פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן ס
יהי שלום בחילו כבוד אהובי מחו' הרבני המופ"ג החריף ובקי כהן שדעתו יפה וכו' מו"ה מנחם ישעיה שווארטץ נ"י בק"ק נאסאד מדינת ז"ב יע"א.
מכתבו הגיענו, ע"ד השאלה בראובן שהלוה לשמעון חמשה זהובים, ואח"כ כשתבע ממנו אמר לו כבר פרעתי, כי אתמול היה כאן ילדה קטנה שלך ובקשה ללות לאמה חמשה זהו' וסבור הייתי שבאה לגבות החוב ונתתי לה, וראובן מסופק אם האמת כדבריו, ושמעון לא ידע להגיד לאיזה ילדה נתן המעות רק שיודע שנתן לאחד מבנותיו הקטנים, האיך הדין, אם שמעון חייב לפרוע לראובן או שכבר נפטר בטענתו שיתן המעות לילדה הקטנה של ראובן זהו תוכן השאלה ! ונ"ל ברור דהדבר פשוט ששמעון לא נפטר מחובו כל זמן שאינו יודע בבירור שהגיע המעות ליד ראובן דאפילו אם שמעון שלח החוב לראובן ע"י גדול בן דעת מ"מ אינו פטור מן החוב עד שיגיע המעות ליד המלוה דכן איתא בפירוש בחו"מ סימן קכ"ה דאם אמר הולך מנה זה לפלוני שאני חייב לו דאע"ג שאינו יכול לחזור משום דהולך כזכי, מ"מ חייב הלוה באחריות המעות, עיין בחו"מ ריש סימן קכ"ה. זולת אם המלוה עשאו לשליח שיקבל החוב עבורו אז פטור הלוה תיכף משנתנו ליד השליח, והנה כל זה היה אם השליח הוא גדול ובר דעת, אבל אם השליח היא קטן מבואר בסימן קפ"ח בחו"מ והוא ממשנה מס' ב"ב פ״ו ע"ב דאם החנווני נתן האיסר ליד התנוק ונאבד ממנו דהחנוני חייב, זולת אם הבעה"ב פירש לו ואמר שלח לי עם הקטן, וא"כ ומה התם דאע"ג דהבעה"ב בעצמו נתן הפונדיון ליד התינוק מ"מ חייב החנווני משום ששלח לו האיסר ביד התנוק מכש"כ הכא שאין הלוה יודע כלל אם המלוה שלח הילדה לתבוע החוב ואפילו אם שלחה לתבוע החוב מ"מ אפשר שהיה כוונתו שיביא בעצמו החוב או שישלח החוב עם בן דעת וא"כ הכא מכש"כ בנ"ד שהלוה לא יוכל לטעון ברי שהמלוה שלח אצלו לגבות החוב ע"י הילדה ושישלח לו ביד הילדה א"כ הוי ספק פרעון וחזקת חיוב ובספק פרעון כ"ע ס"ל רבו"ש ברי עדיף וא״כ כיון שהמלוה טוען בריא והלוה מסופק. והו"ל אינו יודע אם פרעתיך וחייב לשלם כמבואר בחו"מ סימן ע"ה סעיף ט' דבאינו יודע אם פרעתיך אמרינן בו"ש ברי עדיף עי"ש, רק אם הלוה חושד את המלוה שכבר קבל המעות שהילדה נתנ' לו המעות והוא רוצה שישלם לו בחנם יוכל להחרים סתם על מי שנוטל ממונו שלא כדין כן מבואר בחו"מ סימן ע"ה סעיף ט' אבל אם אינו חושד אותו ע"ז חייב הלוה לשלם דאפילו אם אמת ששלח לו החוב ביד הילדה כיון שאינו יכול לטעון ברי ששלחה בפירוש להביא לו המעות א"כ הו"ל ספק בפרעון וחייב לשלם כל החוב והנה אם הלוה חושד המלוה שכבר קבל המעות וא"כ מוטל חרם סתם על המלוה והי' ראוי לפשר, ואופן הפשר הוא שהלוה ישלם שני שליש מן המעות והמלוה יפסיד שליש, עיין בפתחי תשובה חו"מ סי' י"ב סק"ג שהביא כן בשם שו"ת שבות יעקב, כל זה אם הלוה חושד באמת את המלוה שכבר קבל המעות אבל אם אינו חושד אותו באמת רק שיאמר שחושד אותו כדי שיוותר לו שליש מן החוב צריך לאיים על הלוה שידע בנפשו שאם אינו חושד אותו שכבר קבל המעות שמחוייב לשלם כל החוב ובאם אינו משלם כל החוב הרי הוא בכלל לוה רשע ולא ישלם, ובטוח אני ששארית ישראל לא יעשו עולה ולא יאמר בשקר שחושד אותו אם אינו חושד אותו באמת, כנ"ל ברור עפ"י שיטות הפוסקים בס"ד:
והנני בזה מחו' הדו"ש באהבה הטרוד מאוד פק"ק באניהאד ג' י"ט ימים בחדש סיון תער"ב לפ"ק.
אליעזר דייטש.