פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן לא
החיים והשלום וכ"ט לכבו' אהו'. הרב המאוה"ג חו"ב כש"ת מו"ה אהרן אויש נ״י אב"ד בק"ק לופעני והגליל יע"א.
יקרתו הגיעני, וע"ד השאלה שהיו חמשה אווזות בלול, ובלילה לא נשמע שום קול צעקה, ובבקר ראו שאווזא אחת נאבדה, ואחת נמצאת מתה, ולא נמצא שום רושם דרוסה רק בראשה פצע כמו נחבסה גלגולת, אם יש לחוש לשלשה אחרים לספק דרוסה, עיניו ספיר חזו בדברי הש"ע סימן נ"ז סעיף י"ג דבספק דרוסה כה"ג בספק על תולין במצוי, וא"כ הכא בנ"ד כיון שלא נשמע שום קול צעקה וודאי מסתבר יותר לתלות שנפצעה ע"י דבר אחר מלומר שהיה שם דורס ובפרט שיש לומר ג"כ דנח רוגזיה כיון שרק אחת נפצעה והחשש דלמא לא מתה תיכף ולא שייך נח רוגזיה הוא רק כשאתחזק דורס עכ"פ משא"כ כמו בנ"ד שלא אתחזק שים דורס, ועל האחת שנאבדה לגמרי פשיטא שיש לתלות שנגנבה כה"ג יש הרבה צדדים להתיר והא דחיישינן לספק דרוסה יותר משאר ספק טריפות היא רק כשאתחזק דורס עכ"פ, ועיינתי גם בשו"ת טוב טעם ודעת להגאון מהרש"ק ז"ל וראיתי שמע"כ נ"י יפה כיון שגם מדבריו משמע להתיר כה"ג היכא שלא אתחזק שום דורס אע"ג שנפצעה אחת מהם ובפרט דהכא בנ"ד יש עוד צד שנתערבו בארבעה אחרים דמה"ת בטל ברוב דהא דבע"ח אינו בטל היא רק מדרבנן וא"כ במקום דלא אתחזק דורס יש להקל אפילו מדרבנן כנ"ל ברור בס"ד, [ועיי' מ"ש לקמן בתשובה מ"ד]:
ואגב אעתיק בכאן מה שראיתי בספר דרכי תשובה סימן נ"ז ס"ק קכ"ז בשם שרת בית שלמה שרוצה לומר כשמצאו שנחסרו שני עופות דלא תלינן בגנב משום דאחזוקי אנשי בגנבי לא מחזקינן עי"ש, והוא פלא שהרי התוספ' במס, שבועות מ"ו ע"ב ד״ה וספרא דאגדתא כתבו בפירוש דלא אמרינן אחזוקי אנשי בגנבא לא מחזקינן רק כשאנו דנין על איזה אדם פרטי שגנב אמרינן דלא נוכל להחזיק אינש לגנב משא"כ בסתם שפיר חיישינן לגנב דכמה גנבים איכא עי"ש, וא"כ פשיטא דבנחסרו עופות לפנינו ולא הוחזק שהיה כאן דורס וודאי טפי תלינן בגנבים, ואין בידי ספר שו"ת בית שלמה ליו"ד לעיין בו, ואולי מיירי שהיו דורסים שכיחי טפי מגנבים, עכ"פ בנ"ד כיון שנמצא רק אחת פצוע ולא אתחזק שום דורס וגם לא נשמע קול צעקה ובפרט שנתערבו ברוב דאפילו בוודאי איסור בטל מה"ת. כשיש כל הני צדדים יש להקל אפילו מדרבנן, כנ"ל פשוט בס"ד:
ב') וע"ד הקושיא במס' חולין מ' דפריך הג"מ לר"ה דאמר כיון ששחט בה סימן אחד אסרה אשחוטי חוץ לא לחייב מחתך בעפר היא, וקשה דלמה מיירי ששחט שני סימנים כאחד, רק בספר על חיים תירץ דאי אפשר לצמצם שיגמור שני הסימנים כאחד ובבת אחת ממש, וע"ז הקשה ללשון שני ברש"י שם דמפרש מאי אריא חטאת לאשמעינן זבח דהיינו דאי לאו דר"ה הו"א דנקט חטאת שאינו שלו משא"כ זבח דהוי קדשים קלים הוי ממון שלו, עי"ש בתוספ' ד"ה אי הכי, וא"כ קשה הא לריה"ג דס"ל קדשים קלים ממון בעלים הוא ס"ל ג"כ אפשר לצמצם במס' בכורות י"ז גבי רחל. שלא בכרה וילדה שני זכרים א"כ בלאו"ה לא קשה מחתך בעפר היא דהא אפשר לצמצם וא"כ אפשר דמיירי ששחט שני סימנים כאחד ואתיא חיוב דע"א וחיוב דשחוטי חוץ בבת אחת, כך היא תוכן קושייתו, נ"ל דלא קשה דאטו רק ריה"ג לחודא סבר ק"ק ממון בעלים הלא הרבה תנאים מצינו דס"ל ג"כ כריה"ג ק"ק ממון בעלים עיי' במס' ב"ק ע"ו ע"א דמוקי המשנה דגנב והקדיש אליבא דריה"ג ולא קאמר הא מני ריה"ג דאז היה משמע דתנא דמשנה הוא ריה"ג רק קאמר אליבא דריה"ג משמע דהך תנא ס"ל כריה"ג דק"ק ממין בעלים ומ"מ אפשר לצמצם לא ס"ל וא"כ א"ש פרש"י דאי לאו דר"ה הוי מוקמינן הך ברייתא ג"כ דס"ל ק"ק ממון בעלים הוא משו"ה נקט דווקא חטאת ולא זבח מ"מ בהא דאפשר לצמצם אינו מוכרח הך תנא לסבור ג"כ כריה"ג וא"ש, ודוק היטב כי הוא נכון לחלק בין היכא דאמר הגמרא הא מני דאז משמע דאתיא כהך תנא דווקא משא"כ היכא שאמר אליבא דהך תנא משמע דהאי תנא סובר ג"כ כאידך תנא וא"כ גם תנא דמס' ב"ק שם ס"ל כריה"ג בהא דק"ק ממון בעלים אע"ג דלא ס"ל אפשר לצמצם, ובלא"ה מצינו עוד כמה תנאים דס"ל שלמים ממון בעלים ובמס' תמורה ח' ע"א משמע דבן עזאי ג"כ הכי ס"ל בשלמים עי"ש ברש"י ד"ה בן עזאי ודוק, וא"ש בס"ד, יותר לא אוכל להאריך כעת וד' שנותיו יאריך:
והנני בזה הדו"ש באהבה והנלע"ד כתבתי בחפזי אור ליום ב' י"ד טבת רס"ז לפ"ק. אליעזר דייטש.