פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן עו
יתענג על רב טוב כבוד אהובי הרב הגאון הגדול המהולל וכו' כש"ת מו"ה אריה ליב ברודא ני"ו אבד"ק לעמבערג יצ"ו.
ע"ד מה שהק' בספרו שו"ת מצפה אריה סימן א' לדעת הדג"מ דאיסור תוך שמנה ימים בבהמה הוי מדאורייתא א"כ הא דאמרה התורה גבי קרבן ומיום השמיני והלאה הוא ע"כ אפילו בידוע שכלו חדשיו דאי בספק השתא להדיוט אסור לגבוה מיבעיה א"כ מאי קאמר רשב"ג מס' שבת קל"ה ע"ב כל ששהה שמנה ימים בבהמה אינו נפל משום דכתיב ומיום השמיני והלאה, הא התם לאו משום ספק נפל אתי עלה, דהרי התורה אסרה ע"כ אפילו בידוע שכלו חדשיו, והוא קושיא עצומה לדעת הדג"מ, ואשר אנכי אחזה בזה נ"ל בס"ד, דהנה הא וודאי אפילו מאן דס"ל דקודם שמנה ימים אסור מה"ת מחשש ספק נפל הוא רק למאן דס"ל ספיקא מה"ת לחומרא משא"כ מאן דס"ל ספיקא לקולא מה"ת אין טעם לאסור ספק נפל יותר משאר ספק דוודאי ל"ל דמה"ת מוקמינן האם בחזקת מעוברת והשתא הוא דילדה כמ"ש התוספ' מס' ב"מ ק' ע"א ד"ה הא מני דהכא כיון שלא היינו דנין מעולם על חזקת מעוברת ולא היתה לפנינו לא שייך לומר אוקמא אחזקה, ובזה היטב אשר דבר כהד"ג נ"י בשו"ת שם וז"ל:
וכי נימא דמחמת חזקת מעוברת לא נולדו בהמות בשבוע העברה, וגם אני הארכתי בדברי הב"ש שהביא שם הדר"ג נ"י במקום אחר, וא"כ לא הוי רק כשאר ספיקות וא"כ אפש"ל דעכ"פ מאן דס"ל ספיקא מה"ת לקולא וודאי מותר מה"ת תוך ח' ימים דספק נפל מותר להדיוט מה"ת כמו כל הספיקות הגם די"ל דכאן הוי כמו דשיל"מ להמתין עד אחר ח' ימים בבירור מ"מ גם זהו אינו מה"ת, והנה ידוע סברת החוו"ד דהיכא דכתבה התורה איזה ענין למצוה צריך שיהי' וודאי כך, והנה א"כ י"ל שפיר לרשב"ג דס"ל להביא ראיה דלאחר ח' ימים וודאי אינו נפל כיון שכתבה התורה ומיום השמיני והלאה צריך להיות וודאי בן שמנה ימים לקרבן משא"כ להדיוט מותר אפילו בספק בן ח' ימים או אפילו וודאי קודם שמנה ימים כיון דמה"ת ספק נפל מותר כמו כל הספיקות ויהי' א"ש לדעת מ״ש בספר מלא הרעים בערך ווסתות דמאן דס"ל ווסתות דרבנן ס"ל ספיקא מה"ת לקולא וא"כ רשב"ג דס"ל ווסתות דרבנן ס"ל ספיקא מה"ת לקולא שפיר אצטריך קרא דלקרבן אסור ספק נפל מה"ס, וי"ל ג"כ בדרך פשוט יותר דבאמת היכא בוודאי תוך ח' אסור מה"ת אפילו להדיוט רק בספק תוך ח' יש להתיר, ועי' בט"ז ביו"ד סימן ט"ו ס"ק ד' מה שכתב דהוי ספק ספיקא ואע"ג דדחי ליה דהוי כמו שם אונס חד הוא, עי' פרמ"ג שם, מ"מ הרי הפלתי בסימן ק"י בכללי הספיקות כתב דבמקום דלא בעינן ס"ס המתהפכות לא אמרינן שם אונס חד הוא והא אי בעינן ס"ס המתהפכת תליא נמי אי ספיקא מה"ת לקולא או לחומרא, עי"ש היטב בפלתי, ועי' שו"ת הרמ"ע מפאני סימן קכ"ו והארכתי בזה בקונטרס הספיקות שני בס"ד (אשר הוא כעת בבית הדפוס) ועכ"פ להדיוט מותר מה"ת בספק בן שמנה ימים ואצטריך קרא מיום השמיני לקרבן דלקרבן אפילו ספק תוך ח' ימים פסול דבעינן מיום השמיני וודאי, עכ"פ י"ל לפי"ז דתוך שמנה בוודאי אסור מה"ת אפילו להדיוט כנ"ל בס"ד, וזהו רבות בשנים אשר הקשיתי במס' מנחות ה', ע"ב דפריך הגמ' למה אצטריך הבקר להוציא את הטריפה השתא להדיוט אסור לגבוה מיבעי, דלמא אצטריך קרא לספק טריפה דלקרבן אפילו ספק טריפה אסור, אחר זמן רב ראיתי שהקשה כן ג"כ בשו"ת להגאון ר' יודא אסאד זצ"ל ושמעתי שהגאון ר' יוסף שאול ז"ל בשו"ת שואל ומשיב הביא קושיא זו בשמי (והספר אינו תחת ידי). עכ"פ י"ל נמי דהגמ' אזיל שם אי ס"ל ספיקא לחומרא ומה"ת א"כ גם להדיוט אסור ספק טריפה והדברים עתוקין, ואין להאריך, [ועיי' לעיל סוף סימן ח״י]:
אליעזר דייטש.