פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן כט
ברכת השנים. בכל ענינים, לכבוד אהובי הרב המאוה"ג חו"ב וכו' כש"ת מו"ה משוה ראטטענבערג ני' בק"ק נירענבערג יע"א.
ע"ד השאלה שנמצא כבד של תרנגולת נפוחה ביותר בלי שום ריעותא ולקותא, יפה הורה להכשיר כמ"ש בשו"ת שילת יעב"ץ ח"ב סימן נ"ח בפשיטות, והובא ג"כ בפתחי תשובה ליו"ד סימן מ"א ס"ק ד' דוודאי אם נראה שם רקבון ג"כ וכל רקבון או לקותא הוי כנקב, כה"ג יש להטריף אבל בלא שום לקותא רק משום שנפוחה אין לאסור וכן נהגו כל בעלי הוראה, ומה שתמה על הגאון בדברי חיים ח"ב לי"ד סימן מ"ד שכתב שם וז"ל:
אך אם נפוחה הכבד נ"ל להטריף דנפוחה הוי כמו תוספת בגוף והוי יתיר הכבד דטריפה לכל אחד כפי שיטתו עכ"ל, נ"ל דאין דעת הגאון ז"ל להטריף כל נפוחת הכבד דגם הוא מודה דנפוחת הכבד בעלמא בלי שום ריעותא ולקותא בבשר דכשר ולא היה חולק על דבר יעב"ץ הנ"ל מבלי להביא דבריו כלל, רק שם בדברי חיים מיירי בכבדים שמלאים תולעים וכשצולין נופלים תלחי תלחי כה"ג היכא שיש ריעותא דתולעים ג"כ והיה מתים הרבה מהם כה"ג כיון שיש רגלים לדבר שהנפוחה באה מחמת ריעותא בכה"ג הטריף, [וכן מצאתי בספר דרכי תשובה ליו"ד סימן מ"א ס"ק מ"ד בכוונת הגאון דברי חיים עי״ש היטב] אמנם בנפוחה בעלמא בלי שום ריעותא ולקותא בבשר כשר לכולי עלמא, ומה שהביא (שם) דברי הרמב"ם היינו ג"כ רק באופן שיש ריעותא גם בבשר והרי כתב שם בפירוש דע"י המראה הוי מבשר שהרופא גמררו, אמנם בנפוחה בלי שום לקותא בבשר לא עלה כלל על דעס הגאון בעל דברי חיים להטריף, וכן נראה ברור להמעיין בתשובה שם, וא"כ בנ"ד שלא היה שום לקותא בבשר הכבד רק שהיתה גדולה יותר מכפי הרגול ואפילו גדולה כמה אין להטריף כלל כמבואר בשילת יעב"ץ הנ"ל, וגם הגאון בעל דארי חיים אין חולק בכה"ג כנ"ל פשוט להצדיק הצדיק דמעיקרא הגאון בדברי חיים שאין דעתו להטרץ) רק כשיש ריעותא ולקותא ובשר כגון רימתא דתולעים וכה"ג אבל בסתם נפוחה בלי ריעותא, וודאי כשר לכ"ע.
ב) וע"ד ענין השני, הנני לה נתיק לו בזה מה שיש אתי בכתובים [מלבד מה שנדפס בשו"ת פרי השדה ח"ג סי' קפ"ח לענין שו"ב שאשתו הולכת בגילוי שער], והמבין יבין וז"ל:
שמעתי שאחד מקלי הדעת פריצי זמנינו התפאר שהוא יודע לבור שאין שום איסוי מה שהנשים הולכות בגלוי שער, והנה לא באתי להשיב על דבריו כי כבר אמרו חז"ל ודע מה שתשוב לאפיקורס, וא"כ אפילו אם אבא כמה ראיות מדברי חז"ל שאיסור גמור לצאת בגלוי שער אפילו בחצר ומכ"ח בשוק לא יועיל כלום למי שמלגלג על דברי רבותינו הקדושים, רק אמרתי כשאני לעצמי אציין לפני איזה מקומות המבוארים בגמרא ובפוסקים מזה, (א') במס' נזיר, כ"ח ע"ב רצה גדול אחו להוכיח דמותרת לצאת בפאה נכרית אל זה חולק בשו"ת באר שבע סימן ח"י דגם פאה נכרית אינו מותר, ועיין בשו"ת תשובה מאהבה חלק ראשון סימן מ"ז, שאוסר ג"כ אפילו בפאה נכרית, (ב') עיין מג"א סימן ע"ה ס"ק ז' שמסיק שהלכה בזה"ק פ' נשא דאפילו שער אחת אסור, ועיין מ"ש ע"ז בשו"ת חתס"ו לאו"ח סימן ל"ו, (ג') עיין ב"ש אה"ע סימן קט"ו ס"ק ט', ועיין בספר שדי חמד אסיפת דנים מערכת דלת בד"ה דת יהודית שם אסף כל הפוסקים דאפילו בפאה נכרית אם נראית כשער ראשה דאסור וא"כ בגלוי שערה ממש ליכא שום הו"א להתיר, ואל יטעך לשון המחבר ביו"ד סימן קצ"ט ס"ח א' שכתב שצריכה לסרק שער ראשה דמשמע שהנשים יש להם שערות על ראשן, דזהו קאי רק על השערות הקטנות שנשארו אחר גלוח כיון שאין דרכן לגלח לגמרי בתער שיהיה קלחה ממש ואותן שערות צריכין לסרוק, משא"כ שערות שיהיו יכולים להראות גם כשמכסה ראשה זהו אסור מדינא בלאו"ה ועיין תחס"ו יו"ד סימן קצ"ה שלא התיר רק להכלות לטבול אע"ג שיש להם עדיין שערות ארוכות, אבל לנשים בעלמא וודאי יש איסור גם משום הטבילה שלא תוכל להיות כהוגן ועיין שו"ת הגאון ר' עקיבא איגר ח"א סימן קי"א וא"צ להאריך בדבר שפשוט לאיסור, רק בעוה"ר אלו הנשים שהולכו' בגלוי שער עפ"י הרוב ורובא דיבא קים להוא בדרבא מיניה שאין הולכות לטבול, עצמן ג"כ ואין שומרים טהרה וממילא לא שייך חשש חציצה לגביהו, ואין לנו עסק בהם, והקב״ה יטהר לב עמו ישראל ויקויים בנו וזרקתי עליכם מים טהורים ויתמו חטאים מן הארץ מי כתיב חוטאים חטאים כתיב והרשעה כעשן תכלה וממשלת זדון יעבור מן הארץ וקרן התורה יתרומם ב"ב אמן. (ועיין וילקט יוסף חלק ט"ז קונטרס ג' סי' כ"ב ובהג"ה):
והנני בזה הדו"ש פק"ק באניהאד א' דר"ח אלול תרס"ו לפ"ק.
אליעזר דייטש.