אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן כח

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן כח

סימן כד

שוכ"ט לכבוד המופלג החרון מו"ה שואל ואב הכהן נ״י בק"ק קראקא יע"א.

אמרתי להשיב לו בקיצור, על דבר הקושיא במס' שבועות כ"ז ע"ב רוצה הגמ' לאוקמא משנה דיש אוכל אכילה אחת וחייב ד' חטאות ואשם אחד כר"א דס"ל דנשיא מביא שעיר והו"ל שפיר קרבן קבוע, הא שם בדף י"ט אמרינן דלמאן דמחייב רק על העלם טומאה ולא על העלם קודש ומקדש אמרינן דהעלם זה וזה בידו פטור, וא"כ מיירי הכא דקתני ג"כ סמא שאכל את הקדש רק בהעלם טומאה וידע שהוא קדש וא"כ כיון שידע שהוא קודש האיך חייב אשם מעילות הא במזיד ליכא אשם מעילות רק בשוגג ? והנה קושייא זו היא רק לרש"י במס' שבועות י"ט ע"א דמפרש אלא ל״ש ופטור כלומר דבעינן דווקא לענין חיוב טומאה בקדש שהיה מזיד על הקדש והעלם טומאה גרידא, דאילו לשיטת הרמב"ם פי"א מהלכות שגגות הלכה א' חייב בהעלם טומאה וקדש ועיין תוספ' שם בד"ה הרי העלם כתבו להדיא דאלא ל״ש וחייב עי"ש, כך הוא תוכן קושייתו:

הנה בפשיטות היה מקום ליישב דהגמרא משני ור' אליעזר הוא היינו לענין זה ס"ל להתנא כר"א דס"ל נשיא מביא שעיר, אמנם לענין העלם קדש באמת ס"ל כסתם משנה דס"ל כר' ישמעאל דחייב על העלם קדש ג"כ, אמנם לאשר הלשון ור' אליעזר הוא משמע טפי דהוא ר"א ממש וא"כ הדרא קושיא לדוכתא? ונראה ליישב באופן אחר דלענין איסור טומאה היה מזיד על הקדש שידע שאסור לטמא לאכול את הקדש רק שלא ידע שהוא טמא, אמנם לענין איסור מעילה היה שוגג שלא ידע שחייבים אשם משום אכילת קדש, והיינו אי ס"ל כמונבז דשגגת קרבן ג"כ שמה שגגה או ששגג באיסור מיתה שבה וא"כ לענין טומאה הלא הו"ל העלם קדש דהא ידע שטמא שאכל קודש הוא בכרת וגם ידע שהוא קודש רק שלא ידע שנטמא. ואשם מעילות חייב מ"מ כיון שלא ידע שיש חיוב קרבן או מיתה שפיר הו"ל שוגג לענין מעילה, ועכ"פ לא נפלאת לומר כן דהך תירוץ דמשני דאתיא כר"א ס"ל דשגגת קרבן או מיתה הוי ג"כ שוגג לענין מעילה אע"ג שהזיד בלאו ורב אשי דמשני באופן אחר אפשר דבאמת משו"ה לא ניחא ליה לאוקמא כר"א משום הך קושיא דלר"א כיון דאינו חייב רק בהעלם טומאה ליכא אשם מעילות, ועיין בספר תורם חיים שמדקדק ג"כ למה לש"ס כל הני תירוצים, ולהנ"ל א"ש, דבאמת משו"ה לא ניחא ליה לאוקמא כר"א משום דא"כ ליכא אשם מעילות, ודו"ק:

ואגב, מצאתי היום חידוש דין בירושלמי דאיסור גרושה לכהן הוי מה"ת אפילו אם צריכה גט רק מספק מ"מ כיון שצריכה גט מה"ת הוי אסורה לכהן כמו וודאי גרושה. דהנה בירושלמי מס' סנהדרין פ' הנשרפין הלכה ו' בעי באשה שנעשית אלמנה וגרושה כאחת אם כה"ג חייב עליה משום אלמנה וגרושה, ומפרש שם במראה הפנים דלא משכחת כה"ג רק איכא שאחד קדשה קידושי ספק ואחד קידושי וודאי דמנרש ראשון ונושא שני ואח"כ בשעת גירושין מת השני דהו"ל אלמנה וגרושה כאחת, וא"כ מוכח להדיא דאפילו אם רק מספק צריכה גט מ"מ קם ליה הכהן באיסור גרושה דל"ל דרק מספק גרושה אסור לכהן כמו כל הספיקות דאם רק מספק היתה אסורה לא שייך לחייב כה"ג משום שני שמות, וע"כ דס"ל לירושלמי דכיון שמ"מ צריכה גט מה"ת (ומיירי בקידוש ספק כה"ג שהיתה צריכה גט מה"ת מספק) הו"ל לכהן בוודאי איסור גרושה כנ"ל ברור מהירושלמי עיי"ש, והנה אי הוי אמרינן דריח הגט פוסל לכהונה מה"ת הוי א"ש דהה"ד ספק גרושה אפשר שהוא אפילו בלאו מה"ת, אמנם דעת הרמב"ם ריש פ"י הלכות גירושין דריח הגט רק מדרבנן פוסל לכהונה, מ"מ אפש"ל דספק גרושה מ"מ אסורה מה"ת באיסור וודאי גרושה כיון דמ"מ היתה צריכה גט מה"ת, ועיין בספר מנחת חינוך סימן רס"ח, ותימא שלא העיר כלל מהירושלמי הנ"ל, אמנם לולא דברי מראה הפנים בירושלמי שם היה נ"ל פירוש אחר בירושלמי דמשכחת לה גרושה ואלמנה כאחת באופן אחר לפי מה דאמרינן במס' גיטין פ"ב ע"ב אם בא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה סתם דמהני קידושי ראובן לאיסורא אעלמא וקדושי שמעון לאוסרה אראובן דכה"ג הו"ל אשת שני מתים עיי"ש, וא"כ משכחת לה שפיר גרושה ואלמנה כאחת כה"ג שאחד גרשה ואחד מת ועיי"ש במס' גיטין בתוספ' ד"ה כגון שבא ראובן שכתבו דקידושי ראובן לא נפקעו ע"י קידושי שמעון אע"ג שקדשה סתם, ואם כנים דברינו בפירוש הירושלמי לא יהיה מוכרח מ"ש לעיל דאפילו בנתגרשה מספק כיון דמ"מ צריכה גט הוי וודאי איסור גרושה לכהן כיון דמ"ש הירושלמי אלמנה וגרושה כאחת מיירי באופן אחר שהיתה אשת ראובן ואשת שמעון כמ"ש ממס' גיטין פ"ב ע"ב ויש לעיין בזה, ודו"ק:

והנני דו"ש בלונ"ח, הטרוד מאוד.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה