אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן לד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן לד

סימן לג

היושב בשמים, יחתום אותו לחיים, ויצוה לו הברכה בלי דים, לכבו' אהו' הרב המאוה"ג חו"ב כהן שדעתו יפה וכו' כש"ת מו"ה טוביה הכהן פיטער נ"י אב"ד בק"ק שארוואר יע"א:

מכתבו הגיעני בעתים הטרודים לחשבון מעשים ולא אוכל לצאת בכותבת הגסה ואשיב לו בקיצור, על דבר השאלה שאחד נשא אשה במקומו וסדר לו קידושין, ובתולה אחת הוציאה עליו קול שבעת אשר היה נכנס ויוצא בבית אמה נשבע לה שישא אותה, והוא מכחיש שלא נשבע לה, רק זאת אינו מכחיש בבירור שאפשר שהבטיח לה אולם בלא שבועה אמנם לרווחא דמילתא אולי נשבע מ"מ רק ששכח התירו לו השבועה, ושאל מעכה״ר נ"י אם כדין עשה ? הנה בענין שידוכים באמת אפילו חוץ השבועה יש כאן חרם הקהלות שלא לבטל שידוך, עיין בב"ש סימן נ"א ס"ק י' שכתב וז"ל ובלא החרם שכותבין יש חרם הקהלות וכו' ויש חרם הקהלות על מי שחוזר השידוך וכו' עי"ש, והגם ששם משמע דדווקא אם כתבו תנאים אבל בלא כתיבת תנאים ליכא שום איסור, מ"מ כפי דמשמע משו"ת דברי חיים ח"א לאה"ע סימן מ"ז עיקר החרם תקנו משום בושת עי"ש היטב, וא"כ אפילו לא כתבו תנאים כל שהדבר היה מפורסם לרבים שהיא מיועדת לו לישא אותה הרי נתביישה על ידו ויש עליו חרם [ועיין עוד מזה בספר דברי גאונים כל ק"ו. ודוק], ועיין שו"ת חתס״ו ליו"ד סימן רכ"ח שיש ללמוד משם שמס שמא באופן הזה כבר היה ביניהם מעשי פריצות ר"ל וא"כ שלא יהא חוטא נשכר למה נפטור אותו בלא כלום ואדרבא ראוי לייסר אותו שלא יהיה הדור פרוץ, ואין להרחיב הדבור בזה הענין כי ידוע ממילא שאם נתיר דבר כזה בלא שום קנס יפרצו האנשים ריקים ופוחזים ביותר שיעלעלו בבנות ישראל שדעתם קלות ויבטיחו להם בנשואין כדי שיתרצו להם למעשי זמה ר"ל, ע"כ לא היה ראוי להזדקק לו לגבר כזה להתיר חרצובות רשע, ואם כבר היה ביניהם קורבה ומעשי עגבים וחיבוק ונישוק ר"ל לאיסור נדה והיא נתרצה ע"י שסברה שישא אותה למה יתירו לו בלא כלום, ומהגם שאפשר שהאמת אתה שנשבע לה וא"כ בנשבע לתועלת חבירו ועשה לו טובה הרי מבואר ביו״ד סימן רכ"ח סעיף כ' דיש אומרים דאפילו בדיעבד לא מהני התרה דמה"ט כתב שם שהב"ד שנזקק לזה ראוי ליסרו, ועי"ש בש"כ ס"ק מ"ט, וא"כ ה"נ אפשר שבעת שהיה שם נכנס ויוצא בבית אבותיה שעשו לו גם איזה טובות על סמך זה שישאנה, וא"כ בוודאי לא היה ראוי כלל להזדקק לו להתיר, ואדרבא יותר טוב היה שהקולר יתלה בצווארו ולא על הב"ד, ע"כ אם היה שאל אותי קודם הנשואין וודאי הייתי מיעץ אותו שלא להכניס עצמו בזה כלל כדי לגדור הפרצה שלא יהיו בני ישראל פרוצים בעריות ולעשות קורבה בחורים וגם בתולות אמנם לאשר כבר נעשה מעשה ואי אפשר להחזיר הדבר כיון שכבר נשא אחרת ופשיטא שאי אפשר לבטל הנשואין אפילו אם היו יודעים בבירור שנשבע לה, ועיין בנו"ב מהד"ת ליו"ד סימן קמ"ח האיך הדין אם עדיין לא נשא רק שנתקשר עם אחרת (ואין לנו נ"מ בזה) עכ"פ כיון שבייש בת ישראל מוטל עכשיו על מעכה"ר נ"י לדבר על לבו שלא יקל הדבר בעיניו ויפייס אותה אפילו בחיזה מאות זהובים כדי שתמחול לו בלב שלם ומעשה דחולדה ובור יוכיח (מס' תענית ח' ע"א) ואע"ג ששם היה שבועה, מ"מ ה"נ כפי הנראה באמת נשבע לה ורגלים לדבר שאמרה באיזה מקום שנשבע על קבר אמו, ואפילו אם כל זה שקר מ"מ לא יצא נקי עכ"פ כיון שהבטיח לה עכ"פ, ואם מעכ"ה יעשה כל מה שביכולתו והוא יעמוד במורדו אזי יהיה הקולר תלוי בצווארו, ומעכ"ה נ"י יהיה נקי ולא יאונה לו כל רע, ושמחה ושלום באהלו יקרב, וענין הקנס יהיה כפי הפרסום שהיה שאם היה הדבר בפרסום יותר א"כ גם הבושה יותר גדולה וצריך לקנוס אותו ביותר, ודבר כזה לפי ראות עיני הב"ד, ומעכ"ה נ"י צריך להכניס עצמו בזה, לאשר היה אחד מן המתירים לו, ובזה אצא בברכה יהי ד' למשען לו וכל רעה לא יאונה לו וששון ושמחה בהיכלו והנני בזה הדו"ש והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד מוצש"ק אור ליום א' דסליחות כ"ו אלול תרס"ו לפ"ק אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה