אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן צא

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן צא

סימן צ

שלום וברכה לכבו' אהו' ידנ"פ הרבני המופלג בתו"י החרוץ הנגיד המפואר ונכבד המפורס' וכו' מו"ה נפתלי ישעי' אשר ש"פ נ"י בק"ק האנ שאויטץ תע"א

על דבר עסק ביש אשר כהן נשתדך עם אחת ויצא הקול שהרתה פ"א וגם ילדה לזנונים והתרו בהם שלא לישא זא"ז, ובכל זאת נזדמן להם מאן דהוא אחד וסדר להם קידושין ואח"כ חקרו אותה אם יודעת עם מי זנתה, וספרה שפ"א אנס אותה בעה"ב שלה אשר היתה משרתת אצלו, ואמרו לה הלא מפ"א אי אפשר להתעבר וספרה שפ"א היתה בכפר אחד על חתונה וכשיצאה לחוץ רדף אחד אחריה וג"כ אנס אותה ואינה יודעת אם היה זה המאנס ישראל או עכו"ם:

הנה חזרתי על כל צדדי ההיתר ולא מצאתי שום מקום בזה להתיר לבעלה כהן לדור עמה כי אפילו לדעת בעל המאור הובא בב"ש סימן ו' ס"ק ל"א דאפילו באינה יודעת למי נבעלה סגיא ברוב אחד וגם אם נצרף עוד לזה מ״ש הב"ש סם דשכונת ישראל בפ"ע הוי כרוב מ"מ הכא כיון שנבעלה בחוץ א״כ פשיטא דאזלינן בתר רוב אנשי המקום ג"כ ורוב אנשי המקום שם הם עכו"ם וא"כ כיון שאינה יודעת למי נבעלה וליכא אפילו חד רוב להתירה, ואפילו היש אומרים שם במחבר סעיף י"ז דבדיעבד אפילו ברוב פסולים לח תצא היינו רק כשטוענת בריא לכשר נבעלה, אבל בנ"ד שאינה יודעת למי נבעלה וליכא אפילו חד רוב להתירה כיון שנבעלה בשעה שהלכה לחוץ וא"כ כל דפריש מרובא פריש ומסתמא נבעלה מעכו"ם, ובפרט לפי דבריה שנאנסה א"כ גם חזקה בודקת ומזנה ליכא א"כ מאין הרגלים להתיר ואין לומר כיון דאז בשעה שנבעלה על החתונה היו שם מסתמא רוב ישראל וא"כ איכא חד רובא עכ"פ וא"כ סגיא להתירה אפילו באינה יודעת למי נבעלה לדעת בעל המאור, דזהו אינו דהא וודאי פשיטא דאותם ישראלים שפשיטא שאין דרכם לזנות אינם נכנסים בגדר הספק כלל (עי' היטב בשו"ת חתס״ו אה"ע סי' י״ח בד"ה אך נ"ל, ודוק) וא"כ לא חשבינן רק אלו הנאספים שם בעוה"ר לעשות מעשי נערות לשחוק ולרקוד ולעת הזאת באים שם גם עכו"ם לראות וכיון שבמקום יש רוב עכו"ם והיא לא נאנסה מסתמא בבית החתונה רק בחוץ ובחוץ שכיחי עכו"ם יותר מישראל וא"כ מסתמא מעכו"ם נאנסה:

ועוד דכפי הנראה מטענת זאת החשודה שקר בפיה מענה דמעיקרא העלימה שנבעלה עוד פ"א ורק אח"כ הודית שעוד פ"א נבעלה וכל שמטענתה ניכר שמשקרת לא מהני כלל אפילו היתה טוענת בריא ועוד דמה שאומרת שמאותו בעה"ב נתעברה הנה אם הוא היה מכחיש אותה פשיטא שמוקמינן אותו בחזקת כשרות ולא מהני רק כשאומרת בסתם לכשר נבעלתי דכה"ג ליכא חזקת כשרות כיון דשכיחי כשרים פרוצים מזנים כמ"ש התוספ' מס' שבועות מ"ו ע"ב ד"ה וספרא דאגדתא לחלק בין אם אומר שהוא גרב או שגנבו ממנו (ועי' ב"ש אה"ע סימן י"ז ס"ק פ"ד לענין חזקת חיים במי שאין מכירין אותו, ועי' בשו"ת נוב"י מהד"ק אה"ע סימן ל"א בד"ה והנה הב"ש שהסביר דברי הב"ש בטוב טעם) עכ"פ הי' שאומרת על בעה"ב שאנס אותה אם הוא מכחיש פשיטא שלא מהני ברי שלה נגד חזקת כשרותו של בעה"ב, וא"כ אפילו טענת ברי לא היה מהני כה"ג, וא"כ מכ"ש וק"ו ובן בנו של ק"ו שאח"כ הודית עוד שנבעלה עוד פ"א ואינה יודעת ממי וכיון שכבר כתבנו דליכא אפילו חד רוב פשיטא דאפילו בדיעבד אם נשאת לכ"ע תצא, ועוד דכפי הנראה מטענתה היתה חשודה מגויים ג"כ שתיכף שאמרו לה שתפרד עצמה מבעלה אמרה שתהיה מוכרחת לדור עם עכו"ם וא"כ מסתמא כבר היתה מקרבת עצמה לזנות עם עכו"ם ובכפר ההוא שהיתה דרה רובם עכו"ם ובפרט שלא שמעו כלל שתהיה נחשדת מאיזה ישראל מכפר ההוא שהיתה דרה וא"כ אין ישראלים נכנסים כלל בספק ומסתמא זנתה עם עכו"ם וא"כ כיון שאפילו היתה טוענת ברי לא היה מהני בנ"ד במקום שיש רגלים לדבר שמשקרת מכ"ש בהיא עצמה מסופקת למי נבעלה וא"כ אין שום מקום להתירה לבעלה [ועי' בספרי ת"ה ח״ג שער רובא שער ב' אות כ"ו ומשם ואילך הארכתי לבאר שיטת הפוסקים בס"ד):

ואומר אני דבנ"ד דאיכא איסור דאוריתא אפילו אם יש לחוש שיצאו לתרבות רעה אם לא נתיר להם לדור ג"כ אין להתיר איסור דאוריתא משו"ה והא דמחלק החתס"ו אה"ע סימן ל"ו בין אם כבר עברו על איסור או באו להתיר להם איסור דאם כבר עברו יש להעלים עין מהם היינו דווקא באיסור דרבנן ועי' בט"ז יו"ד ריש סימן של"ד דהביא ראיה משו"ת מהר"י מינץ ושם מיירי באיסור מינקת חבירו דהוי דרבנן משא"כ הכא איסור זונה לכהן דהוי איסור דאורייתא ובעבירה נמשכת פשיטא שמשום אימתה ופחד שמא יצאו לתרבות רעה אין להניחם לדור ביחד וצריך לעשות כל מה דאפשר להפרישם, ונמצא הכהן הזה הוא כהן און אונן מימינו ומחוסר כפורים משמאלו, עד אשר ישוב אל ד' וירחמהו ויוציא הרשעה מתוך ביתו, ופשיטא שכל זמן שלא גרשה אסור לו לקרות בתורה ראשון ולישא את כפיו, כמ"ש בש״ע או"ח סי' קכ"ח סעיף מי, ועי' מג"א שם ס"ק נ"ט, ודוק:

עוד נ"ל בנ"ד דוודאי אין להתיר, דהנה יש כאן כמה ספיקא לאיסור דאע"ג דשם כשנבעלה לבעה"ב שלה כפי אמירתה היה שכונת ישראל והוי כמו רוב כשרים כפי מ"ש לעיל בשם הב"ש וגם אם נימא דשם מה שנבעלה אח"כ על החתונה כיון דישראל שכיחי הוי ג"כ כמו רוב ישראל, וא"כ איכא חד רובא להתירא ומהני בדיעבד אם ניסת כבר לכהן, מ"מ כיון שאין אנו יודעין בבירור אם נבעלה לזה שאומרת דהיינו לבעה"ב שלה, וא"כ וודאי יש לחוש שזנתה גם עם אחרים, וכל שיש לחוש שזנתה סתם ליכא אפילו חד רוב להתירא דהא לא ידעינן באיזה מקום נבעלה, וא"כ מכ"ש כשמודית שפ"א נבעלה שלא ידעה למי וודאי יש כמה צדדים לאסור, ועי' שו"ת ברית אברהם חלק אה"ע סימן י"ג שכתב להדיא דהיכא שאין ברור שנבעלה לאותו שאומרת חיישינן דלמא זנתה גם עם אחרים, וא"כ בנ"ד שגם הי' מודית שפ"א נבעלה שלא ידעה למי אין שום צד להתיר אפילו בדיעבד כנ"ל בס"ד:

והנני בזה ידידו והדו"ש בלונ"ח:

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה