אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן כב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן כב

סימן כא

לכבוד אהו' הה"ג הגדול חריף ובקי נפלא עשה פלא וכו' כש"ת מו"ה שלום וויעדער נ"י ראב"ד דקהל יראים בעיר נירידהאז יע"א.

נעימות ימינו הגיעני, וע"ד השאלה בת"ח גדול אחד שהחזיק עוד בחיי חותנו הגאון ז"ל לדרוש ברבים ולהורות ככל הנהגת תרב ברצון חותנו ז"ל שכן היה רצונו ועוד בחיי חותנו הגאון ז"ל נתקבל ברצון חותנו ז"ל עפ"י רוב אנשי העיר להיות להם לרב ולמורה ואחר פטירת חותנו הגאון ז"ל נאספו מחדש רוב אנשי העיר לקבל אותו לרב אב"ד ועתה קמו איזו אנשים מערערים נגדו לאסר היה להם פראטאקאלל שלא יקרא בתואר רב, רק במקום רב, ועלה בידם לפסול איזה דעות מאנשי העיר הקודמים אשר יודעים שמרוצים שיהי' רב מרא דאתריה, ורוצים להורידו מכבודו אם יש להם כח בזה, זהו תוכן השאלה, ומעכה"ר האריך עפ"י ספרי הפוסקים שאין להם כח להורידו מגדולתו, ונפשו בשאלתו לשמע גם דעתי בזה, ואען ואומר. הנה חזרתי על כל הצדדים ולא מצאתי שום מקום בזה שיהי' להם כח להורידו מגדולתו ונבא כסדר מכתבו:

א') מה דאזלינן בתר רוב פורעי המס, פשיטא שאין הכוונה בזה לומר שאזלינן בתר רוב בעלי כיסים דהיינו שאם עשיר אחד פורע מס נגד עשרה בעלי בתים שאין יכולים לפרוע כמו זה שיהי' לו עשרה דעות, זהו וודדאי לא ניתן להאמר כלל, דא"כ יכריחו המועט את הרוב, ונפלאת בעיני שמעכ״ה נ"י לא הביא בזה דברי השו"ת צ"צ סימן ב' שכתב להדיא דלא אזלינן בתר רוב סכום המעות רק אזלינן בתר רוב פורעי המס, יהי' כמה שיהי', ומקרא מסייע לו נאמר בעולת בהמה אשה ריח ניחוח ובעולת העוף אשה ריח נחוח, עכ"פ אין רוב בנין יוכל להכריע נגד רוב מנין עי"ש, וזהו פשוט:

ב') ומה שהממאנים טוענים שלא קבלו אותו רק על ג' שנים כמה שנכתב בפראטאקאלל, גם זה אין ממש בדבריהם כלל דפשיטא דבכה"ג אזלינן בתר המנהג, וכיון שידוע שעה שנכתב לג' שנים הוא רק שהדיין או האב"ד לא יוכל לחזור קודם זה הזמן אבל לא שבכלות הזמן יורידוהו משררתו, א"כ הוי כאילו קבלו אותו בפירוש לעולם, וכן כתב להדיא בחתס"ו לאו"ח סימן ר"ה וסימן ר"ו, ועי' הגהות חתס"ו לש"ע או"ח סוף סימן נ"ג, ואין להתעקש בלשון חתס"ו מאחר שכתב שם וזל:

כי מי שמע כאלה שיקבלו רב ממקום רחוק ויעקור סיכא ומשכניה ממקום נטוע עכ"ל, וא"כ יש לבעל דין לחלוק דדווקא מי שהיה כבר רב במקום אחר יכול לטעון אילו הייתי נשאר במקומי לא היו דוחים אותי משא"כ מי שקבלו אותו מחדש יכולים לומר הרי לא הפסדת כלום מה שהחזקנו אותך עכ"פ ג' שנים דזהו אינו כלום מכמה טעמים, חדא דגם הכא מצי לומר אילו הייתי יודע שיורידו אותי לא הייתי מתחיל להחזיק ברבנות שחרפה הוא לירד מגדולה כדאיתא מס' מנחות ק"ט ע"ב בברייתא דר' יהושע בן פרחיה עי"ש, ועוד דכיון שכבר החזיק ברבנות איכא גם הפסד ממון דעכשיו גם שאר הקהלות ימאנו בו דיאמרו מסתמא נמצא בו דבר שאינו הגון דחלאו"ה לא היו מורידים אותו. ולא גרע מהא דמערבין בבית ישן משום דרכי שלום, עי' בתוס' מס' גיטין ס' ע"ב ד"ה אלא משום חשדא, ועי' שו"ת מהריק"ו סימן קי"ג שהביא ראיה מזה עי שהיה לו חזקת בביהכנ"ס בביתו שאין לשנות משום דיהי' לו זילותא עי"ש, וא"כ כ״ש וק"ו לנ"ד דמה התם שאין לו עי"ז שום הפסד מעון מ״מ אסור ליטול מעט חזקתו מכ"ש בנדון דידן שגורמים לו הפסד בודאי גם במקום אחר פשיטא דאין חילוק בין מי שהיה כבר רב במקום אחר או שקבלו אותו מחדש ולא היה עוד רב במקום אחר דיש לו טענה שהפסידו לו ואין יכולים להורידו, כנ"ל ברור בס"ד, וא"כ אין שום טענה להמערערים מו"ש בפראטאקאלל רק על משך ג' שנים:–

ג') אמנם כל זה היינו צריכים רק אי לא היה לו שום חזקה מדינא לולא קבלתם, משא"כ בנ"ד שבא גם בטענת חזקה, והחתס"ו גופא באו"ח סימן י"ג כתב לחלק דהא דהביא המג"א סוף סימן נ"ג דבכתר תורה ליכא ירושה היינו רק בזמן שהרבנות לא היה רק לשררות בעלמא. משא"כ עכשיו שהוא משעובד להקהלה והקהלה משעובדים לו להחזיקו לא גרע משאר מנויים שבניהם זוכים אחריהם וכבר גלו אדעתיהו בעצמם שראוי למלא מקום חותנו. וכפי הנשמע הוא מפורסם לת"ח גדול א"כ וודאי זכה ברבנות שלו הן מצד שכבר החזיק בכל הענינים השייכים לרב מרא דאתריה הן מצד החזקה שרצון חותנו הצדיק היה שרק הוא ימלא מקומו הן מצד שרוב אנשי העיר קבלו אותו וא"כ יש לו כסא של שלש רגלים שיכול לעמוד עליו בלי שום מוחה ואין רצוני להאריך בעיקר ענין חזקת הרבנית מה שכבר האריכו בזה האחרונים, וגם אני כבר הארכתי בזה במקום אחר ((ועיי' שו"ת פרי השדה חלק ג' סימן פ"ב)) רק אעורר עוד על מה שראיתי בשו"ת בית יצחק ליו"ד סימן ס"ט שרוצה לומר דחתנו כיון שאין בת יורשת במקום בנים אין לו חזקת רבנית אם הוא בתורת ירושה, אמנם נ"ל דנ"ד לא דמי לזה דזהו לא שייך רק אם היה רוצה להחזיק ברבנות לאחר מיתת חותנו במקום שיש בנים מצי אמרו ליה לא אתה תהיה היורש, משא"כ הכא שחותנו עוד בחיו החזיק אותו בהרבנות ומסתמא הבנים ידעו מזה ולא מיחו א"כ גם בתורת ירושה יש לו, וזהו פשוט, א"כ פשיטא דמילתא שהוא מוחזק ברבנות שלו בלי שום פקפוק ואין ספק ששום אדם אשר הוא ראוי להוראה ויר"ש לא יכנס בגבולו לפרוץ גדר ולהשחית נחלתו אשר מן השמים זכו לו:

ד') ומ"ש בענין מריטת הנוצות למחות להשוחטים שעי"ז נעשו יגיעי כח ולא יהי' להם הרגשה לבדוק הסכין כן ראיתי גם בספר דרכי תשובה סימן י"ח ס"ק קע"ה שהביא כן בשם ספר תואר משה, וזהו פשוט, וגם אני מחיתי בשוחטי עירני שלא יתלשו הנוצות בעצמם, ובענין אם מותר לשו"ב לעשות עסק ומסחר עם הקצב נ"ל דאע"ג שבשו"ת, מהרי"א הלוי ח״א סימן מ"ב וח"ב סימן פ"ט התיר בזה כל שאין לו ריוח יותר מכשירות כמו מטריפות מ"מ אם אנו רואין עכ"פ שהשו"ב גזם והפחיד לקצב אחד שלא רצה למכור לו החלב שיטריף לו, וא"כ ממילא מובן שרצונו שאם ימכור לו שיכשיר לו, ואפילו אם לא נחשוד אותו על כך שיעשה כן באמת רק בתורת גיזום והפחדה קאמר, מ"מ מכוער הדבר, ובדבר הזה אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, סיומא דפסקא דידן מה שנוגע לחזקת הרב הוא ברור בלא שום פקפוק שהוא בחזקתו ובני ישראל יסורו למשמעתו כאשר כבר כתבו הרבנים הגאונים מסיגוט ומטאלטשווא הי"ו ולא בא השלישי רק להיות נטפל לעושי מצות, והארכתי קצת מפני כבודו למען יראו כי עיינתי קצת עכ"פ בדבר:

והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד ב' ער"א אדר תרס"א לפ"ק, והנני דו"ש באהבה הטרוד מאוד וכותב בחפזי.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה