פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן לו
בחדש אדר, ירבה הוד והדר, כבו' אהו' הרב המופלא ומופלג בתו"י חו"ב הנגיד המפואר אדם יקר מאוד נעלה וכו' כש"ת מו"ה שמעון סג"ל לאווי נ"י, איתן מושבו בעיר מירטה מדינת בייערן יע"א:
גי"ה הגיעני, ועל דבר שחדשים מקרוב באו לעשות כמו עגולין שקורין ווירפעל מאורז ודוחן ומשימים אותם בציר ורוטב של בשר נבלה וטריפה ונתבשל עד שנעשה קשה, ואח"כ לוקחים ב' או ג' חתיכות ווירפעל לתוך קדירה מים רותחין ויש לו טעם רוטב ממש. ומוכרים אלו הווירפעל בחנות, ומסופק מע"כ נ״י אם מותר למכור אותם דהוי עושה סחורה בדברים איסורים, והאריך למצא כחא דהתירא ותמך יסודו על מ"ש ברמ"א יו"ד סימן ק"ו דבדבר לח הכל מותר אם יש ששים, וה"נ הרי בקדרה איכא מסתמא ששים נגד עיקר האיסור, וגם הביא דברי הטו"ז יו"ר סימן צ"ת ס"ק י"א דשומן לא הוי עבידא לטעמא, וכן הביא דברי הנו"ב מהדו"ת יו"ד סימן ס"ב דאיסור סחורה בדברים איסורים אינו רק מדרבנן, וגם הא דעבידא לטעמא דאינו בטל הוא ג"כ דק מדרבנן כמ"ש הש"כ יו"ד סימן צ"ח ס"ק כ"ט בשם האו"ה, וא"כ הוי כמו תרתי דרבנן דאין לאסור, זה תוכן דבריו, ורוצה לידע דעתי בזה, ואען ואומר מה שנלע"ד בזה דאין כאן שום מקום להתיר ונבא מן המאוחר אל המוקדם:
מה שרוצה לסמוך על הנוב"י דאיסור סחורה היא רק מדרבנן, כל המעיין שם יראה שהוא עצמו לא רצה לסמוך על זה רק משום דעיקר כוונת הסוחרים לא היה על הבשר רק על העורות והוי כנזדמנו, וגם על זה לא אמר היתר ברוב רק שיעלימו עין אבל היתר ברור אין כאן בזה ועוד הרי הרבה פוסקים ס"ל דאיסור סחורה היא מה"ת, עיין חתס"ו יו"ד סימן ק"ה בד"ה והנה אחר שהחלטנו, וגם אני בעניי הארכתי בזה בכמה מקומות בס"ד [עיין שו"ת פרי השדה ח"ג סימן פ״ט, וסימן קס"ו, וסימן קל"ג] וא"כ מי יוכל להקל בדבר שיש איסור דאורייתא? ומה שמע"כ נ"י רוצה לומר דהא דעבידא לטעמא היא ג"כ רק דרבנן מ"מ בנ"ד שעיקרו עשוי כך יש להחמיר טפי כמ"ש הב"י ביו"ד סימן קל"ד והובא גם במש"א סימן תמ"ב עי"ש סוף ס"ק א', ועוד יש לצדד לאיסור בנ"ד דאפשר דהאורז נגררים לגמרי אחר הבשר ונעשה האורז עוף הבשר וכיון דמצינו סברת גרירה אפילו לקולא לענין לצאת ידי חובת מצה בחיטים ואורז עיין ברמב"ן סוף הלכות חלה וברי"ט אלגאזי שהאריכו שם, והא דס״ל להמג"א סימן תנ״ג ס"ק ד' דאינו יוצא ידי חובת מצה רק בכזית בכח"פ וא"כ מוכח דלא אמרינן גרירה, תיא רק לחומרא אמר כן, שיש להחמיר אבל מדינא ס"ל גרירה. ועיין במחה"ש שם וא"כ ה"נ י"ל כיון דחזינן שיש להם טעם חזק ביותר אולי גם האורז נגררים אחר הבשר ונעשה כולו נבלה מה"ת ועכ"פ לחומרא יש לחוש לזה ג״כ ודו"ק:
ועוד נ"ל בזה דבר חדש דאי נימא דטעמא דקרא לאיסור סחורה בדברים אסורים היא משום חשש תקלה דלמא אתי למיכל כמ"ש הש"כ יו"ד סימן קי"ז ס"ק ב', ועיין חתס"ו יו"ד סימן ק"ח בסיף התשובה, וא"כ כיון שהוא משום חשש תקלה י"ל דאפילו באיסור דרבנן איכא חשש תקלה מה"ת דהתורה הקפידה שלא יבא לידי מכשול באיסור דרבנן ג"כ וכמ"ש התוספ' במס' ע"א כ"ב ע"א ד"ה תיפוק ליה לענין לפני עוור דמי שמכשיל חבירו אפילו באיסור דרבנן עבר מה"ת על לפ"ע, ועיין ספר מנחת חינוך בהשמטות סימן רל"ב ובספרי הקטן חלקת השדה בכללים אות פ"ח רמזתי שם על דבריו] ועיין שו"ת פר' השדה ח"ב בסוף הספר בסוגיא דספק דרוסה אות י"ג הארכתי בס"ד, וא"כ אם חשש תקלה היא חשש דאורייתא, ועיין בספר שדי חמד בכללים מערכת אות ח' כלל ל"ג, ומערכת אות כ' כלל ל"ח, וא"כ י"ל דהה"ד שצריך להזהר שלא יבא לידי תקלה באיסור דרבנן היא ג"כ מה"ת כמו בלפני עוור דעובר מה"ת אפילו על איסור דרבנן וא"כ בנ"ד יש לנו כמה צדדים לאיסור חדא דעת הפוסקים דאיסור סחורה היא מה"ת, ועוד דאפשר דבאלו עגולים אפילו כשבאו לתוך המים ג"כ אסור מה"ת כיון דעיקרו היא עשוי לכך, ואולי גם האורז נשתנה לגמרי לבשר וכמו דמצינו בנשתנה לדבר המותר דמותר מה"ת. ועיין באמר חק יעקב סימן תס"ז ס"ק ט"ז, ה"נ בנשתנה לדבר האסור אסורה מה"ת ואולי ע"י איזה המצאה חדשה נשתנה האורז לגמרי לבשר, ובפרט דגבי אורז מצינו כבר גרירה עם חיטים וא"כ אפשר דהה"ד דנגרר אחר הבשר ע"י איזה המצאה חדשה, ועוד אפשר דאפילו באיסור דרבנן איכא חשש תקלה מה"ת אי ס"ל דהטעם דאסרה התורה סחורה היא משום חשש תקלה כמ"ש בלפני עוור ודוק, וכיון דגם הנוב"י לא רצה להקל בפירוש אע"ג שהיה שם עוד צד להיתר דאין כוונתו על הבשר רק על העורות ומ"מ לא התיר בפירוש וא"כ מכש"כ בנ"ד דאיכא כמה צדדים לאיסור דודאי אין להתיר, ומ"ש מע"כ נ"י להתיר משום שיש לו גם ווירפעל כשרים ואלו יש להם סימן ולא אתי למטעי היא היתר חלשי דמ"מ הרי על האסורים אין לו שום סימן ובקל יכול לטעות, ועוד דלא מצינו להתיר איסור סחורה אפילו עושה לו איזה סימן ועיין פרמ"ג יו"ד סימן פ"ד בשפ"ד ס"ק ח"י בסחורה בפירות מתולעים דג"כ אוסר שם ומה שהביא ראיה אמה שנוהגין לרשום כף של חלב לא דמי כלל דהתם הכל היתר בין הכף של בשר בין הכף של חלב רק לזהירות בעלמא נוהגין לרשום ולא דמי כלל לנ"ד, ע"כ נ"ל פשוט שוודאי אסור בסחורה מכל הני טעמים שכתבתי כנ"ל בס"ד, על יתר הדברים צויתי לחתני הרב מו"ה יוסף נ"י להשיב לו, ויכול לסמוך עליו בלי שום פקפוק כלל:
והנני הדו"ש באהבה פק"ק באניהאר אור ליום ב' לסדר כן עשו בני ישראל כ"ד אדר ראשון תער"ג לפ"ק.
אליעזר דייטש.