אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן נז

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן נז

סימן נו

נשאלתי מכבוד חתני הרב וכו' מו"ה יוסף הכהן נ"י ע"ד מי שהי' אבל ר"ל תוך שבעה בערב פסח אם מותר לילך לאכול על סעודת סיום אם הוא בכור שלא יצטרך להתענות ולכאורה הדבר פשוט שבוודאי אסור לילך תוך שבעה על שום סעודה כמבואר בשו"ע יו"ד סימן שצ"א סעיף ב' ברמ"א, ועיקר הדבר מה שנוהגין הבכורים לאכול בסעודת סיום מס' כבר כתבתי בתשו' א' דאין לו שורש כ"כ דהמג"א סימן ת"ע הביא רק סעודת ברית מילה רק הפר"ת שם כתב סעודת ברית מילה וכיוצא בו, וי"ל דמ"ש וכיוצא בו היינו סעודת סיום מס' דהוא ג"כ מצוה כמ"ש הרמ"א ביו"ד סוף סימן רמ"ו ועיין בש"כ שם ס"ק כ"ז, ובש"ע יו"ד סימן רס"ה סעיף י"ב כתב המחבר נוהגים לעשות סעודה ביום המילה ובסוף סימן רמ"ו כתב כשמסיים מס' מצוה לשמוח ולעשות סעודה א״כ משמע דיש יותר מצוה בסעודת סיום מסעודת ברית מילה מדלא כתב גבי ברית מילה רק נוהגים, אמנם יש לחלק דדווקא בסעודת ברית מילה שזמנו קבוע מותרים הבכורים לאכול אבל סעודת סיום מס' דעפ"י רוב אין זמנו קבוע דווקא עכשיו לא היה רשאי לאכול ובפרט איש אחר שלא סיים המס' הגם שהש"כ ביו"ד סימן רמ"ו ס"ק כ"ז כתב שגם הבעלי בתים הולכים אל הסיום. אפשר דרק אלו הבע"ב שיש להם שייכות שהיו מחזיקים הת"ח, אמנם י"ל דמשו"ה נוהגים להקל לאכול אפילו בסעודת סיום משום שבלאנ״ה אין התענות חיוב כל כך. עיין בספר ברכי יוסף או"ח סימן ת"ע שהביא ראיה שא"צ להתענות, א"כ בטענה כל דהוא יוכל לפטור עצמו ובפרט מי שהוא חלש ביותר, ואם יתענה בע"פ ולא יאכל כל היום לא יוכל לעשות הסדר כראוי ויעשה הכל בחפזון יותר מחפזון מצרים לכך נוהגים להקל בתענות זה, אמנם להוסיף עוד קולא ולהתיר לאבל תוך שבעה לילך לסעודת סיום כדי שלא יצטרך להתענות וודאי אין להקל וגבי סעודת מילה דהרמ"א ביו"ד סימן שצ"א סעיף ב' מתיר אפילו תוך שבעה היכא שאינו יוצא מפתח ביתו, התם שאני דמיירי שהוא עצמו הבעל ברית והא דמציין שם הרמ"א תה"ד סימן רנ"א ראיתי בתה"ד ולא הביא שם כלל מזה רק הא דאסור לאבל לצאת מפתח ביתו היא בתה״ד סימן ר"צ אבל בענין היתר לאכול בסעודת ברית מילה לא מיירי התה"ד, ועיין בספר שדי חמד מערכת אבילות סימן נ' וא"כ הכא אפילו שילכו אצל האבל ולסיים שם המס' ג"כ אינו נכון ובפרט כיון שאבל אסור בת"ת א"כ איזה שייכות יש לו לשמח בסיום מס' ע"כ אין דעתי מסכמת להתיר בזה כיון שאפילו שאר בכורים שאוכלים בסעודת סיום כדי שלא יצטרכו להתענות ג"כ היא קולא גדולה ובספר דברי שאול על יו"ד סימן ש"ה ג"כ מפקפק בזה, א"כ הבו דלא להוסיף עלה להתיר גם לאבל לאכול בסעודת סיום רק אם הוא חלש ביותר וע"י התענות יחלש גופו וירא שלא יוכל לקיים המצוות הנהוגים בליל הסדר יפדה התענות ויחל לעניים לומדי תורה שילמדו עבור זה ויהיה נחשב כאילו למד בעצמו ויוכל לאכול בע"פ כדי לחזק עצמו קצת ויוכל לקיים מצוות הקב"ה בשמחה וחדוה, שוב הגיע לידי ספר קטן אחד אשר מחברו הוא ר' משה נחום קאנציעללען בוינען וראיתי שכתב ג"כ דכל הקולא שנוהגים הבכורים לאכול בסיום מס' הוא משום דכפי דמשמע מדברי הירושלמי שאין להתענות כלל בע"פ [ולא הביא דברי הברכי יוסף שכתב כן בפירוש משם הירושלמי רק שכתב שיש חלופי נסחאות בירושלמי עי"ש], עכ"פ כה"ג שהוא אבל ג"כ לא מצינו שיקילו כ"כ להתיר לאכול בסעודת סיום, ע"כ אין היתר לענ"ד רק כמ"ש שאם הוא אדם חלש ביותר יוכל לפדות התענות ויחשבה לו צדקה שיוכל לקיים מצוות הנהוגים בליל פסח כראוי וחדות ד' יהיה מעוזו (ועיי' בספרי שו"ת פרי השדה ח"ג סימן צ"א אם יכולים לעשות גם סיום ע משניות):

והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד אור ליום ב' י"ב ניסן תרס"ח לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה