אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן עז

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן עז

סימן עו

יתברך בברכת השנים, בכל ענינים, כבוד אהו' ידנ״פ הרבני המופלג בתו"י אדם יקר ונעלה המפואר לשבח ולתהלה מו"ה יעקב וויבער נ"י שו"ב בישוב שאוואר יע"א:

זה שבתי הבית פניתי מעט להשיב על מכתבו מה שנסתפק האיך הדין במודד אלפים ממקום עירובו וכלו האלפים בקצה העיר שרוצה לילך שמה אם מותר לילך לבית התפלה שהוא באמצע העיר רחוק יותר מאלפים אמה ממקום עירובו? הדין פשוט ומבואר דזהו בכלל מה שאמרו ואין אנשי עיר קטנה מהלכין את כל עיר הגדולה (עי' היטב מס' עירובין ס"א ע"א), ומה שהבין מע"כ נ"י בדברי הרמ"א או"ח סימן ת"ח במ"ש דאפילו כלתה מידתו באמצע העיר מהלך בכל העיר כולה, ומתוך כך היה רוצה לומר בדעתו דאפילו אם הגיעו אלפים עד קצה העיר שעירב לה מותר להלוך אל העיר דכל העיר נחשבת לו כד"א, רק שהמג"א חולק על הרמ"א משום שכתב שם בס"ק ב' וז"ל: אבל הגיע לעיר אחרת וכלתה מידתו באמצע העיר אסור להלוך יותר עכ"ל, במח"כ לא עיין היטב בזה דהא וודאי כ"ע ס"ל דמי שמערב לעיר אחרת דאין לו לילך רק אלפים אמה ממקום שהעירוב מונח אפילו כלה באמצע העיר או בקצה העיר (זולת כשהעיר מובלע תוך אלפים אמה אז נחשב כל העיר רק כד' אמות) ופלוגתת המחבר והרמ"א שם בשם יש אומרים הוא רק לאותו עיר שדר בה אם רוצה לחזור לעירו דלשיטת הר"מ אין לו אפילו בעירו יותר רק אלפים אמה ממקום העירוב ואפילו בעיר אין לו לילך רק עד אלפים אמה ממקום העירוב ולרמ"א כיון שלן באותה העיר יש לו לילך בכל העיר אפילו גדולה כמה, ועיין היטב בטור סימן ת"ח שחולק על שיטת הרמב"ם מטעמא דאם כדעת הרמב"ם מי שדר בעיר גדולה ונותן עירובו חוצה לה לא יוכל לחזור לביתו עי"ש היטב, משא"כ בעיר אחרת וודאי חשבינן רק ממקום העירוב אלפים אמה אפילו אם כלו באמצע העיר, ועיין היטב בספר חיי אדם כלל ע"ז סעיף ג' שכתב דרק משום דרכי נועם התירו לו שיהיה נחשב לו כל העיר כד"א שלא יצטרך ללון חוץ לביתו ועי' שם כלל ע"ו סעיף כ"ז, מבואר הכל כדברינו בס"ד, וא"כ העולה ומוסכם להלכה דכל שאין העיר שעירב לה מובלעת תוך אלפים אמה לעירובו חשבינן האלפים ממקום העירוב בכל מקום שכלו ואינו מהלך כל העיר ופלוגתת המחבר והרמ"א הוא רק לעניין העיר שדר בה כמ"ש המג"א שם ס"ק ב', ודוק ובענין מדידת האלפים לעירוב פשיטא ג"כ שכל שאינו מודד לרבוע העולם חשבינן גם האלכסון כדאיתא מס' עירובין כ"א ע"א בתוספ' ד"ה כזו יהיו בשם הר"ת דגם לתחום שבת נותנין האלכסון ועי' היטב בטור סימן שצ"ט וכיון שסתם מודד אינו הולך לרבועו של עולם א"כ שפיר חשבינן האלכסון ג"כ שעולה אלפים ות"ת אמה, וזהו ג"כ פשוט, ועי' בש"ע ג"כ סימן שצ"ט סעיף י', כל זהו מוסכם להלכה בס"ד:

והנני בזה אוה"נ דו"ש באהבה כותב בחפזי פק"ק באניהאד ג' לסדר והארכת ימים ג' אלול תרס"ב לפ״ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה