אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן עד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן עד

סימן עג

חיים ארוכים ונעימים לכבוד אהו' מחו' ידנ״פ הרב הגאון הצדיק המפורסם וכו' כקש"ת מו"ה שמעון סופר נ"י בק"ק ערלויא יע"א:

ע"ד אשר בדק לן בעובדא שבא לידו, שאשת רב ת"ח אחד היתה חולה ר"ל, והבעל הוא עני ולא היה לו מאין להספיק צורכי רפואתה, ושלח הדר"ג נ"י קול קורא במכתב עתי שינדבו לצורכה מעות, ועי"ז הגיע לידו לערך מאה זהו', אמנם טרם שהיתה יכולה לעסוק בצורכי רפואה שבקת לן חיים, ועתה מבקש הבעל שהוא היורש שיתנו לו המעות, ויש עוד יורשים אחרים דהיינו בנים ובנות ג"כ, ונסתפק מע"כ נ"י אם ליתן המעות ליורשים שלה דהיינו הבנים ובנות או להבעל, והנה אם אמנם מה אדע את אשר הדר"ג ני"ו לא ראה בזה הענין, בכל זאת אמרתי להציע עכ"פ הדינים בענינים אלו כפי המבואר בשו"ע ובפוסקים ראשונים ואחרונים, ונחזי מה דקמן בס"ד:

בש"ע יו"ד סימן רנ"ג סעיף ו' מעות שגבי לפדיון שבוי ומת קודם שנפדה, יש אומרים שהם של יורשיו, ויש מי שאומר שלא זכו בהם יורשים, ולזה הדעת נוטה, והנה הא וודאי פשיטא דאין מכאן סתירה למ"ש בש"ע יו"ד סימן שנ"ו דאם גבו לצורך המת והותירו אם גבו לצורך זה המה דינתן המותר ליורשיו דהתם שאני כיון שכבר התחילו לעשות המצוה ועכ"פ כיון שכבר נעשה המצוה לא מצי הנותנים לומר אדעתא דהכא לא נדרנו משא"כ כשלא עשו עוד עדיין שום דבר באלו המעות יכולין הנותנים לומר אדעתא דהכא לא נדרנו ואע"ג שאין טוענים כן, עכ"פ לא זכה מי שקבצו עבורו כדי שיוכל להוריש ליורשיו, ועי' שו"ת חתס״ו ליו"ד סימן רל"ח שנראה מדבריו ג"כ לחלק בכה"ג, ועוד שם סימן רל"ז, ובחלק חו"מ סימן קמ״ז, והנה כאן בש"מ יו"ד סימן רנ"ג לא ביאר מה לעשות באלו המעות רק ביש"ש מס' ב"ק פ"ט סימן ס"ו הביא דברי שו"ת הג"מ דאדם שנותנים לו מעות להשיא בתו ומתה שמחוייב להחזיר המעות לנותנים עי"ש, אמנם אם אי אפשר להחזיר להנותנים מבואר להדיא בשו"ת הרא"ש כלל ל"ב סימן ו' דיעשו בהם צורכי רבים או לפדיון שבוים אחרים, והנה בנ"ד כפי מ"ש הדר״ג נ"י שבתה של הנעדרת הוא ג"כ חולנית וודאי אין טוב מזה שיתנו לרפואתה, ויצאנו בזה כמעט כל שני הדעות ממנ"פ דאם הלכה כהפוסקים שיתנו ליורשים אע"ג שלא התחילו עוד להוציא מזה לצורכי מה שגבו לו א"כ הרי נותנים ליורשים (אע"ג דמדינא הבעל קודם לירושה נדבר עוד מזה בס"ד) ואם לא שייך ליורשים עכ"פ יכולים להוציא לדבר כזה שנגבה וא"כ יכולים ליתן לרפואת בתה ואע"ג דהבעל הוי יורש טפי מ"מ בכה"ג היכא שהממון בא ממנדבים אחרים נראה עפ"י הסברא ואומדנא דדעת המנדבים קרובה טפי ליורשים אחרים ולא להבעל שאין לה שייכות עמה לאחר מיתתה, וכן מבואר להדיא בשו"ת משאת בנימין סימן ט"ו דדעת הנותנים קרובים טפי לגבי האשה ולגבי יורשיה אע"ג דהכא אלו הנותנים אינם קרובים טפי לגבי האשה מלגבי הבעל ולא שייך בנ"ד כל כך סברת המ"ב הנ"ל, מ"מ בנ"ד איכא נמי אומדנא קצת דלא ניחא למנדבים ליתן מעות להבעל שיאכל וחדי אחר מיתת אשתו וא"כ אם יתנו לבתה אפשר שיקיימו גם כדעה הראשונה בש"ע שהרי נותנים עכ"פ ליורשים ולדעה האחרונה בש"ע שהוא דעת הרא"ש בשו"ת כלל ל"ב ושם מבואר שיתנו לצורך מה שנגבה לו אם יצטרכו לאחרים וא"כ הכא בנ"ד שנגבה לרפואת החולנית והיא לא היתה צריכה שמתה וודאי יכולין ליתן המעות לצורך רפואת בתה וכל כי האי ניחא להו להמנדבים וגם הבדלו החיים להאשה המתה שמ"מ היה לה זילותא וודאי מוחלת טפי לגבי בתה מלגבי הבעל שפסקה הקורבה לאחר מיתתה, כנ"ל ברור בס"ד:

הנה ראיתי בשו"ת החחס"ו ליו"ד סימן רל״ז שתמה אמאי במותר המת ליורשים והטעם כיון שכבר התחילו לעשות מצוה באלו המעות והא אם גבו מאה זהו' ולא הוצרכו אלא לשמונים נמצא כשגבו המותר כבר היה לו כדי צורכו, אמנם כבר תירץ שם היטב דמ"מ כיון שמסתמא ערבו אלו המעות נעשה המצוה ממעות שקבצו באחרונה כמו ממה שנתקבץ בראשונה עי"ש, ויש להוסיף עוד שהרי כיון דנקט מותר המת משמע שהוציאו רוב המעות וניתוהר המועט דהכי משמע לשון מותר כידוע, וא"כ בכה"ג אזלינן בתר רוב ואמרינן לכל אחד מהמנדבים שלך הוציאו לדבר מצוה דכה"ג היכא שאין התובע מוחזק אזלינן בתר רובא גם בחמין, ודומה למה שהביא הרמ"א בחו"מ סימן רצ"ב סעיף י' בשנים שהפקידו אצל אחד ונכנס אחד מהן דאזלינן בתר רובא וה"נ אמרינן דהמעות של כל אחד הוא מן הרוב שהוציאו כבר וממילא א"צ להחזיר לו ומשו"ה אמרינן שפיר דהוא בחזקת היורשים דכה"ג נקראו היורשים כיון שכבר נעשה המצוה משא"כ בנ"ד שלא נעשה עדיין המצוה וא"כ לא זכה הבעל כלום לא מכח ירושה ולא מכח אומדן דעת הנותנים כמ"ש וראוי טפי ליתן לבתה שצריכה ג"כ לאותו דבר שנגבה עבור האשה הנעדרת דאיכא אומדן דעת ביותר דניחא לדידה וניחא להמנדבים ג"כ יותר ליתן לבתה מלהבעל כמ"ש בשם שרת מ"ב הנ"ל, וברמ"א חו"מ סימן רנ"ג סעיף ט"ז פסק ג"כ דלא זכו היורשים וא"כ הכא בנ"ד שלא התחילו עוד להוציא מהמעות הנגבה לצורכה כלל וגם לא הגיע ליד האשה אין זכות להבעל כלל, ועי' חתס״ו לחו"מ סימן קמ"ז שרוצה לומר דבכה"ג כ"ע מודי דאין להיורשים זכות בהמעות וא"כ כיון שאי אפשר להחזיר להמנדבים משום שיהי' הוצאה יתרה וודאי עדיף טפי לעשות דבר כזה שיהיה אומדן דעת הן מצד האשה שנגבה עבורה הן מצד המנדבים שיתנו המעות לרפואת בתה החולנית ר"ל [ועי' שו"ת מהרי"א ליו"ד סימן ס"ט]:

וד' יסיר מאתנו כל חולי ומדוה וירפא כל חולי ישראל וישא ברכה מאת ד' כאוו"ב היקרה ונפש אוה"נ מחותנו כותב בחפזי פק"ק באניהאד א' לסדר חקת התורה תרס״א לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה