אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן לט

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן לט

סימן לח

לכבוד אהובי הרב הגאון החו"ב המופלג וכו', כש"ת מו״ה זעקל הלוי באמבערגעה נ"י אבדק"ק קיססינגען יע"א:

על דבר אשר נתייעץ עמי בבעל פונדקי אחד יר"ש שרוצה לעשות בפונדקי שלו תיקון ״לופט״ דהיינו שלא יצטרכו האורחים הדרים בעליה לעלות ברגליהם על המדריגות רק בכח העלעקטריצעטעט עולים למעלה, והנה לאשר בשבת פשיטא ליה דאסור שהרי מבעיר האש העלעקטערי, רק לבו נוקפו כי עי"ז יזדמן שישראלים אורחים אשר הם קלי הדעת ולא יחישו לחילול שבת ישתמשו בזה בשבת ג"כ, אם לא יהיה בכלל לפני עוור, או לכה"פ מסייע לדבר עבירה, ואם לא יעשה זה תיקון הלופט לימי החול עכ"פ יוכל להיות לו הפסד גדול כי האורחים צריכים לזה, ודעת מעכה״ר נ"י שיודיע להאורחים כי בשבת אסור להשתמש בזה כי הוא נגד חקי תוה"ק, והאריך קצת אם להשתמש בזה בשבת הוי איסור דאורייתא דאפשר לדעת הפוסקים דמלאכה שא"צ לגופה פטור אבל אסור רק מדרבנן ה"נ הוי מלאכה שאצל"ג כיון שא"צ להאש רק לכח הלופט וא"כ עכ"פ במקום חולי אפילו שאין בו סכנה היה מותר ע"י עכו"ם עכ"פ דאי לא הוי רק מלאכה שאצל"ג א"כ ע"י עכו"ם הו"ל שבות דשבות דמותר במקום צורך גדול או מקצת חולי כמ"ש המג"א ג"כ סימן ש"ז ס"ק ז', כך היא תוכן דבריו (ועיי' וילקט יוסף חלק ט"ו סימן קט"ו), ורוצה לידע דעתי בזה:

הנה טרם יהיה כל שיח נ"ל ברור דכאן לא הוי מלאכה שאצל"ג ואסור מה"ת לכ"ע אפילו לדעת הפוסקים דמלאכה שאצל"ג פטור עיין באו"ח סימן רע"ח מ"מ הכא הו"ל מלאכה הצריכה לגופה דהא פשיטא דכל מי שעושה מלאנכה לצורך שהיו גם במשכן עושין כן הוי וודאי מלאכה הצריכה לגופה כמ"ש תוספ' מס' שבת צ"ד ע"א ד"ה ור' שמעון פוטר, והנה במשכן היה מבעיר לצורך בישול סממנין כמ"ש רש"י שם ע"ג ע״א ד״ה מכבה, והנה גם שם לא היו צריכים להבעיר האש גופה רק להפעולה של האש דהיינו הבישול ומ"מ הו"ל מלאכה דאורייתא לכ"ע וא"כ ה"נ בנ"ד כיון דצריך עכ"פ להפעולה שנעשה ע"י כח האש וזה עיקר כוונתו הו"ל מלאכה הצריכה לגופה ממש שצריך פעולת האש ודו"ק:

והנה לפי מה שרצה מעכ"ת לומר דכיון שא"צ להאש רק לכח הבא ע"י האש הו"ל ג"כ מלאכה שאצל"ג וא"כ יהיה הדין מי שמבעיר עצים תחת הקדירה לא יהיה חייב משום מבעיר כיון שא"צ לגוף האש רק לכח האש, ובפירוש מצינו איפכא בברייתא מס' פסחים מ"ז ע"ב המבשל גוה"נ בחלב ביו"ט וכו' לוקה חמש, וע"ש ברש"י ד"ה משום הבערה שכתב דהבערה מלאכה לעצמה ובישול מלאכה לעצמו וא"כ מבואר בפירוש דכיון שצריך לכח והפעולה שנתהוה ע"י האש שפיר הו"ל מלאכה הצריכה לגופה כיון דבמשכן ג"כ כך היה ההבער לצורך סממנים במשכן והיו צריכים רק לפעולת האש, ולא לגוף האש ודוק:

ג') וגדולה מזו מצינו דאפילו במלאכה שאצל"ג ממש שא"צ כלל לאותה מלאכה רק כיון שהיה במשכן גם כן כך חייב כמ"ש המג"א סימן ש"ג בשם הריב"ש לעניין גוזז הצמר מן התחשים עי"ש, ועיין תוספ' מס' שבת צ״ד ע"ב ד״ה אבל בכלי דלא ס"ל הכי, אבל עכ"פ בנ"ד כיון שצריך לפעולה היוצא מן האש הו"ל שפיר מלאכה הצל"ג לכ"ע, וגם אין לומר כיון שמה שהעלעקטערא מבעיר הוא חוטין של מתכות אינו חייב משום מבעיר כמו במכבה גחלת של מתכות דאיני חייב מה"ת דזהו אינו דבמבעיר מצינו בפירוש דאפילו מבעיר מתכות חייב, עיין ברמב"ם פי"ד הלכות שבת הלכה א', ועיין בספר מנחת חינוך במוסך השבת אות ל"ז. וא"כ העולה מדברינו בנ"ד מי שמבעיר בשבת כח העלעקטער לעלות בו הוי מלאכה מה"ת ממש לכ"ע אפילו למאן דס"ל מלאכה שאצל"ג פטור דהכא הו"ל מלאכה הצל"ג, וכבר הבאתי כה"ג בקיצור בשו"ת אחת שנדפסת בסוף ספרי תבואות השדה חלק ששי בשם שו"ת בית יצחק ח״ב ליו"ד במפתחות סימן ל"א עי"ש, (ובשו"ת פרי השדה ח"ג סוף סימן ס' תמהתי על דברי המג"ש מס' שבת צ״ד שכתב דתופר בגד שלא יזיק אותו הקור הוי מלאכה שאצל"ג, מדברי התוספ' עי"ש]:

ד) ומעתה אין לנו שום מבוא להתיר בשבת זולת בחולי שיש בו סכנה דזהו פשיטא דמותר, וא"כ מעשה נעיין אם בעל הפונדק הישראל לא יעבור בזה משום לפני עוור, והנה בהשקפה ראשונה הדבר פשוט דאין כאן משום לפ"ע דאטו מי נימא שמי שיש לו בביתו בשבת מלאכת הכתובה דיו וקולמס ונכנסים בביתו אורחים קלי הדעת דעובר משום לפ"ע הא כיון דיודעים שהוא איסור א"כ אין כאן משום לפני עוור, וא"נ ה"נ אם מזהיר אורחים ישראלים שדרים בביתו שבשבת לא ישתמשו בזה הלופט פשיטא שלא שייך כלל לפ"ע ועיין בש"ך יו"ד סימן קנ"א ס"ק ו' ושם מבואר דאם הישראל עובר במזיד לא שייך לפ"ע רק אם מחוייב להפרישו בישראל מומר, עי"ש בדג"מ, ובשו"ת אחרת הארכתי בזה בס"ד, ועיין בספר שדי חמד בכללים מערכת אות וא"ו כלל כ"ו האריך מאוד למעניתו בדין דלפ"ע עכ"פ הא וודאי פשיטא דאם בעל הפונדק מזהיר לאורחים ישראל שבשבת אסורים להשתמש לא שייך כלל לפ"ע, וזהו פשוט לע"ד:

ה') ומעתה נבא לחשש השני שכתב מעכ"ה נ"י אי נימא דמ"מ הוי בכלל מסייע לדבר עבירה וא"כ נימא דכיון שמשכיר להם דירתו והוא יודע שישתמשו בשבת ג"כ בהלופט הוי בכלל מסייע ידי עוברי עבירה ונחזי אנן בס"ד, הנה המג"א סוף סימן קס"ג כתב דאפילו היכא דליכא משום לפ"ע כגון שיכול ליקח מעצמו ג"כ, מ"מ אם מושיט לו הוי בכלל מסייע ידי עוברי עבירה, ועי"ש פרמ"ג שהאריך קצת בדין מסייע ידי עוברי עבירה, מ"מ כל זה היא רק אם הישראל מושיט לו ממש דבר שיוכל לעשות בו איסור כמו התם שמושיט לו פרוסה והוא אוכל בלא נטילת ידים משא"כ מי שמשכיר דירה לחבירו שבשעה שמשכיר לו אין כאן עדיין שום חיסור רק עי"ז שידור אצלו יהיה בידו לחלל שבת שישתמש בלופט בני רצון המשכיר שלא יוכל למחות בידו ולהפרישו מ"מ כיון שבשעה שמשכיר לו אין כאן עדיין שום איסור ובפרט אם לופט כזה שכיח גם בשאר בתי פונדקאות ואם זה לא ישכיר לו יוכל להשכיר אצל אחר ג"כ א"כ איזה מסייע ידי עוברי עבירה יש כאן, ובשו"ת פרי השדה ח"ג סימן צ״ז הארכתי קצת במי שמשכיר ביתו לאיש מחלל שבת ויודע שיחלל שם שבת אם הוא בכלל מסייע ידי עוברי עבירה, והבאת ראיה דכל שיוכל למצא במקום אחר ג"כ דירה ובין כך ובין כך יחלל שבת לא הוי בכלל מסייע ידי עוברי עבירה דהוא אינו מסייע לו במידי כיון שנוטל שכר דירתו [וחתני הרב מו' יוסף הכהן נ"י בהגהותיו ציין לעיי' בשו"ת מהרש"ם מהדו"ת סי' קפ"ד ושו"ת נהרי אפרסמון מהדו"ת סי' ח', ושו"ת ערוגת הבושם סימן ע"ד] וכן כתוב בפירוש בשו"ת תורת חסד לאו"ח סוף סימן ה' דאם אינו נותן לו בחנם ויכול למצא במקום אחר ג"כ ליכא איסורא כלל, עי"ש היטב בסוף התשובה, ודוק, ועיין במס שביעית פרק ה' משנה ט' משמע ג"כ דמסייע ידי עוברי עבירה ליכא רק במסייע ממש, וא"כ אע"ג דנימא דמדרבנן אסור אפילו אינו מסייע ממש מ"מ זהו דווקא אם בלעדו לא יוכל לעשות איסור, ומה"ט אסרתי להשכיר חנות למי שיודע שבוודאי יחלל שבת כיון שהמעשה היה שלא יוכל למצא חנות אחר א"כ הי"ל שפיר בכלל מסייע ידי עוברי עבירה. ועיין שו"ת נטע שורק או"ח סימן י"ט כתב ג"כ דכל שאינו מסייע לו בגוף דבר האסור כמו במאכיל פרוסה למי שאינו נזהר בנטילת ידים לא הוי בכלל מסייע ידי עוברי עבירה, וא"כ ה"נ כיון שהישראל שירצה להשתמש בלופט יעשה זאת מעצמו והמשכיר לא השכיר לו רק הדירה ולהשתמש בלופט בימי החול והוא מעצמו ישתמש בשבת ג"כ אין זה המשכיר בכלל מסייע ידי עוברי עבירה ובזה וודאי יפה כתב מעכה"ר נ"י שיאמר בפירוש כי כל הענין של הלופט נמסר לנכרי ואין לישראל עסק בזה כלל וגם שידעו שבשבת אסור וא"כ אין הישראל עושה שום דבר בזה ומי שירצה להשתמש בו בשבת ג"כ דמו בנפשו הא מאחר שהזהירו שאסור בשבת, ובאמת צריך עיון דאפילו אם הנכרי מדליק העלעקטארא מ"מ אפשר שע"י שהישראל יושב שם מבעיר יותר א"כ אפילו ע"י נכרי הוי איסור דאורייתא [וכן משמע בשו"ת ב"ת יצחק ח"ב יו"ד במפתחות סימן ל"א דע"י שמכביד יותר במה שיושב שם נתלהב כח האש יותר, וא"כ הוי איסור מה"ת בכל גוונא אפילו ע"י גוי], עכ"פ כיון שאין הישראל משכיר לו הלופט על שבת ואין לו שום ריוח מזה רק שעי"ז יוכל להשכיר הדירה לאורחים ויכולין למצא במקום אחר ג"כ דירה כזו עם לופט כבר כתבנו שאין כאן משום מסייע ידי עוברי עבירה ואדרבא אולי יעלה בידו עי"ז להפריש איזה מישראל מאיסור ויהיה זכות הרבים תלוי בו, רק אם במקום אחר אי אפשר להם למצא דירה כזו עם לופט רק אצלו דווקא כה"ג יש לחוש משום מסייע ידי עוברי עבירה, וכן משמע בש"ת תורת חסד שם דאם אי אפשר לקנות או לשכור במקו"א הו"ל שפיר בכלל מסייע ידי עוברי עבירה, רק אם גם בפונדקאות אחרים יש לופט כזו יפה הורה מעכה״ר נ"י שאין כאן מסייע ידי עוברי עבירה אם מזהירם שבשבת אסור להשתמש בזה ואינו נוטל מזה שום שכר, והקב"ה יראני בתורתו נפלאות:

והנני דו"ש באהבה פק"ק באניהאד אור ליום ג' לסדר תרומה תער"ג לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה