פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן עה
יצוה ד' אתכם הברכה לכבוד הרבנים הגדולים יושבים על מדין השערה, האחד הרב המאוה"ג חריף ובקי בנש"ק וכו' כש"ת מו"ה יוסף שפירא נ"י האבד"ק דינאב יע"א, והשני הרב הגדול עמק החרוץ עשה פלא מו"ה דוד אלימלך הכהן נ״י דומו"צ:
יקרתכם הגיעני ולא ידעתי מה מצאתם בי כי מששתם את כלי והלא עמכם בדבר המשפט וגם כעת הנני מוטרד רק לאשר כבר הטרחתם בדבר אמרתי לבא בקצרה ויהי ד' עמנו – ע"ד המשפט בין ר' נחמיה ובין ר' מאיר שיש להם בתים מצד הסימנין אחד מצד דרום ואחד מצד צפון ור' ארי' שמואל יש לו בית מצד מזרח, ועתה רוצה לפתוח חלון לתוך הסימינוץ (מסתמא הוא מקום פנוי בין הבתים הבנויים כמו אות חית) כמו שיש לר' נחמיה ולר"מ וטוען הר' ארי' שמואל הנ"ל שלא יזיק להם בהיזק ראיה כלל מחמת שהחלון לא יהי' כנגד חלונותיהם שחלונותיהם הם מצד צפון ודרום וחלוני יהי' מצד מזרח וגם שישפוך השופכים ע"י החלון ליכא למיחש שהחלון יהי' סגור ולא יעשה כמו בסתם חלונות שרגילין להפתח ולסגור בכל עת שירצו, זהו תוכן טענת הרא"ש הנ"ל והר"ן והר"ם טוענים שהן אם יהיה החלון סגור או פתוח יכולים להביט בחדרם ויהי' היזק ראיה וגם אומרים שאינם רוצים שיהיה שם חלון כמו שלא היה עד עתה זהו עיקר טענותיהם מה שנוגע לפתיחת החלון, ועוד יש להם טענה אודות הרער אשר הולך עתה בין הסימינוטץ כי טוענים שהוא סכנת שריפה ח"ו והר' ארי' שמואל טוען שהיה לו הרער שם גם לעת שהיו מבשלים שם, והנה מענין הרער נדבר אח"כ, ומקודם נב״ ונשגיח מן החלונות האיך יהי' הדין, ונחזי מה דקמן בס"ד:
הנה הא וודאי אם היה האמת כדברי הר' ארי' שמואל שאפילו בעד חלון פתוח לא יוכל להביט בחדרם פשיטא שלא היו יכולים למחות בידו דכל שאין להם היזק כלל הוי כעין מדת סדום וכגון זהו כופין כמבואר להדיא בגמ' ב"ב נ״ט ע"א דאי לאו הטעם דזמנין דמותבת שרשיפא חיתך לא היה יכול למחות בידו בסתם לומר אינו רוצה, וכן פסק בש"ע חו"מ סימן קנ"ד סעיף ו', וכן אם נתפוס צד האחר שאפילו בעד חלון סגור ג"כ יהיה היזק ראיה (דשופכין וודאי לא יהיו בעד חלון סגור) א"כ פשיטא שאין שום צד לזכות הר' ארי' שמואל הנ"ל דאע"ג שאין החלונות זה כנגד זה כל שיש מקום להסתכל בחדרו אסור זולת היכא שנתנו לו רשות אין אסור אלא זה כנגד זה ממש וזהו מבואר שם ג"כ בחו"מ סימן קנ"ד סעיף ג', וא"כ באלו ב' אופנים שכתבנו לית דן צריך בשש דאם לא יהי' היזק ראיה אפילו בחלון פתוח אין יכולים למחות בידו ואם יהי' היזק ראיה אפילו בחלון סגור (כלומר שעכ"פ יהי' שם מחיצה של זכוכית, ועי' שם בפתחי תשובה סוף ס"ק ט', ודוק) פשיטא ג"כ שיכולים למחות בידו, וזהו פשוט מאוד בס"ד, אמנם מה שראיתי להסתפק בנ"ד הוא כך אם יתברר שבחלון סגור לא יהיה היזק ראיה ובחלון פתוח יהי' היזק ראיה אם לא נוכל לומר לר' ארי' שמואל הנ"ל אע"ג שעכשיו לא חזיק לי בראיה כיון שהחלון סגור מ"מ בין היום ולמחר יעלה בדעתך לפתוח החלון שיהי' לך מרווח יותר ותזיק לי בראיתך והגם שעפ"י ד״ת אוכל לכוף אותך לסגור החלון מ"מ לא ניחא לי למיקם עמך בדינא ודיינא עוד הפעם, ומהגם שאפשר שתהי' מוכרח לפתוח החלון מחמת השופכין שלא ינוחו אותך לשפוך לצד האחר:
ונ"ל דדבר זהו הוא פלוגתת הרא"ש והרשב"א שהובא בש"ע חו"מ סימן קנ"ד סעיף ט"ז דלדעת הרא"ש שם כל שאין עכשיו לפנינו היזק ראיה אע"ג שאם ירצה לבנות המקום ההוא יהיה היזק ראיה מ"מ אזלינן רק בהר מה שהוא לפנינו ולא יוכל למחות בידו ודעת הרשב"א שם שאע"ג שעכשיו ליכא היזק ראיה מ"מ כיון שאם יעלה בדעת שמעון לבנות שם בנין יהי' לו היזק ראיה יכול למחות בידו דלא בעי למיקם בהדיה בדינא ודיינא עי"ש, וא"כ לפי"מ שפסק המחבר כהרשב"א והרבה ראשונים שיוכל למחות בידו גם עכשיו כיון שאפשר שלבסוף יהי' היזק ראיה גם כאן בנ"ד יכולים לטעון נגד רא"ש אולי תרצה אח"כ לפתוח החלון ויהי' לנו היזק ראיה ויכולים למחות, ואין לומר דנ"ד לא דמי להך דהתם, דהתם יוכל לבא לידי היזק רא"ה ע"י הניזק דהיינו שמעון אם ירצה לבנות בשלו משא"כ הכא ההיזק ראיה שיוכל להיות בסוף הוא ע"י המזיק דהיינו אם הוא ירצה לפתוח החלון דזהו אינו חילוק כלל ואם נרצה לחלק אמרינן אדרבא לאידך גיסא דכ"ש וק"ו הוא בנ"ד שבוודאי יכולים למחות בידו דמה התם דמצד המזיק לא ישתנה הדבר מכמה שהוא עכשיו לבא לידי היזק רא"ה רק מצד הניזק ואפי"ה מצי טען ולמחות בידו מכ"ש הכא בנ"ד שמצד המזיק יוכל לבא לידי היזק ראיה כ"ש דמצי טען ליה אולי ישתנה דעתך ותפתח החלון שכך הוא הדרך שלא להניח החלון סגור, ועוד אולי יבא הבית ליד אחר או ליד באי כחך ויפתחו החלון ולמ"ל אח"כ למיקם בדינא א"כ וודאי יכולים למחות ואפשר דכה"ג אפילו הרא"ש מודה כיון שיכול לבא לידי היזק ראיה ע"י המזיק וגם המעיין בגוף דברי הרשב"א בשו"ת סימן אלף קמ"ד יראה שעיקר הטעם משום דלא ניחא ליה למיקם בדינא ואינו רוצה להיות ניזק אפילו שעה אחת וא"כ הה"ד הכא יכולים למחות, ועוד דהכא איכא חשש שופכין ג"כ שיגיעו השופכין עד סמוך לחלונותיהם ויהי' שם ריח רע בוודאי יכולין למחות וא"כ אפילו אם יש לרא"ש כח וזכות בהסימיניץ מ"מ אפילו שלו ממש כל שיש לחוש לריח רע אין לו רשות לזה כמבואר בש"ע שם סימן קנ"ה סעיף ל"ו:
כלל העולה מדברינו דכל שיש היזק ראיה בחלון פתוח עכ"פ לא מהני טענת רא"ש שיעשה חלון סגור דיכולין לומר לו לדעת הרשב"א ורוב פוסקים דהכי קייל"ן כיון שיוכל לבא לידי היזק ראיה ויותר מזה ג"כ לשפיכת שופכין ואיכא ריח רע אין רצונינו שנצטרך לבא עמך עוד בדינא ודיינא אם יעלה בדעתך לפתוח החלון, ובפרט לפימ"ש דהכא כיון שהיזק ראיה יכול לבא ע"י גירי דיליה של המזיק אפשר דאפילו הרא"ש מידה דיכול למחות בידו, וא"כ לפימ"ש אין זכות לרא"ש לפתוח שם חלון זובה אם גם בחלון פתוח לא יהי' שם היזק ראיה, מ"מ לא נמלטנו עכ"פ מחשש שופכין בחלון פתוח וחלון סגור לא מהני כמ"ש לדעת הרשב"א ורוב פוסקים והכא אפשר דגם הרא"ש מודה כמ"ש, ודוק:
ובענין הרער מה שטען הר' ארי' שמואל שכבר היה שם רער בעת שבשלו שם, הנה וודאי פשיטא אם יש לחוש לסכנת שריפה דיכולים למחות בידו ועכשיו לא שייך לומר שכיון שישלם אם יגיע היזק על ידו אין למחות בידו כמ״ש בש"ע חו"מ סימן קנ"ה סעיף א' דמשלם מה שהזיק דעכשיו כיון שיש סכנה ליהודים כשיש שריפה ח"ו ואפילו שבת מותר לחלל כמבואר ברמ"א או"ח סימן של"ד סעיף כ״ו א"כ לא הועילו כלום בתשלומי היזק רק אם ליכא חשש שריפה רק עשן בעלמא כבר מבואר בש"ע חו"מ סימן קנ"ה סעיף ל"ז אימתי מקרי עשן תדיר. עכ"פ כל היכא דליכא חשש שריפה ח"ו, יכול להוציא הרער דהבישול עכ"פ לא מקרי רובא דיומא ולא מקרי עשן תדיר, ובזה אין להאריך דהכל מבואר בחו"מ שם סעיף ל"ז ובפוסקים:
עוד נ"ל מטעם אחר דהכא בנ"ד גם הרא"ש מודה דיכולים למחות אפילו בחלון סגור שהרי כל טעמו של הרא"ש דסובר שאינו יכול למחות כיון שאין לו עכשיו היזק ראיה הוא משום שעכ"פ אם הניזק ירצה אח"כ לבנות יוכל להאפיל עליו דכיון דרשאי לפתוח החלון אין לו חזקה, ועי' שם היטב בקצה"ח סעיף ט"ז וא"כ הכא כיון שאם יתירו לו חלון סגור בוודאי יהיה לו חזקה ואח"כ יפתח החלון ולא אסיק אדעתיהו דב"ד לחלק בין חלון סגור לחלון פתוח וישאר הוא בחזקת חלון בין פתוח בין סגור וכה"ג גם הרא"ש מודה דיכול למחות דיוכל לבא לידי היזק ברור, ודוק היטב, (ועיי' שו"ת דברי חיים ח"א לחו"מ סי' י"ז שם ג"כ כה"ג ומסקנתו שם דעכ"פ היכא שיש היזק ראי' אין לפתוח חלון, והכא בנ"ד כבר הראנו לדעת ממ"ש דגם חלון סגור לא מהני):
והנני בזה הדו"ש באהבה פק"ק באניהאד ג' לסדר וירא את ישראל שוכן לשבטיו. תרס״א לפ"ק.
אליעזר דייטש.