אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן נח

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן נח

סימן נז

השם עבים רכובו ישלח את ברכתו וטובו, לכבוד אהובי הרב המאוה"ג חו"ב וכו' כש"ת מו"ה (פלוני) נ"י רב אב"ד לעדתו בק"ק (פלוני) יע"א:

ביום אתמול כי יעבור וכו' ע"ד השאלה שאחר שבק לן חיים בלא בנים וקודם למיתתו קרוב ליציאת נשמתו אמר שאין לו אח חי בעולם גם יש עדים נאמנים שכמ"ש היה מתאונן שאין לו אח רק אחותו של הנ"ל הוציאה קול שיש לה אח אחד במדינת אמעריקא רק שאינה יודעת מקום דירתו וא"כ זקוקה לו ליבם רק יש אנשים שאומרים שרק מחמת שנאה שהיה להם מחלוקת אודות הירושה אומרת כן שנשאר אח אחד כדי שלא תוכל להנשא ויש שמאמינים לדבריה, ושואל מעכה"ר נ"י תרין עפ"י התורה אם אחות בעלה נאמנת למוסרה לשוק ? הנה בש"ע אה"ע סימן קנ"ו סעיף ז' אמר בשעת קידושין, יש לי בנים, ובשעת מיתה אמר אין לי בנים אינו נאמן לאיסורה ויש מי שאומר שחולצת ולא מתייבמת, וכתב שם הב"ש ס"ק י"ג דהטעם דיש אומרים שיכול לחזור ממה שהיה אומר מעיקרא שיש לו בנים היא משום שחזר בשעת מיתתו י"ל דקושטא קאמר, שלא יהיה עון תלוי בו עי"ש, והתם מיירי במוחזק שיש לו אחים ולא מוחזק בבנים, וא"כ הרי היא בחזקת זקוקה ליבם לולא אמירתו מעיקרא שיש לו בנים ומ"מ ס"ל אפילו ליש אומרים דרק משו"ה אסורה לשוק מספק וצריכה חליצה משום דאיכא סברא דאינו משקר בשעת מיתה וא"כ מכ"ש בנ"ד שעכ"פ לא היה מוחזק באחים וא"כ לא היתה בחזקת זקוקה ליבום ודאי יש לן סברא טובה לומר דמסתמא אינו משקר בשעת מיתה וחזקת אין אדם חוטא ולא לו וכיון שלא היה מוחזק באחים א"כ גם מעיקרא היתה בחזקת שתהא מותרת לשוק אחר מיתת בעלה ובצירוף חזקה אין אדם משקר בשעת מיתה א"כ פשיטא דאחות בעלה שהיא רק עד אחד אינה נאמנת להוציאה מחזקת היתר לשוק, ובריטב"א מס' קידושין ס"ד ע"ב ד״ה רבי סבר כתב וז"ל:

ותו מסתמא כל אתתא בחזקת היתר קיימא לשוק במיתת בעלה עד שתיאסר בזיקת יבם לפנינו הלכך חשיב מגו דיליה כעדים ותו לא עצי הדר ביה בשעת מיתה עכ"ל, רק היש אומרים שהביאו בשו״ע סימן קנ"ו סעיף ז' ס"ל דבשעת מיתה אמרינן דמסתמא קושטא קאמר (היכא שרוצה לאוסרה לשוק) שלא יהיה עון תלוי בו וא"כ מכ״ש בנ"ד שמה שהוא אומר בשעת מיתה הי' להחזיקה כמו שהיתה מעיקרא בחזקת שלא תהיה זקוקה ליבום ודאי קושטא קאמר וא"כ יש לנו שני חזקות חזקת שאינה זקוקה ליבם וחזקה שאין אדם משקר בשעת מיתת, ואין עד אחד אפילו עד כשר נאמן להוציא מחזקה, ומכ"ש דכאן יש לנו שני חזקות, ועיין בשו"ת דברי חיים ח"ב לאה"ע סימן קע"א שהאריך בדברי ריטב"א אלו, הגם שיש לעיין לכאורה במ"ש הריטב"א דכל אשה בחזקת היתר לשוק קיימא במיתת בעלה עד שתאסר בזיקת יבם לפנינו ואמאי לא נימא כיון דרוב אנשים מסתמא יש להם אחים א"כ כל אשה תיכף במיתת בעלה יש להסתפק דלמא זקוקה ליבם כיון שרוב אנשים יש להם אחים, וצ"ל דרוב שיש להם אחים מסתמא נודע שיש להם אחים או נשמע עכ"פ וזאת הואיל ולא נשמע כלל שהיה לבעלה אחים מסתמא לא היה לו אחים והוי כמה דאמרינן במס' כתובות ריש פרק האשה שנתארמלה רוב הנשאת בתולה יש לה קול וכו' וה"נ עפ"י רוב מי שיש לו אחים נשמע לאחרים ג"כ ובנ"ד הואיל ולא נשמע כלל אם היה לו אחים וגם בשעת מיתתו אמר כן איכא חזקה מעליותא חזקת היתר לשוק ואין אחות בעלה נאמנת להוציאה מחזקת היתר ובפרט כיון דלא הוי מילתא דעבידא לאגלויי ג"כ כיון שאומרת שאינה יודעת מקום דירתו א"כ לא יוכל לעולם להתברר ששקר העידה ובודאי אינה נאמנת נגד חזקה, ועוד כיון דקיי"ל דבעדים המכחישים זה את זה אם נוכל לכוון עדותם שלא יהיו מכחישים זה את זה מתרצים דבורם, עיין בש"ע חו"מ סימן ל' סעיף ו', ועי"ש סימן כ"ט סוף סעיף א' שכ' המחבר ח"ל:

כל שאנו יכולים לכוון דברי העד שלא תהא עדותו מוכחשת יש לנו לכוון דבריו כשם שיש לתרץ דברי שני עדים הנראים מכחישים זא"ז כדי שתהא עדות מכוונת עכ"ל עי"ש, וא"כ ה"נ כיון שיש לומר שאחות בעלה שאומרת שיש לה עוד אח אחד היא שאינה יודעת ממיתתו ובעל שאמר בשעת מיתתו שאין לו אח כבר ידע ממיתת אחיו רק שלא רצה להגיד לאחותו השמועה לא טובה כמ"ש מע"כ נ"י במכתבו, א"כ נשארה חזקה שהבעל ודאי לא אמר שקר בשעת מיתתו חזקה מעליא בלא שום הכחשה כלל וכלל ואיכא נמי חזקת היתר לשוק ופשיטא שהיא מותרת לשוק, ועוד כיון די"ל ג"כ שאחות בעלה שמעידה שיש לה אח מחמת שנאה אומרת כן והוי בכלל מאלו חמשה נשים שאין נאמנות להעיד אפילו במקום דאשה נאמנת כמבואר באה"ע סימן י"ז סעיף ד', ועי"ש בפתחי תשובה ס"ק כ"ה שהוכיח משו"ת כנסת יחזקאל דבנשי' אפילו שאינן מאלו החמשה נשים מ"מ היכא שידוע שיש לה שנאה אינה נאמנת הגם שמפקפק קצת בזה עי"ש, מ"מ בנ"ד לגבי הגדת הבעל שיש לה חזקה טובה שבודאי לא היה משקר בשעת מיתה, ומהגם שי"ל ג"כ שאחות בעלה לא ידעה ממיתת אחיה ואינה סותרת כלל לדברי הבעל יש לצרף ג"כ לתנוף עכ"פ להחליש עדותה שרק מחמת שנאה אומרת כן שאחיה עדיין חי, ומיתי בשו"ת מרן החת"ס ז"ל ח"ב באה"ע סימן ס"ז ג"כ כעין שאלה זו, רק שם היו יודעים עכ"פ פעם אחת בבירור שהיה לו עוד אחים רק שאח"כ נשמע שמת, והאריך שם להתיר, וא"כ מכ"ש בנ"ד שלא היה נשמע מעולם שהיה לו אח ואדרבא היה מתאונן שאין לו אח חי וגם בשעת מיתתו אמר כן בפירוש ודאי פשוט הדבר להתיר אשה זאת לעלמא רק עכ"פ צריך שידעו שבשעת מיתתו כשאמר כן שאין לו אח חי בעולם שהיה בדעת מיושבת שלא היה איזה ״פאמנטאזיא״ כדרך החולים ביותר שמבולבלים בדעתם ר"ל ואם נודע בבירור שהיה בדעת מיושבת כשאמר שאין לו אח חי, פשוט הדבר שעדות אחות בעלה אין מועיל כלל, מכל הני טעמים שכתבנו, ואשה זו אינה זקוקה ליבום ומותרת לכל העולם, כנ"ל ברור להלכה בס"ד, וד' יצילנו משגיאות:

ב') ואשר תמה על הלח"מ בפ"ד מהל' יו"ט הל' ו' שכ' שם עמ"ש הרמב"ם ואין מכבין האש שלא תתעשן הקדירה דהרמב"ם ס"ל דמכשירי אוכל נפש אע"ג דאי אפשר לעשותן מעיו"ט אסורי מדרבנן. האיך אפש"ל הכי בדברי הרמב"ם שהרי באותו פרק שם הלכה יו"ד כתב הרמב"ם וז"ל:

ולמה אמרו בקרדום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול שהרי אפשר הי' לו לבקע מעיו"ט עיי"צ, ומ"מ מתיר בקופץ וגם בקורדם היה מותר רק משום שאפשר מעיו"ט אסור משמע בפירוש הא אי אפשר לעשות מעי"ט אין שום איסור במכשירין וכמ"ש גם בשו"ע או"ח סימן תל"ה ע"ש, וא"כ צ"ל דמה שאוסר הרמב"ם דאין מכבין שלא תתעשן הקדירה היא משום שיכול לסלק הקדירה וממילא לא תתעשן אבל באמת כל מכשירין שאי אפשר מעיו"ט אינו אסור ביו"ט אפי' מדרבנן ודברי הלח"מ צ"ע) הנה כבר נתעוררתי ע"ז מכבוד בני הרב וכו' מו"ה משה נ״י האבד"ק העמעש יצ"ו, והשבתי לו בזה"ל:

לכאורה הי' אפשר לתרץ דמה שהתיר הרמב"ם לבקע עץ אם היה אי אפשר לעשות מעיו"ט משום דעצים למדורה להתחמם בהם הוי כאוכל נפש עצמו עיין במג"א סימן תק"א ס"ק ג' שהביא כן בשם הר"ן דמדורה להתחמם הוי כאוכל נפש עצמו ומשו"ה הוצרך הרמב"ם לאסור רק משום שהיה אפשר לו לבקע מע״ט ועיין במחהש"ק שם דזהו אינו שהרי הרמב"ם מיירי בפירוש בעצים לבשל בהם, עי"ש היטב בדברי הרמב"ם וא"כ לא הוי רק מכשירין ומ"מ אינו אסור אפילו בקורדם רק משום שאפשר מעיו"ט, ואולי י"ל דהלח"מ ס"ל דבקוע עצים לא הוי שום מלאכה ואינו אסור רק משום עובדא דחול משו"ה היה מותר אם לא הי' אפשר מעיו"ט אבל מלאכה ממש במכשירי אוכל נפש אסור מדרבנן אפילו אי אפשר לעשות מעיו"ט, ועי"ש היטב במג"א סימן תק"א ס"ק ג', ובפרמ"ג שם ס"ק ג' ודו"ק) והנה הך דינא דאין מכבין האש כדי שלא יתעשן הקדירה פסק גם המחבר באו"ח סימן תקי"ד וכתב שם המג"א ס"ק א' דלאו כל מכשירי אוכל נפש התירו חכמים, הרי שהרגיש בזה באמת אמאי לא יהיה מותר לכבות כדי שלא תתעשן הקדירה הא הו"ל מכשירין שאי אפשר מעיו"ט משו"ה כתב דלאו בכל מכשירי אוכל נפש התירו חכמים, והנה לדעת הרמ"א שם מיירי באמת רק אם אפשר להציל הקדירה באופן אחר משו"ה אסור לכבות והיינו ג"כ כמ"ש שיוכל לסלק הקדירה משם אבל אם אי אפשר להציל הקדירה רק ע"י כבוי האש מותר לדעת הרמ"א והיינו ע"כ משום דמכשירין שאי אפשר מעיו"ט מותר בכל גוונא, ועי"ש במחהש"ק ס"ק א', עכ"פ כפי הנראה אין כל המכשירין שוין בזה דיש מכשירין שמותר אפי' מדרבנן היכא שלא היה אפשר מעיו"ט ויש מכשירין דאסור מדרבנן אפילו לא היה אפשר מעיו"ט ועי"ש היטב בפרמ"ג במשבצות ס"ק א' וס"ק ב', עכ"פ מ"ש הלח"מ סתם בדברי הרמב"ם דס"ל דמכשירין אסור מדרבנן אפילו אי אפשר לעשות מעיו"ט אין זה שוה בכל המכשירין וכמ"ש המג"א ריש סימן תקי"ד. והנני דו"ש בלונ"ח. והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד כאור בקר ג' י"ג ניסן תרס"ח לפ"ק. – אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה