אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן סו

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן סו

סימן סה

חג המצות, יחוג בכוס ישועות, שובע שמחות, כבו' אהובי ידנ״פ הרב המופלא ומופלג בתוי"ש חריף ובקי המפואר אחד מיקירי ירושלים מו"ה אביגדור דוב שווארטנשטיין נ"י שד״ר הכולל יצ"ו:

מכתבו הגיעני על דבר אשה אחת זקנה שבקת לן חיים והיה לה טבעת משבצות באבנים טובות באצבעה בשעת מיתתה והנשים המתעסקות עמה לקחו הטבעת מאצבעה לאחר מיתתה ונתנו הטבעת לבתה, ובתה מחמת מררותה וצער שהיה לה ר"ל לקחה הטבעת וזורקת לתוך הארון שנקברת בו והטבעת נגע בה תוך הארון והקברנים כשראו שם הטבעת בארון לקחו הטבעת ונתנו לבעל בתה של האם, ויצא מע"כ נ"י לספק אם הטבעת נאסר כמו כלים הנזרקין על המת דנאסרים אם נגעו במטה הנקברת עם המת, ומקור ההלכה היא במס' סנהדרין מ"ח ע"א ועיניו שפיר חזו ביו"ד סימן שמ"ט ובפתחי תשובה שם דמחמת שהיה אדוק באצבעה בשעת מיתה לא נאסר דתכשיטין של כסף וזהב ומרגליות דלא הוי כעין גופה לא נאסרו. רק מ"מ היה מקום לאסור משום שזרקתה אח"כ למטה שנקברת עמה, מ"מ דעת מע"כ נ"י להתיר כיון דבת אינה יורשת מה"ת וא"כ לא הוי הטבעת שלה ואין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ובאמת מבואר כן בפירוש בשו"ע דאם אינם שלו דהיינו של הזורק אינן נאסרים שהרי כתב שם אם הם של אותו שזרקן עליו וא"כ הכא כיון דבת אינה יורשת מה"ת אין לה כח לאסור הטבעת, וע"כ מסופק מע"כ נ"י כיון דדינא דמלכותא דינא ועפ"י חוק המדינה בת ג"כ יורשת א"כ שפיר יש לה כח לאסור הטבעת משום תכריכי המת דנאסרים, כך היא תוכן דבריו:

הנה מה שרוצה לומר דמשום דינא דמלכותא יורשת הבת ג"כ א"כ יש בכחה לאסור הטבעת עיין בש"ך יו"ד סימן קס"ה ס"ק ח' דלענין מה שהיא שלא עפ"י התורה לא שייך דינא דמלכותא כלל רק מה שנוגע לענין קרקעות או לענין מסים או להוסיף על המטבעות, דא"כ היה מותר ליקח רבית ג"כ, ועי"ש בחוו"ד ס"ק ה', וע"כ דמה שאינו נוגע להמלך והיא שלא עפ"י חוקי התורה לא אמרינן דד"מ. וה"נ לענין שתהיה הבת ג"כ יורשת שאינו נוגע אל המלך לא אמרינן דינא דמלכותא, וכבר פלפלו בזה האחרונים אם הבת מחוייבת עפ"י התורה לכתוב פטורין לאחיה היורשים או מחוייבים לרצות אותה בכסף [עיין שו"ת מהרי"א הלוי ח"א סימן די, וח"ב סימן ס"א, ובשו"ת מהר"א ענזיל סימן כ"ח עי"ש היטב] ועכ"פ אין שים אדם אומר בזה שיהיה לה איזה כח בירושת אביה משום דינא דמלכות וא״כ ה"נ פשיטא דזה שנוגע לחקי התירה אין לה שום זכות בירושת הטגעת וא"כ לא נאסר הטבעת משום דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, כן נראה לכאורא, וגם אין לומר דתכשיטין כיון שראו להנתן תכשיטי האם לבת זכתה בהם יותר מבשאר נכסים והו"ל שפיר דידה ויכולה לאסור הטבעות דזהו אינו שהרי מצינו בפירוש מס' ב"ב קנ"ו ע"ב במשנה גבי אמן של בני רוכל שאמרה תנתן כבינתי לבתי דאי לאו משים צוואת שכיב מרע לא היתה הבת זכתה בהם אע"ג דהוי תכשיט דאם, ועיין רשב"ם מס' ב"ב קנ"א ע"ב ד״ה כבינתי דמשמע דזהו הוי תכשיט, ועיין רש"י מס' גיטין ט"ו ע"א ד"ה כבינתי, וא"כ מוכח דלתכשיטין ג"כ אין בבת יותר זכות מבשאר נכסים, וא"כ שפיר י"ל דלא היתה יכולה לאסור משום דאין ארם אוסר דבר שאינו שלו, מ"מ י"ל כיון דעכשיו הדרך היא שהבת יורשת תכשיטי אמה א"כ נתייאשו הבנים מהם ושפיר קנתה הטבעת לאסור אותו:

ג') אמנם נ"ל מצד אחר להתיר הטבעת דהנה הא פשיטא דכל אלו הבגדים שנאסרו מחמת שנגעו במטה לא עדיפא עכ"פ מהקדש, ועיין מס' יבמות ס"ו ע"ב גבי אצטלא דמילתא דפרסוה יתמי אמיתנא דמדעי הגמרא להקדש לענין אם מפקיע משיעבוד והנה הכא היתה כוונת הבת לזרוק לה הטבעת שהיתה סבורה שתהיה יכולה לקבור עמו וכיון דבאמת תכשיטין לא הוי דבר הראוי שיהיו נקברים עמה דאין דרך לקבור המת בתכשיטין, ועיין היטב כספי בכור שור במס' ע"א כ"ט ע"א בד"ה בגמרא מה מת אסור בהנאה בסוף הדבור שם ודוק, ועיין בספר שדי חמד בכללים מערכת אות מ"ם כלל ק"ב בסוף הדבור שהביא דטבעות וצמידים אין דרך לקבור בהם, וא"כ הו"ל כמו הקדש בטעות דלא חל ההקדש. וכדמות ראיה לזה מדברי רש"י מס' סנהדרין מ"ח ע"א ד"ה מזרקין בו כלים שכתב וז"ל:

זורקין בגדיהם עליו יותר מן הצורך, ולכאורא ילדיק למה נקט רש"י בגדיהם כיון דבברייתא קתני כלים משמע לכאורא דאפילו שאר כלים ג"כ נאסרים אלא וודאי כוונת רש"י דכלים שאינם ראויים לתכריכים להקבר עמו אין נאסרים כלל רק בגדים וא"כ כיון דטבעת אינה ראוייה להקבר עמה אע"ג שהבת טעתה והיתה סבורה שתקבר ממש הי"ל הקדש בטעות ולא חל ההקדש, וא"כ אין הטבעת לאסרה כלל וכיון דהא דכלים הנזרקים על המת רק מדרבנן אשור כמ"ש רש"י מס' סנהדרין שם ע"ב בד"ה בעטה, ומדינא בלאו"ה הטבעת אינה שלה מן הדין ונוסף לזה גם מ"ש דטבעת כיון שאינה ראוייה להקבר עמה הו"ל כמו הקדש בטעות, ועשינו סניף לדברינו מלשון רש"י שם דדווקא דבר הראוי לתכריכי המת נאסרים א"כ שפיר יש להתיר הטבעת בלי שום חשש כלל, כנ"ל ברור עפ"י שיטות הפוסקים בס"ד, ישמחנו ד' בקרוב בבנין ירושלים עה"ק ב"ב:

והנני הדו"ש באהבה פק"ק באניהאד ד' תשעה ימים בחדש ניסן תער"ג לפ"ק.

אליעזר דייטש

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה