקב חלק שני סימן צ"ג וסימן צ"ד, מ"מ כיון שבנ"ד יש להנכד אב ואם וכפי הנראה מדברי רמ"א יו"ד סימן שע"ו אין המנהג שיאמר קדיש מי שיש לו אב ואם כמה שנבאר בדברינו בס"ד הטעם בזה, א"כ עדיף טפי שהבעל יאמר קדיש שאין לו אב ואם:

והנה הלום ראיתי אחרי רואי בספר שדי חמד באסיפת דינים במערכת אבילות סימן קנ"ג שהביא בשם ספר קמח סולת שאין להקפיד שיאמר קדיש מי שיש לו אב ואם כי לא נחש ביעקב, מ"מ נ"ל כיון שכן נראה מדברי רמ"א שמי שיש לו אב ואם אין אומר קדיש, שפיר יש קפידא בדבר דאי לא היה שום קפידא לא היה צריך הרמ"א סימן שע"ו שם לומר שהאב לא יכול למחות על בנו שלא לומר קדיש על אמו ומה אצטריך לאשמעינן בזה תיפוק ליה כיון שאין קפידא כלל א"כ אם מקפיד מ"מ הו"ל זה נהנה וזהו לא חסר וכופין על מדת סדום, וא"כ מהי תיתי יוכל האב למחות וע"כ דבאמת יש קפידא בזה שיאמר קדיש מי שיש לו אב ואם משום שכיון שכבר נהגו שרק האבלים אומרים קדיש א"כ מי שיראה אחד שיאמר קדיש דרך לשאול מפני מה אומר קדיש ובפרט אם הוא עוד צעיר בשנים ואומרים עליו זה כבר מת אביו שאומר קדיש כי כן דרך העולם לתמוה על מי שרואים שאומר קדיש והוא צעיר בשנים וא"כ יוכל להזיק לאביו שיאמרו שכבר מת, וברית כרותה לשפתים, ועי' מס' ב"מ ס"ח ע"א בגמרא שם שהביא מעשה כשגגה היוצאה מלפני השליט ונח נפשיה דאמימר, וא"כ שפיר ס"ד שהאב ימחה בבנו לומר קדיש על אמו שמא ישמע אחד שאומר קדיש ויאמר עליו אביו מת ויזיק לו ח"ו, משו"ה אשמעינן כיון שאמו כבר מתה לא יעלה על הדעת שיתלו דווקא שאביו מת וא"כ לא ברור הזיקא כל כך וא"כ מי שיש לו אב ואם ואומר קדיש אז וודאי אם אחד ישמע שאומר קדיש יאמר עליו שהוא יתום עכ"פ או מאביו או מאמו ויוכל להזיק לו ח״ו לפי המנהג שעפ"י הרוב אין אומר קדיש מי שאבותיו חיים וא"כ בנ"ד כיון שהוכחנו מדברי הרמ"א דע"כ איכא קפידא למי שיש לו אב ואם שיאמר קדיש א"כ אע"ג דוודאי יש תועלת יותר באמירת קדיש של הנכד מאמירת קדיש של הבעל מ"מ כיון שגם באמירת קדיש של הבעל יש תועלת דאפילו אחרים שאינם קרובים כלל ג"כ מועיל אמירת קדיש שלהם מכ"ש אמירת קדיש של הבעל שהיתה עומדת לימינו בחייה והיתה מתנהגת נגדו מסתמא כבנות ישראל הכשרות, ובאמירת קדיש של הנכד איכא קפידא, וכפי מ"ש יש חשש סכנה בדבר משום ברית כרותה לשפתים, ע"כ טפי עדיף שהבעל יאמר קדיש יתום רק קדיש דרבנן או אם הנכד כבר בן י"ג שנה ויוכל לעבור לפני התיבה שכן עושים אפילו מי שיש לו אב ואם וודאי עדיף שהנכד יאמר קדיש דרבנן, ועי' בשו"ת אבן השהם סימן כ' שכתב להדיא דקדיש דרבנן יוכל לומר אפילו מי שיש לו אב ואם, וא"כ עדיף שהנכד יאמר קדיש דרבנן שיהי' לה זכות טפי שהוא יוצאי חלציה, (ובשו"ת אחת בסוף ספרי תבואות השדה ח"ג הארכתי אי בני בנות נמי הוי כבנים עי"ש בסימן ב') וגם יוכל להתפלל לפני התיבה ושאר קדישים שנוהגים שרק היתומים אומרים יאמר הבעל ולא הנכד, כנ"ל להלכה ולמעשה בס"ד:

והנני דו"ש בלונ"ח מצפה לישועת ה' היום קודם למחר.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה