פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן נה
שפע רב לכבוד אהובי ידנ"פ הרב הה"ג החריף ובקי ידיו רב לו וכו' מו"ה יחזקאל באנעט נ"י אבד"ק ווראהל יע"א:
כבר הודעתיו וכו', על דבר חיים צבי בן שמעון הלוי שנשא בשנת תרס"א את הבתולה גנעסיא בת ישראל וששה שבועות אחר החתונה נודע לו כי היא משוגעת ר"ל וכי גם קודם החתונה היתה משוגעת והשתדל ברפואות ובתפלות אצל צדיקי הדור ולא עלה בידו וגם בעת שהיו דרים ביחד הכתה אותו מכות פצע כדרך המשוגעים, ועתה היא סגורה בבית החולים בעיר בערעגסאז והרה"ג הדיין משם נ"י חקר אצל קרוביה ונודע לו כי גם קודם החתונה היתה משוגעת ר"ל והרופאים העידו כי עפ"י הטבע אין תרופה למכתה ועתה הבעל דופק בקול צועק ומתחנן להתיר אותו מכבלי העיגון כי אי אפשר לו להיות בלא אשה וגם לא קיים עוד מצות פו"ר, ומעכה"ר נ"י האריך בכחא דהתירא כי כה"ג לא גזר רגמ"ה על חרס שני נשים, ורוצה לידע דעתי ג"כ בזה, הנה הארכתי בזה בכמה מקומות כי כמעט כל הפוסקים אלו ואלו בודאי מודים כי כה"ג לא גזר רגמה"ג וכבר נתפשט ההיתר ע"י השלשת גט וכתובה באופן המבואר בנוב"י מהד"ק לאה"ע סימן ג' להתיר, ואם אין לו להשליש הכתובה כבר כתב רמ"א באה"ע סימן קי"ט סעיף ו' דאין לעכב משום זה הגירושין וא"כ הה"ד בנ"ד אין לעכב אותו לישא אחרת ובפרט שיש לו שוי כסף כדי כתובתה, ואמרתי להשען תחת העץ אילן גדול הגאון בדברי חיים ח"א לאה"ע סימן ד' שאין להאריך בזה רק שהב"ד הסמוכים לאחר שיהיה נודע להם בבירור שאי אפשר לדור עמה יתנו עידיהם על הדבר ויבקשו היתר מאה רבנים כי עיקר תקנה היתה שלא יעכלו בנשותיהם וע"י עילה כל דהוא ירצו לבגוד בנשותיהם וא"כ כל שנתברר לב"ד הסמוכים שהאמת כדברי הבעל שחי אפשר לדור עמה למה לא יתירו לו ועד כמה לצטער וליזיל, וכבר האריך בזה בשו"ת ברית אברהם סימן צ"א וסימן כ"ה לאה"ע בראיות ברורות שאם אין לו מעות להשליש שמ"מ יכולים להתיר לו במקום שיש להתיר, ובספרי שו"ת פרי השדה ח"א סימן כ"ב עשיתי סמוכין לזה מדברי הגאון רע"א ז"ל בשו"ת מהד"ת סימן מ"ד עי"ש דאם הבעל עני ואין לו להשליש הכתובה דמ"מ מתירים לו שיתן שט"ח שישלם כשישיג ידו, אמנם אין ביהמ"ד בלא חידוש קצת, הנה בשו"ת ברית אברהם שם סימן צ"א וסימן צ"ה כתב דמ"מ צריך הבעל לישבע שאין לו, אמנם זה איזה שנים כתב לי רב גדול אחד ממדינת רוסיא [בעל המחבר ספר בניין יהושע] שבשו"ת דברי מלכיאל חולק שא"צ שבועה (וספר שו״ת דברי מלכיאל אין אתי) אמנם בשו"ת אחת העליתי שאין כאן מחלוקת, שבודאי אם יש מקום ספק אולי יש להבעל לשלם רק שמערים לטעון שאין לו ומתרושש והון רב, צריכים להשביעו. כמבואר בחו"מ סימן ל״ט ואם מוחזק לעני והולך תמים אין להשביעו כמבואר שם בחו"מ סעיף ד' ועיי"ש בסמ"ע ס"ק י"ב, מ"מ בהא נחתין ובהא סלקין שבנ"ד יש להתיר להבעל לישא אחרת וישליש גנו ע"י שליח ויקבל על עצמו ע"י שבועה שאם תשתפה ותבקש ממנו גט אחר (שבאות גט אסורה לינשא כמ"ש שם בנוב"י סימן ג' ובחתס"ו ח"א אה"ע סימן י"א) שיתן לה גט אחר, ובנ״ד יש עוד סניף להתיר כיון שהיתה משוגעת קודם החתונה והוא לא ידע הו"ל מקח טעות ואע"ג שמ"מ אינה מותרת בלא גט עכ"פ כיון שאינה בת גירושין עכשיו למה לא יהיה מותר לישא אחרת, ועיין באה"ע ע סימן קי"ז לענין כתובה, אמנם בר מכל דן אין שום ספק בנ"ד שאם יעשה ככל הכתוב בנוב"י שם שבודאי מותר לישא אחרת ע"י היתר מאה רבנים, ואין רצוני עכשיו להכניס עצמי בזה איזה חמור אם החרם לגרש בע"כ או לישא שני נשים, מי שיש בזה מחלוקה בין האחרונים, דבנ"ד בלא"ה אינה בת גירושין, ובעיקר הפלוגתא עיין בספרי שו"ת פרי השדה ח"א סימן ס"ח, ואין להאריך יותר בדבר שכבר הותרו מפי כל הגדולים כמ"ש הגאון בדברי חיים שם שכל האריכות בזה למותר ע"כ אם נתברר לב"ד הסמוכים לשם שהאמת כדברי הבעל ולא בעלילה בא לישא אחרת גם אני נמנה להתיר אם הוא גם עפ"י נמוסי וחקי המדינה ויהיה רשאי לחיים צבי בן שמעון הלוי לישא אחרת על אשתו גנעסיא בת ישראל לאחר שיסכימו מאה רבנים (או ת"ח מופלגים מג' ארצות כמבואר בחת"ס שם סימן ד' דלא בעינן מאה רבנים דוקא) והדבר יצא בהיתר:
והנני בזה הדו"ש באהבה, פק"ק באניהאד ה' כ"א טבת תרס"ט לפ"ק.
אליעזר דייטש.