פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן פז
ייטיב ד' הכתיבה והחתימה לכבו' אהובי הרה"ג חריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה חיים אפרים באלאיטיא נ"י דומו"צ בישוב טארנאלליא יע"א:
מכתבו הגיעני זה כמה שבועות ולאשר לא הייתי בביתי וביני לבינו הגיעו אלי כמה שו"ת לזאת אחרתי במכתבי עד כה ועתה נבא אל הענין בס"ד, ע"ד השאלה בישראל שיש לו איזה פיאקער אשר מוכרח לשלח בכל יום אל הבטן לזאת מוכרח הוא לשלח גם בס"ק כי באם לא יעמוד שם פיאר קער שלו אצל השטאטיאן בשעה הצריכה יקחו ממנו הזכות שיש לו בזה, והוא פרנסתו, ע"כ שואל מעכ"ה נ"י איך לנהוג בשבת כי מוכרח הוא לזה, ואם לא יתנו לו איזה היתר מוכרח הוא לעשות באיסור ג"כ כי לא יצרת לשבות בש"ק ולכן רוצה לידע כדת מה לעשות ? והנה בכאן יש ב' איסורים, האחד שביתת בהמתו שאסור מה"ת, השני אפילו אם היה איזה צר להתיר האיסור שביתת בהמה ע"י מכירה לעכו"ם, או הפקר, כמבואר באו"ח סימן רמ"ו, מ"מ כיון שהסיסים והעגלות עומדים ברשות ישראל, ומשם יצאו למלאכתם א"כ איכא איסור משום מראית העין ג"כ, והנה מקודם נחפש איזה דרך להנצל מאיסור דאוריתא עכ"פ, ונ"ל דאע"ג דכאן לא נוכל לסמוך על ההיתר שמבואר בשו"ע או"ח סימן רמ"ו סעיף ג' להפקיר הבהמה דהתם מיירי רק בדיעבד שכבר השכירה לעכו"ם והתנה עמו שיחזירנה לו קודם שבת ולא החזיר, בזה כתב הרמ"א שיפקירה עכ"פ, משא"כ לכתחלא לעשות מלאכה עם הבהמה בחופן זהו וודאי אין היתר ע"י הפקר, ועיין שו"ת צ"צ סימן ל"ה שהאריך בזה, ובהג"ה שם הביא ג"כ דאי הטעם דשביתת בהמה שהתורה הקפידה הוא משום צער בע"ח א"כ אינו מועיל הפקר, עי"ש היטב, מ"מ נ"ל כיון דכל פרנסתו תלוי בזה נוכל להתיר עכ"פ מכירה דבמקום פסידא גדולה כי הכא שאם לא יניחהו לעשות בשבת יאבד כל עסקו ופרנסתו צריך לחפש איזה היתר, כמו במכס בסימן רמ"ד סעיף ו' דהקילו טפי משום פסידא, וכן בשו"ת צ"צ הנ"ל הזכיר כמ"פ טעם לאסור בעגלן ישראל שלא יניח למשרתו העכו"ם לילך בשבת עם הסוסים, הביא כמ"פ הטעם לחלק כיון שאינו מוכרח, עי"ש היטב בפנים, וא"כ הכא דוודאי הוא מוכרח כיון שכל פרנסתו הוא מזה נ"ל דיש להתיר שתיכף בשעת קניית הסוסים יקנה העכו"ם שבש"ק יהיו הבהמות שלו דמותר כה"ג כמבואר שם סעיף ה', והנה אפילו בשותפות סתם ראיתי בספר מנחת חינוך בסיף מוסך השבת שרוצה לומר דבהמת שותפין ליכא איסור שביתת בהמה משום דכתיב ובהמתך, עכ"פ היכא שמתנה מתחלה עם העכו"ם שבשבת יהיה שלו לגמרי וודאי מותר, ואע"ג שהמחבר כתב שם אם לא התנו תחלה אסור אעפ"י שהתנו אח"כ מ"מ יש תקנה שפיר שימכור תיכף הסוסים לאחר ואח"כ יקנה עם העכו"ם בשותפות באופן שכתבנו שבשבת יהיה הכל של העכו"ם כמו בסימן רמ"ה בתנור, ומלשון הרמ"א סוף הסימן שם שכתב דבכל צדדי התירים אלו דינו כאילו היה בשותפות העכו"ם משמע דס"ל בפשיטות דשותפות עכו"ם מהני וא"כ אם יעשה באופן הזה נמלטנו עכ"פ מאיסור דאוריתא, וא"כ לא נשאר תו רק חששא דמראית עין ולזה איכא ג"כ תקנה לפרסם בערכאות שהעכו"ם הוא שותף כמ"ש הרמ"א שם, ועי' במג"א שם ס"ק ט"ו, כנ"ל להורות במקום שיש שעת הדחק גדול לסמוך על זה ההיתר,:
שוב ראיתי בשו"ת נהרי אפרסמון או"ח סימן י' (שרמז עליו מע"כ נ"י) מצדד ג"כ להתיר מה"ט משום דאם ישבות בשבת יקחו ממנו כל הזכות ולא יוכל להרויח גם בחול דהוי פסידא גמור עי"ש, וראיתי בשו"ת אמרי אש או"ח סימן ט"ו שהביא ג"כ לצרף דעת הריב"ש סימן קנ"א דבשותפות עכו"ם ליכא איסור שביתת בהמה מה"ת עי"ש, וא"כ עכ"פ יצאנו מידי איסור תורה בשותפות עכו"ם ואיסור מראית העין סגיא במעלה בערכאות בדיניהם לפרסומי מילתא כמ"ש המג"א שהבאתי לעיל, אח"כ ראיתי בשו"ת שואל ומשיב מהדורא תליתא ח"א סימן ש"ז שכתב ג"כ לענין חשש מראית העין דסגיא שיעשו כתב בדיניהם, והכתב הזה יהיה בבית שנעשה בו מלאכה על הכותל מבפנים או מבחוץ, וא"כ ה"נ היה סגיא שעל הרפת שעומדים שם הסוסים יהיה נעתק כתב שגם העכו"ם יש לו חלק בסוסים או בכל המסחר, ואם יוכל לכתוב גם על העגלה כמ"ש בשו"ת נהרי אפרסמון הנ"ל וודאי טוב יותר, והנה אחרי כתבי זאת מצאתי בשו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן ק"ד שהחמיר מאוד בזה דהוי מראית העין גדול וגם מסתמא יהיה הכל רק בערמה ויגרום דבר זה לפרצה בחילול שבת עי"ש, ובאמת יש לחוש שעי"ז יתירו להם גם עובדי אדמה לעבוד בבהמות בשבת ויאמרו כבר הותרו הפרושים, (ועיי' לעיל סימן פ"ג) לפיכך נראה לי הגם שמדינא יש להתיר באופן שכתבתי בשותף עכו"ם (רק דבעינן שיהי' באמת שותף בדבר מסויים עי' היטב בריב"ש סימן קנ"א דהכי משמע מלשונו) וע"י פרסום הדבר בערכאות, מ"מ כיון שיש לחוש שבדבר זה לא הועלנו כלום שהעכו"ם לא יהיה שותף כלל והוא יאמר שהוא שותף כדי שיוכל לומר שבהיתר עושה ויגרום עי"ז פרצת חילול שבת ביותר, משו"ה נ"ל שלא יצא שום היתר רק לומר לו אנחנו לא נוכל להתיר רק מ"מ שתנצל מאיסור חמור מאוד (אם לא תוכל לפעול שאפילו אם לא תלך בשבת לא יקחו ממך הזכות) עכ"פ עשה שותפות עם העכו"ם בתחלת קניית הבהמה ותנצל מאיסור חמור ביותר, אולם להתיר ממש בפומבי אין נ"ל מטעם שכתב במהר"ם שיק הנ"ל וכן האי סבא קדישא הגאון ז"ל דק"ק סיגיט, ולא מלאנו לבי לחלוק ח"ו על אלו שני גדולים וקדושים זי"ע ועכ"י, רק להנצל מאיסור חמור ביותר נוכל לומר לו שיקח שותף עכו"ם. אמנם שיצא היתר הוראה בזה הס מלהזכיר ((ועיי' שו"ת שאילת שלום מהדו"ק סימן ע"ח)).
והנלע"ד כתבתי עש"ק כאור בקר י' אלול לסדר למען יברכך ד' תרס"ב לפ"ק.
אליעזר דייטש.