אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן נד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן נד

סימן נד

שלום וכ"ט לכבוד אהובי הרב המאוה"ג, חו"ב בנש"ק וכו' מו"ה משה קליין נ"י אבד"ק רעטע יע"א.

ע"ד שאלתו מי שעסקו לקנות כבדים מאוזות ומכרם לפאבריק אחת אם מותר לקנות גם מגוים דתו"ל עושה סחורה בדברים אסורים, ומעכ"ה נ"י רוצה לחפש צד היתר כיון דכבד עיקרו הוא דם ודם גופא מותר בסחורה עדאתקש למים, הנה על זה ההיתר אין לסמוך כלל, הן אמת דהאחרונים הקשו מאי פריך הגמרא בסוגיא דחזקיה ור"א ולחזקיה למאי הלכתא אתקש דם למים דנמא אצטריך קרא להתיר סחורה, עיין בשו"ת אמרי א"ש יו"ד סימן נ', ובתבואות השדה ח"ג בסוגיא דחזקיה ור"א אות י"ב כתבתי לתרץ דעד כחן נוכל לומר דאיסור סחורה מה"ת רק לר' אבהו דס"ל לא תאכל איסור הנאה ג"פ משמע א"כ שפיר י״ל דאפילו היכא דמותר בהנאה מ"מ בסחורה אסור ושפיר אצטריך קרא בפני עצמו להתיר סחורה משא"כ לחזקיה דלא חתכנו רק אכילה משמע ולא הנאה א"כ סחורה ג"כ לא הוי בכלל אכילה וא"כ לא צריך קרח להתיר סחורה ופריך הגמ' שפיר לחזקיה למאן אצטריך קרח להקיש דם למים ומשו"ה הוצרך הגמ' לתרץ דקרא אצטריך לדם קדשים שאינו מכשיר עכ״פ אין זה דבר ברור דדם מותר בסחורה רק די"ל דאם עיקר הטעם דאיסור סחורה היא משום דלמא אתי למיכל כמה שהאריך בזה החת"ס יו"ד סימן ק"א, ח"כ שפיר י"ל דדם כיון שנפשו של אדם קצה בו לא שייך דלמא אתי למיכל, ובתבואות השדה שם הארכתי בזה יותר בס״ד, ובשו"ת פרי השרה ח"ג סימן קס"ו הארכתי בזה ליישב דעת הטו"ז ביו"ד סימן קי"ז שמתיר לישראל אחר לקנות מישראל שנזרמן נו טריפה והחת"ס שם הרבה להקשות עליו שהיה נעלם מאדונינו הטו"ז דברי התוספ' מס' סוכה נ"ט ע"א ד״ה וכיתוב ליה, עי"ש בחת"ס בד"ה ובתוספ' בסוכה, ואני בעניי הראיתי לדעת איפכא דהטו"ז היה לו ראיה מדברי תוספ' הנ"ל עכ"פ יהיה איך שיהיה כיון דהנהו כבדים ראויים לאכילה ומשובחים הם וודאי יש לחוש דלמא אתי למיכל ואסור מדרבנן לכ"ע [ופשיטא דלא דמי לדברים שאין עומדים לאכילה דמותר בסחורה כמ"ש התוספ' מסכת. ב"ק פ"ב ע"ב ד״ה לא יגדל דהכא הרי ראוי לאכילה תיכף משא"כ גמל וחמור אינו ראוי תיכף לאכילה וגם סתמן אינו לאכילה משא"כ הכא, ודוק], וא"כ לא מצינו לו תקנה רק שאם אי אפשר לו בלא"ה יעשה כמ"ש החת"ס סימן ק"ח בסוף התשובה שילוה מעות לגוי והגוי יקנה לעצמו והוא יגבה אותם בחובו מ"מ צריך לראות שהישראל לא יתעסק בהם כלל דא"כ עדיין לא נמלטנו מחשש דאתי למיכל, והמעיין בשו"ת חת"ס שם לא היה ניחא ליה בהך התירא שיקנה ע"י גוי ג"כ, אמנם לקנות מישראל שנזדמנו לו טריפות כה"ג אם א"צ לשהות אצלו כלל רק שתיכף יוכל לשלח אותם להפאבריק אזי יש היתר ברור כמה שהארכתי בשו"ת שם בסיד, ועיין שו"ת מהר"ם שיק יו"ד סימן קנ"ו שחקר בזה דאפילו אם קונה ע"י נכרי אי ס"ל יש שליחות לעכו"ם לחומרא כדאמרינן מס' ב"מ ע"א ע"ב א"כ לא מהני לן מה שקנה ע"י נכרי הגם שרוצה לומר דכיון שאין הישראל רוצה לקנות לא שייך לומר יש שליחות מ"מ אין זה דבר ברור כ"כ דהכא מקרי אין רוצה לקנות כיון שעיקר כוונתו לכך ע"כ אין כאן דרך ברור להתיר רק לקנות מישראל אפילו טריפות שנזדמנו לו דמותר אפילו לישראל אחר כל שיש לו מקום ידוע שיוכל נמכור תיכף שלא יצטרך לשהות אצלו, ועיין בספר זכור לאברהם שג"כ רוצה לסמוך על צד ההיתר שישראל לא יצטרך לשהות אצלו הטריפות, כ"ש ח"ב ביו"ד באות סמ"ך רק שכתב דתיכף שנזדמן לו קונה מחוייב למכור אפילו בזול עי"ש. ועכ"פ לקנות מגוי והישראל עצמו יצטרך להתעסק בהם זהו וודאי אסור ואפילו החתיס שחפש צד היתר להלוות מעות לגוי מ"מ כתב שם שהישראל לא יתעסק בזה כלל רק הגוי יתעסק והוא יקח הריוח עי"ש וא"כ אין כאן היתר ברור רק אם יקנה מישראל שנזדמנו לו טריפות והוא ימכרם תיכף שלא יצטרך לשהות אצלו או יכול לסמוך על החת"ס להלוות מעות לגוי והגוי יתעסק בזה והוא יקח רק הריוח, ולאשר כבר הארכתי בזה בכמה שו"ת בס"ד אין להאריך כעת יותר:

וה' יאריך שנותיו והנני הדו"ש באהבה פק"ק באניהאד אור ליום ב' ר"ח כסליו העו"ג לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה