אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן לח

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן לח

סימן לז

שוי"ר לכבוד אהובי הרב המאוה"ג חו"ב חיציו שנונים המפואר וכו' כש"ת מו"ה ישראל חיים ברוין נ"י רב לעדתו בעיר האללע מדינת אשכנז יט"א:

בדבר שאלתו שעשו על העגלה של מתים (טאדנועכווא גען) בלי ידיעתו משני צדי העגלה על צד אחד כתוב בלע המות לנצח ומחה די וכו' ועל צד השני כתוב הפסוק והלך לפניך צדקך וכבוד ד' וכו', והנה לאשר היא בזיון שהשם יהיה נכתב על העגלה, ע"כ רוצה מעלתו שיקחו אלו שני קרשים ויגנזו אותם, ומסופק באיזה אופן יעשה הגניזה, כי מסתמא לא נכתב לקדושת השם שזהו כתב רק או הגוי האומן בסיוע איזה ישראל מומר לחלל שבת, או ישראל מומר בעצמו, והנה השם שעל צדי העגלה אינו נכתב לגמרי רק שני יודין ועליהם נקודות בכמה שנמצא בהרבה סידורים, ורוצה לידע דעתי בזה כרת מה לעשות. ונחזי מה דקמן בס"ד:

הנה ברמ"א יו"ד סימן רע"ו סעיף יו"ד הביא בשם פסקי מהרי"א וז"ל:

והשם שכותבין בסידורין ב' יודין ואחת על גביהן מותר למחקו אם הוא לצורך ובש"כ שם ס"ק י"ד הביא דווקא לצורך גדול, והנה בכוונת הרמ"א במ"ש אחת על גביהן יש לפרש יו"ד אחת על גביהן והוי ג' יודי"ן. ואיתא בשו"ת הרדב"ז סימן ר"ו דג' יודין אסור למחוק משום דג' יודי"ן בגימטריא שלשים שהוא נגד שם הוי"ה עם ארבע אותיות, דהוי בגימטריא שלשים, ועיין בספר ברכי יוסף סימן רע"ו שהבית דברי ספר חסידים סימן תתקל״ה דשני יודי"ן מותר למחוק, והביא גם דברי הרדב"ז דס"ל דג' יודין אסור למחוק, ובספר שדי חמד בכללים מערכת אות מ"ם כלל י"ב ס"ק ט' האריך מאוד בדברי הרמ"א הנ"ל, ועכ"פ כפי הנראה מדברי הפוסקים שהביא שם היא כך דשני יודין גרידא מותר למחוק. אמנם אם יש איזה סימן שמורה על השם אז אסור למחוק וא"כ בנ"ד שנכתב שני יודין ובניהם תגין לרמז על השם אסור למחוק, אמנם אפשר דזהו דווקא אם ישראל כתב זה השם דוודאי כוונתו לשם הוי"ה אז אסור למחוק אבל אם ישראל או עכו"ם כתב זה השם אין איסור למחוק, ועיין לקוטי שו"ת חתס"ו סימן ח' בשם שדבקו אותו במקום מגונה אם מותר למחוק אותו משם עי"ש, אמנם שם היה המעשה שהישראל כתב השם לדבקו בפתח ביהכנ"ס וא"כ שפיר חל עליו קדושת השם רק שרשע אחד לקח השם ודבקו במקום מגונה משו"ה אסור למחקו עי"ש, משא"כ בנ"ד שמעיקרא לא נכתב ע"י ישראל כשר וגם תיכף נכתב לדבקו שלא על מקום הראוי א"כ היה מקים לצדד לומר דמותר למחקו, ודוק:

אולם מ"מ וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה להתיר למחוק בידים וגם אין לומר כיון שלא נכתב בדיו רק בצבע אין איסור למחקו דגם זה אינו דאע"ג דשם שנכתב שלא בדיו פסול לס"ת מ"מ קדושה יש בו אפילו נכתב בצבע שלא בדיו, עיין חתס״ו יו"ד סימן רנ"ו בד"ה ופר"מ דחה דקדושת השם יש בו אפילו לא נכתב בדיו עי"ש היטב, והנה בנ"ד אע"ג דיש כאן תרתי לטיבותא להתיר מחיקה דהיינו שלא נכתב השם כולו רק שני יודין וגם לא נכתב ע"י ישראל כשר מ"מ כין שיש בין שני יודין שני תגין שזהו מורה שהיה כוונתו על השם הקדוש אין להתיר למחוק לכתחלא כנ"ל ברור בס"ד [ועיין בספר כרם שלמה על יו"ד סימן רע"ו שג"כ מחמיר למחוק שמות כאלו עי"ש בד״ה שמות הכתובים, ולפי דבריו היה תקנה לקבוע חתיכת קרש על מקום השם וישאר תחתיו השם קיים וא"צ שום מחיקה ובזיון ליכא כיון שאינו נראה מבחוץ ודוק]:

ומעתה נראה האיך יהיה אופן גניזה, הנה בס"ת שבלה פסק ביו"ד סימן רפ"ב סעיף י' ובאו"ח סימן קנ"ד סעיף ה' דצריך גניזה בכלי חרס ולקברו בקבר ת"ח ועי"ש במג"א ס"ק ט' דהה"ד שאר ספרים אסור לשורפן, מ"מ בנ"ד א"ל לגנוז כל הדף וסגיא במקום השם לחודא עיין ביו"ד סימן רע"ו סעיף י"ג דסגיא בגניזה לקצוץ מקום השם. ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סימן י' ומשם ואילך האריך קצת, ומסקנתו להתיר כשיש הרבה כתבי קדש שלא יבאו לידי בזיון מתיר לשורפן ולקבור האפר בבית הקברות עי"ש, מ"מ אינו מתיר רק אם אי אפשר באופן אחר, והנה בנ"ד כיון שיש עוד צדדים להתיר משום שאינו שם גמור וגם שלא נכתב ע"י ישראל כשר, לכאורה היה אפשר להתיר לקצוץ מקים השם ולשרוף לאפר ולגנוז האפר בקבר ת"ח, מ"מ מהיות טוב עדיף טפי לקצוץ מקום השם ולגנוז בכלי חרס כיון שא"צ לזה מקום גדול ולקבור בבית הקברות, אבל להניח כך כמה שהיא על העגלה וודאי אין להתיר דזהו אינו דרך כבוד להשם שיהיה נכתב על העגלה שמוליכין אותו במקום רפש וט״ט וכיוצא בשאר מקומות שאינו לפי כבודו, והקב"ה יעזרנו על דבר כבוד שמו (ובעיקר ענין עגלות מתים ושלא לישא על הכתף, הארכתי בתשו' לנאדאודוואר ולשטוהלווייסענבורג באיזה אופן יש להתיר. ואכמ"ל.) והנני דו"ש באהבה פק"ק באניהאד מוצש"ק אור ליום א' לסדר אשר מלאתיו רוח חכמה ב' אדר תער"ג לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה