פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן עב
מד' ישא ברכה, אשרי שלו ככה, כבוד אהובי ידנ"פ צנא מלא ספרא הרב הגאון החו"ב אוצר בלום המפואר וכו' כש"ת מו"ה שבתי המכונה שעפטל ווייס נ"י אבד"ק שימאני יע"א:
מכתבו הגיעני, והנה בעיקר השאלה אם מותר בשבת לישב על מה שנקרא עלוועטער שעולים בו בעליות גבוהות אפילו ארבעה וחמשה עליות אין להאריך כי כבר הבאתי בספרי תבואות השדה חלק ששי בשו"ת שנדפסה בסוף הספר משם הגאון בעל המחבר שו"ת בית יצחק לאסור, והטעם כיון שכל יותר אנשים שיושבים שם צריך לו יותר מכח העלעקטער ולא שייך כאן נר לאחד נר למאה וא"כ בטוח היא שהוא מרבה בשבילו, (ועיי' לעיל בסימן ל"ט) אמנם כדי להשתעשע קצת בפלפולא דאורייתא עם מעכה״ר נ"י אשוחה קצת וירווח לנו:
הנה מע"כ נ"י חקר אם מי שעושה איזה מלאכה ע"י חכמה נפלאה אם היא בכלל מלאכה שיתחייב בשבת, הדבר פשוט דחכמה גרידא לא הוי מלאכה ועיין מס' שבת ק"ג ע"א דפריך הגמרא אלא מעתה חזי אומנותא בשבת וגמר ה"נ דמחייב וא"כ משמע דכל שאין עושה מלאכה ממש ליכא שום חיוב, אמנם מה שיש לחקור היא מי שיכול להשתמש בשמות הקדושים ועושה מלאכה ע"י שם (ומע"כ נ"י רוח לזה במס' סנהדרין צ"ה ע"א) אם כה"ג יש חיוב מלאכה, והנה פקחתי עיני ומצאתי ברא"ש פרק ערבי פסחים כלל י"ג שהקשה דהאיך אפשר לומר שמשה רבינו ע״ה עם בשבת הא איתא במ"ר שאותו היום שמת כתב י"ג ספרי תורות ובשבת אסור לכתוב, ובהשקפה ראשונה רציתי לתרץ דהא וודאי די"ג ספרי תורות אי אפשר לכתוב באופן אחר רק ע"י שם וא"כ לא הוי מלאכה, ואח"כ הראה לי חתני הרב וכו' מו"ה יוסף הכהן נ"י בש"ת לקוטי חתס"ו סי' כ״ט שהביא כן לתרץ בשם השלה"ק דמרע"ה כתב ע"י השבעת הקולמס, ומה שהביא שם להקשות למ"ד שביתת כלים דאורייתא האיך היה מותר הקולמס לכתוב, עי"ש בחתס"ו מה שתירץ, ולע"ד נראה לתרץ בפשיטות כמה שתירץ הגמ' במס' שבת ח"י ע"ב לב"ש דס"ל שביתת כלים דאורייתא דנר וגיגית מפקר להו. והינה היה מרע"ה יכיל להפקיר הקולמס [ופלא שהחתס"ו לא תירץ כן כמה שמתרץ בגמרא] ודוק:
עכ"פ מדלא ניחא ליה לרא"ש לתרץ כמ"ש בשל"ה שמרע"ה היה כותב בשבת ע"י השבעת הקולמס מוכח דס"ל דכל שנעשה מלאכה אפילו ע"י איזה חכמה ג"כ הוי מלאכה משו"ה מוכרח לומר דמרע"ה מת בערב שבת, הן אמת דבזוה"ק פ' יתרו, והובא ג"כ בכל הסידורים, כתב בפירוש דמרע"ה מת בשבת, וכבר העיר בזה בספר עשרה מאמרות חיקור דין ח"ב פרק י"ג, ומתרץ שם עפ"י הסוד דתרויהו אמת דמת בע"ש, וגם בשבת, עכ"פ מוכח דהרא"ש וגם לפי מה שמתרץ שם בספר עשרה מאמרות דתרויהו ס"ל דאפילו ע״י השבעת הקולמס ג"כ הוי מלאכה, ולכאורא יש לעיין בזה אמאי יהיה אסור יותר להשביע הקולמס בשבת מלומר לגוי בשבת לעשות מלאכה דאינו אסור מה"ת, אמנם יש לחלק דבשלמא בגוי העושה מלאכה כיון שהוא בן דעת לא נקרא המלאכה על שם ישראל משא"כ בקולמס שאינו בר דעת וקרא המלאכה על שם הישראל וכה"ג כרב החתס"ו לאה"ע ח"א סימן כ' לחלק דאמירה לעכו"ם קיל משאר גרמא דעלמא כיון דגוי עושה אדעתא דנפשיה, ודברים האלו היו נעלמו לפי שעה מתלמודו הגאון מהר"ם שיק ז"ל ביו"ד סימן שכ"ה עי"ש, והבאתי דבריהם בספרי הקטן חלקת השדה בכללים סימן ק"י עי"ש, ודוק:
והנה לכאורא יש לומר דלעולם מלאכה הנעשית רק ע"י חכמה נפלאה לא הוי מלאכה [ויש מקום עיון בתוספ' מס' שבת ע"ד ע"ב ד״ה חכמה יתרה שכתבו והעושה כן בטלה דעתו אצל כל אדם משמע דע"י איזה חכמה נפלאה לא הוי מלאכה, ודוק], והא דלא תירץ הרא"ש ג"כ כמ"ש השל"ה דמרע"ה כתב י"ג ס"ת בשבת ע"י השבעת הקולמס דכתיבת ס"ת שאני דכיון דהוא מצוה, המצוה מחשיב ליה מלאכה, וכה"ג תירץ גם בספר מגן אבות דאמאי יהיה חייב גמל בשבת משום מפרק ג"כ הא ליכא בדם כגרוגרת, ותירץ דכיון דהוי מצוה שפיר חייב אפילו לא הוי כגרוגרת עי"ש במלאכת שוחט. וכה"ג כתב בהגהת מרדכי פ"ק מס' חולין לענין קשר של תפלין, ויש לעיין בזה בפרמ"ג באשל אברהם סימן שי"ז ס"ק ו' בד"ה מריש הוי קשיא לי, וכבר כתבתי בזה בשו"ת אחרת בס"ד, והדברים מתוקין עכ"פ י"ל דבדבר שאינו מצוה אם עושה מלאכה ע"י שם או ע"י איזה חכמה נפלאה לא הוי מלאכה, ואולי י"ל דהוי כעושה מלאכה כלאחר יד כמ"ש החתס"ו שם לענין השבעת קולמס עי"ש סימן כ"ט:
ד') אמנם יש להוכיח דאפילו ע"י שם וכיוצא בו ג"כ אסור לעשות מלאכה בשבת ממס' עירובין מג ע"א דהגמרא רוצה להוכיח דחין תחומין מעשרה ולמעלה מהני שב שמעתא דאתמרו קמיה דרב חסדא בצפרא דשבתא בסורא ובפניא דשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא מאי לאו אליהו אמרינהו. ודחי הגמ' דלמא יוסף שידא אמרונהי, ופרש"י שם דלא מנטר שבתא, עכ"פ מוכח דאליהו היה אסור לילך בשבת חוץ לסתום אם יש תחומין למעלה מעשרה אע"ג דאליהו מסתמא הולך ע"י שם, ועיין במס' קידושין מ' ע"א דאמר אליהו לרב כהנא אטרחתן ארבע מאה פרסי וא"כ האיך מוכח מאליהו דאין תחומין למעלה מעשרה כיון שיכול לילך ע"י שם, וע"כ דכה"ג ג"כ אסור לענין תחומין וא"כ הה"ד לענין מלאכה הוי מלאכה ע"י שם, וראיתי בלקוטי שו"ת חתס״ו סימן צ"ח בד"ה ת,ש ובד"ה אבל האמת יורה דרכו, דכשאליהו מתלבש בגוף יש לו הדין ככל אדם. ומסיים שם ובא בקפיצה, ושם מוכיח מדאמרינן בברית מילה אפילו בשבת זהו הכסא של אליהו זכור לטוב א"כ מוכח דגם בשבת מתגלה רק שמחלק כיון שבברית מילה אינו מתגלה בגופו רק בנשמתו ואז הוי כמלאך ואינו מחוייב במצוות ושפיר יכול לבא עי"ש היטב. אמנם אכתי קשה א"כ למה הוצרך הגמרא לתרץ במס' עירובין שם דיוסף שידא אמרונהי דלמא באמת אליהו אמרונהי רק שלא היה מתלבש בגוף, וא"כ היה מותר לילך בשבת אפילו אי יש תחומין למעלה מעשרה, אמנם יש לתרץ דאי לא היה מתלבש בגוף לא היו מקבלים ממנו אלו השב שמעתא לקבוע הלכה כמותו דלא בשמים הוא וע"כ דהיה מתלבש בגוף ושפיר מוכת דאם אליהו אמרונהו דאין תחומין למעלה מעשרה, כנ"ל לתרץ דברי החתס״ו ז"ל, ודוק בזה, [ועיין רש"י מס' שבת ק"ח ע"א ד"ה מאי אם יבא אליהו שכתב דלא בשמים הוא, וצ"ע דלמא מיירי שיתלבש בגוף אדם, ודוק]:
ועפ"י הדברים האלה יש להבין קצת ע"ש בספר עשרה מאמרות שם כי דמות וצלם התחתון של מרע"ה נסתלק ממנו בע"ש ובשבת נסתלק דמות וצלם העליון דהיינו שמה שהיה מרע"ה נתלבש בגוף אשר היה נראה לעיני כל ישראל אע"ג שגם חומרו היה מזוכך ביותר זה היה נקרא דמות וצלם התחתון והיה יכול לכתוב ספרי תורות, אמנם זה הדמות וצלם העליון אשר לא היה נראה עוד לשום אדם על הארץ מחמת גודל קדושתו זה נסתלק ממנו בשבת, ועיין בספר שורש מיש על מגלת רות לר' שלמה אלקבץ ז"ל בסוף הספר מה שהאריך בעניין התלבשות, ואפשר לומר דבשבת כיון שכבר היה נסתלק ממנו דמות וצלם התחתון עוד מערב שבת שוב לא היה יכול ללמד תורה לבני ישראל משום דלא בשמים הוא משו"ה אמר לא אוכל עוד לצאת ולבא, ופרש"י עה"ת בפרשת וילך והוא מדברי הגמרא סוף פ"ק דמס' סוטה. לא אוכל עוד לצאת ולבא בדברי תורה שנסתמו ממנו שערי חכמה, דהיינו שמאחר שכבר היה מופשט לגמרי ממין החומרי אין בכח האנושי להשיג חכמתו, אבל חס מלחשוב שמרע"ה אשר היא מקור התורה שח"ו נסתמו ממנו שערי חכמה. ובדרושי לזיין אדר הרחבנו יותר בזה הדבור בס"ד, והנה אם אמנם שאני טרוד בהרבה עניינים הארכתי קצת לשעשע עמו באיזה דברי תורה בדברים העומדים ברומו של עולם להלכה ולא למעשה ותן לחכם ויחכם עוד, והקב"ה יראני נפלאות מתורתו ובאורו נראה אור:
והנני הדו"ש באהבה פק"ק באניהאד כחצות הלילה אור ליום ו' עש"ק לסדר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, ששה עשר ימים בחדש שבט תער"ג לפ"ק.
אליעזר דייטש.