אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן כא

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן כא

סימן כ

שלום וברכה לכבוד אהו' הרבני המופלג בתוי"ש החרוץ בעל פפיות ידיו רב לו הנגיד המפואר וכו' מו"ה יודא פאשקעס נ"י אחד מיקירי קהלה בעיר סערדאהעל יע"א:

יקרתו הגיעני זה איזה שבועות ולאשר לא הייתי בביתי לא יכולתי להשיבו וגם עתה יש לי הרבה ענינים הנחוצים להלכה להשיב, ומע"כ נ"י יש לו רב גדול מפורסם במקומו ואינו צריך לדידי ולדכוותי ולא היה מן הצורך להשיב כלל בדבר הנוגע להלכה רק לאשר אנכי הרואה כי עומד ומצפה על תשובתי ע"כ באתי בזה, אולם ג"כ רק בקצירת אומר ובתנא' אם הרב הגאון נ"י יסכים ג"כ לדברינו:

ע"ד השאלה מי שיש לו קרקע ללבון לבנים ודרך העוסקים בזה כאשר חקרתי ג"כ אצל האנשים מפק"ק אשר יש להם ציעגעל הוטען ששוכרים אומן מיוחד פועל עכו"ם שמשלמים לו מכל אלף לבנים סכום ידוע וכל האחריות על העכו"ם, ונפשו בשאלתו אם מותר להניח להאומן לעשות מלאכה בשבת, ועיני שפיר חזו בדברי השערי תשובה באו"ח סימן רמ"ד ס"ק ט' דנראה משם שיש להתיר, והנה אפילו במרחץ ותנור פסק בשו"ע או"ח סימן רמ"ג סעיף ב' דאם נתפרסם ליתנם באריסות או ע"י שכירות מותר ועי' בהגהות חכמת שלמה שם, עכ"פ כפי הנראה דבדבר שלא נהגו מעולם ע"י שכירי יום ליכא חשדא ומותר, וא"כ ה"נ כיון שאין מדרך כלל שהישראל ישכור שכירי יום, א"כ היה נראה פשוט להתיר, ואין לומר דהכא כיון שהקרקע שעושים ממנו לבנים הוא של ישראל וא"כ הוי כעושה מלאכה בביתו של ישראל ובביתו של ישראל אסור אפילו בקבולת כמבואר בספר מנחת כהן במשמרת השבת פ"ג בד"ה התנאי השלישי עי"ש, נ"ל דלא דמי דוודאי אם הגוי עושה איזה מלאכה בביתו של ישראל ממש נראה כמי שצוהו לעשות בשבת ומשו"ה אסור אפילו בקבולת דאלא"ה לא היה מניחו לעשות בביתו משא"כ הכא הדבר ידוע שכמי שהאומן משעובד להבעה"ב לעסוק במלאכתו ה"נ הישראל משעובד ליתן קרקע שלו להאומן ללבון לבנים ואין יכול לומר לו אין רצוני שתשרוף לבנים מקרקע שלי כיון שמעיקרא נחית אדעתא דהכא, א"כ לא מחזי משו"ה שמצוהו לעשות בשבת דווקא, וא"כ כיון שידוע שהאומן עושה בקבולת ליכא שום חששא ומותר כנ"ל ברור, ועי' בשו"ת מים רבים לאו"ח סימן י"ד ומשם ואילך בענין מלאכת העבדנים בעורות בביתו של ישראל, ובסוף סימן י"ז שם רוצה לעשות תקנה שישכיר הבית לעכו"ם על איזה שנים, עכ"פ שם לא היה בקבלנות רק שכירי שנה ובזה מחזי טפי כשכיר יום ויש להחמיר טפי, משא"כ הכא בנ"ד דליכא כלל גזירה משום שכיר יום כיון שאין הדרך בכך ורק משום ביתו של ישראל לחודא בזה וודאי יש מקום להתיר כיון שמ"מ אינו נראה שמצוהו לעשות בשבת וא"כ מכ"ש דמותר דעכו"ם אדעתא דנפשיה קא עביד, ועי' בנו"ב מהד"ת באו"ח סימן ל"ח שמתיר בפאבריק של מלאכת הקארנוען כיון שמפורסם לכל שהוא בקבולת, וא"כ מותר גם בנ"ד, עכ"פ מהיות. טוב נ"ל שטוב להתנות עם האומן שהשכיר עצמו לעשות הלבנים שמשעבד לו הקרקע לאומן לצורך זה דהיינו שהישראל משעבד הקרקע לאומן ללבון לבנים ואז יצאנו לגמרי מחשש שהיא בביתו של ישראל כיון שהקרקע משעובד להאומן עכו"ם לצורך זה, ודו"ק:

ב') ומה שחקר אם מותר להניח לגוי הקונה בחול כמה אלפים לבנים ומוכרח להוציא גם בשבת, הנה במג"א סימן רנ"ב ס"ק ד' וס"ק ה' משמע לכאורא דיש להחמיר אפילו היכא שהגוי כבר קנהו לגמרי ובפרט במכירה שיאמרו שישראל מכרו לו בשבת אמנם בסימן שכ"ה ס"ק ה' נראה דס"ל דכל שהגוי קנהו לגמרי מותר להניחו להוציאו משם, וכן כתב שם ביד אפרים דכל שיש רשות לגוי ללקחו משם בלא רשות הישראל ג"כ מותר להניחו ולהוציאו משם, וכן מצאתי בספר קנה המנורה לגאון אחד דכל שאין נ"מ לישראל כלל בהוצאה זו אם מוציא בשבת או בחול מותר כל שהגוי קנהו לגמרי, עי"ש ס"ק א' בד"ה אבל חלילה להתעקש עי"ש היטב, ומצאתי בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סימן ע"ב שכתב שם לענין עצים שנמכרו לגוי ביער והגוי רוצה להוציא משם בשבת שכתב וז"ל אבל היכא שכבר נמכר איזה ימים מקודם והעכו"ם היה יכול להוציא קודם השבת פשיטא דליכא שום איסור במכירה ורק לענין איסור שעכו"ם יוציאנו בשבת לזה יש להתיר אם כבר קנאו כדין לדברי המג"א עכ"ל, וא"כ הכא בנ"ד כיון דיש עוד סניף להתיר דהיינו מה שהאומן הפועל יש לו ג"כ חלק באלו לבנים א"כ פשיטא אם כבר נמכר לגוי איזה ימים קודם שבת באופן שהיה יכול להוציא קודם שבת ג"כ רק שהגוי לא בא עד שבת שמותר להוציא משם אם כבר קנה הלבנים בקנין גמור דהיינו שברר לעצמו איזה לבנים יקח, ומ"מ אפשר ג"כ דגם בזה יש לעשות תקנה בגוונא שהביא בשו"ת מים רבים סוף סימן י"ז באו"ח להשכיר המקום לעכו"ם עי"ש, וא"כ ה"ב יוכל הישראל להשכיר להאומן עכו"ם המקום אשר הלבנים מונחים עליו שלא יהי' נראה כמוציא מרשות ישראל ממש בשבת, כנ"ל ברור בס"ד [שוב ראיתי בשו"ת השיב משה סימן י"ב שג"כ מסכים להתיר להוציא בשבת כל שהגוי קנה לגמרי קודם שבת עי"ש], ואכפול דברי שלא יעשה כלום רק אם הרב הגאון מרא דאתריה נ"י יסכים ג"כ:

והנני בזה אוהבו הרו"ש באהבה פק"ק באניהאד יום ג' לסדר אנה המשפטים תרס"א לפ"ק:

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה