אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן מב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן מב

סימן מא

השלום לכבו' אהובי הרב הה״ג המופלג המפואר וכו' מו"ה משה לינק נ"י דומו"ל בק"ק פאפא יצוא"ס:

היום הזה הנני טרוד גדול בהספידא של אותו צדיק הגאון ר' פנחס שטיינר זל"ה שהיה אב"ד בק"ק איללאק, ומעכת״ר כתב שנחוץ לו לידע ההלכה תיכף מה שנלע"ד, ע"כ אשוב לו בקיצור ע"ד מה שנסתפק אם יש לו לכתוב הכנוי של שמות הגויים שמכנים עכשיו כגון יאזעף מארין גם בשם אבות המתגרשים, או דיותר טוב שלא לכתוב השמות הגוים של אבותיהם ודי בזה אם יכתבו רק שמות העיקרים של האבות, ורוצה ליכנס בפשר לחשו הר"ת כתב שלא לכתוב שם גויית בגט ואנו נוהגים לכתוב ועכ"פ יהיה יותר טוב בשם האבות להשמיט שם גויית. וכבר ראו עיני מעכ"ה נ"י בחתס״ו ח"ב אה"ע סימן ל"ח מ"ש בדברי הר"ת ומה שתמה עליו, וגם בספר אהלי שם כלל זיין ס"ק נ"א, והנה יהיה איך שיהיה מנהגינו הוא עכ"פ שכותבין שם הלעז ג"כ כיון דהרוב קורין בזה השם, וכן בספר אהלי שם הב״א ג"כ שיש לכתוב כנוי האבות ג"כ, ואין לזוז מדברי הרמ"א אה"ע סימן קכ"ט סעיף ט' שכתב בפירוש דלכתחלא כותבין אפילו כנוי שם אביו ופשיטא דשם הלעז שקורין עכשיו ונקרא כן בפי כל הוי ג"כ בכלל כנוי עכ"פ, ומה שמע"כ נ"י העיד בשם המופלג מו"ה הירש עקשטיין נ"י שזהו יותר מעשרים שנה שיושג אצל סידור גיטין ולא כתבו שם הכנוי של האבות, אגיד לו פשר דבר דוודאי אם יש איזה ספק בשם כנוי האב האיך לכותבו או שנפל ספק אחר בשם הכנוי של האב יותר טוב להשמיט שם הכנוי אפילו לכתחלא ולכתוב רק שם העצם באבי המגרש אי במתגרשת משא"כ היכא שאין לנו שום ספק בשם הכנוי צריך לכתוב שם הכנוי של האב ג"כ, ודבר זה וחילוק זה למדתי מתורתו של רבנו בעל גט פשוט בסימן קכ"ט ס"ק מ"ד עי"ש שמיישב בזה מנהג הספרדים שלא היו כותבין כנוי של האב, וא"כ אפשר שאצל הגיטין שהר' הירש הנ"ל היה יושב היה להם איזה ספק האיך לכתוב הכנוי של האב ומשו"ה שלא לבא לחשש שנוי השם דגרע מאם לא כתבו כלל, לכך השמיטו הכנוי לגמרי, עשא"כ אם אין שום ספק האיך יכתבו הכנוי אין לשנות ממ"ש הרמ"א דגם בשם האבות יכתבו הכנוי ג"כ ולכתחלא אין להקל בדבר שכתב הרמ"א בפירוש לנהוג כן לכתחלא:

ב') ואם אולי יהיה לבו נוקפו כיון שעד עכשיו לא כתבו כנוי האבות א"כ אם עכשיו יכתוב הכנוי אולי יהיה כמוציא לעז על גיטין הראשונים ח"ו לזה אומר לו דכה"ג לא שייך לעז כלל, חדא כיון דלכ"ע כשר אם לא כתבי הכנוי של האבות א"כ מאי לעז יהיה. ועוד דאטו כל העולם ידעו שהיה לו כנוי וא"כ לא יוציאו לעז על שלא כתבו הכנוי, וכן כתוב בספר שדי חמד מערכת גט סימן ג' סעיף ח"י דאפילו אם לא היו כותבים מעיקרא כנוי שם האבות בגט יכולים לשנות המנהג ולכתוב הכנוי של האב ג"כ והביא מכמה מקומות שהיו נוהגים מעיקרא שלא לכתוב הכנוי של האב ואח"כ הנהיגו לכתוב ולא חששו ללעז על הראשונים ומסתמא היה טעמם ג"כ דכה"ג ליכא חשש לעז כיון דאין הכל יודעים שהיה להם כנוי וגם כיון דכשר בלא כנוי האב ג"כ לכ"ע אבל לכתחלא לא ניחא להו להשמיט הכנוי אפילו כנוי האב כדס"ל לרמ"א בפירוש, וכן בספר גט פשוט דלכתחלא אין להשמיט הכנוי של האבות ג"כ זולת אם יהיה איזה ספק האיך לכתוב הכנוי כה"ג יכולים להשמיט הכנוי אבל לא באופן אחר לכתחלא, כנ"ל פשוט בס"ד:

והאמת אגיד שיש לי בזה עוד הרהורי דברים בכנוי האבות לחלק דאם עודם בחיים ועדיין מכנים אותם כן ונקראו בשם הכנוי א״כ מדאי יש לכתוב הכנוי שלהם ג"כ משא"כ אם כבר נעדרו מן העולם וא"כ אין נקראים עוד בשם הכנוי וקראו בשמותם עלי אדמות רק בשם העברי א"צ לכתוב הכנוי, אמנם לאשר כעת הנני טרוד גדול והא פשיטא דבכל אופן אם כתבו הכנוי של האבות שהוא כשר דמה"ט כתב בספר ג"פ שלא להשמיט הכנוי ע"כ לא החלטתי הדבר לחלק בזה בין אם האבות עדיין בחיים או לא ובפרט שפשיטא ששם הכנוי לא נשתקע אפילו לאחר מיתה ג"כ שידוע שאם המגרש יצטרך ליקח צייגניס שם נכתב שם האב עם הכנוי ג"כ וכיון דלא נשתקע לגמרי שם הכנוי אפילו לאחר מיתה ג"כ ע"כ אין לחלק בין אם האבות כבר מתו או הם עדיין בחיים. וכתבתי רק להערה בעלמא, ועין שו"ת כתב סיפר אה"ע סימן צ"ח דעכשיו אין להקל כלל אפילו בשמות הלעז דהיינו כפי מה שקורין אותו בלשון דייטש או אונגאריש, וא"כ אין להקל כלל אפילו בשם האבות זולת היכא שיש ספק האיך לכתוב כה"ג יש להקל כמ"ש בספר ג"פ סימן קכ"ט ס"ק מ"ד ובספר שדי חמד מערכת גט סימן ג' סעיף ח', ודו"ק:

והנני בזה הדו"ש פק"ק באניהאד ה' לסדר ואלה שמות בני ישראל תער"ג לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה