אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן יט

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן יט

סימן יח

שוכ"ט לכבוד הרבני המופלא ומופלג בתו"י חריף ובקי נפלא וכו' מי"ה אלימלך פרידלענדער בהגאון אבדק"ק בארנא פרונד יע"א

מכתבו הגיעני ולא הייתי בביתי זה איזה שבועות ועתה יש לי להשיב על הרבה שאלות נחיצות שנקבצו ובאו ע"כ אכתוב לו רק בקיצור, מה שהקשה לדעת הרא"ש שהביא הב"י או"ח סימן שכ"ח דמשו"ה עושין מלאכה לחולה בשבת ע"י גדולי ישראל שאם יעשו ע"י אחרים נכרים וקטנים זמנין דליתנהו ואתי לאהדורי בתריהו ויבא לידי סכנה, א"כ אמאי ס"ל דמאכילין הקל תחלה ניחוש ג"כ שמא לא יהיה לו איסור קל ויבא לידי סכנה ? נ"ל דיש לחלק דדווקא לענין שהאחרים יעשו מלאכה בשביל החולה יכולים לטעות שלאחר אסור לעשות בשביל החולה ואינו מותר רק ע"י קטן ויבא לידי סכנה, משא"כ באיסור שמותר לחולה רק כשיש איסור קל אמרינן דאיסור החמור לא הותר, והוי לענין איסור חמור כמו שלא היה פקוח נפש (עיין תבואות השדה חלק חמישי בסוגיא דמאכילין הקל חות כ"ג שהבאתי כן בשם ספר שנות חיים), עכ"פ כשלא יהיה איסור קל לא יטעו דאיסור חמור אינו מותר דבאמת כל האיסורים הותרו במקום סכנה ולא יטעו בזה כלל ואפילו להחמיר על עצמו אסור, אפילו לדעת הפוסקים שיכול להחמיר אפילו במקום שאמרו יעבור ואל יהרג, מ"מ החולה אסור להחמיר שלא לאכול איסור במקום סכנה (עיין שו"ת פרי השדה חלק שני סימן ס' אות ב' ועי"ש בהשמטות), והיכא דאיכא איסור קל לא הותר איסור החמור כלל ושפיר ס"ל דמאכילין הקל, משא"כ שאחרים יחללו שבת עבורו שפיר יש לטעות שאסור, משו"ה עושין אפילו ע"י גדולי ישראל שלא יבא לידי סכנה, ועוד דכשיש לפנינו גדולי ישראל וקטן או נכרי ניכר לכל מי הגדול ומי הקטן ואם הגדול לא ירצה לחלל שבת יטעו שאסור לחלל שבת, משא"כ באיסור קל כגון טבל או תרומה אטו ניכר איזהו טבל ואיזהו תרומה ואינו יודע רק מי שידע שמזה הפרישו ומזה לא הפרישו, או שיודע שזהו חולין וזהו תרומה, ולא שייך טעות כ"כ כמו לענין גדול או קטן או נכרי, עכ"פ יש חילוק גדול בין מה שהיא קל לענין האיסור גופא או מה שהיא קל לענין שאחרים יחללו שבת, ועיין היטב בטו"ז או"ח סימן שכ"ח ס"ק ח' (ואפשר דהרא"ש מידה לטעמים אחרים ג"כ, ועיין רמב"ם פ"ב הלכות שבת הלכה ג') ודו"ק.

כ') ומה שהקשה במה שנסתפקו האחרונים אם זכר טריפה מוליד (עיין פלתי סימן נ"ז ס"ק ח') והא יש להוכיח ממ"ר בראשית פ' ל"ו דאיתא שם דמשו"ה סרסו שם לנוח שלא יולידו בן רביעי ולמה הה לו לסרסו דהרי נח טריפה היה כשיצא מן התיבה שהרי ארי הכישו ושבר רגליו וע"כ דטריפה זכר מוליד משו"ה הוצרך לסרסו, כך היא תוכן קושייתו זהו ג"כ יש לתרץ, חדא דאע"ג דבאמת הארי עשאו לנח טריפה מ"מ לא היה ניכר בברור שה"ה טריפה רק שהיה צולע וא"כ אפשר דבודאי דאטמא היה שף מדוכתיה ומ"מ לא היה טריפה דאפשר דלא איעכול נוביה, עיין יו"ד סימן נ"ה סעיף ב', והמדרש אמר רק שהאמת היה שהיה טריפה אבל שם לא ידע בבירור שהיה טריפה דדלמא לא איעכול נוביה ומשו"ה סרסו שידע בבירור שלא יוליד עוד, ועוד י"ל דאע"ג דטריפה זכר ג"כ אינו מוליד מ"מ היה תם ירא דלמא כמו לענין טריפה אינה חיה דאמרינן אדם אית ליה מזלא וחי ה"נ לענין שיוכל להוליד אפשר דאית ליה מזלא ויוליד עוד משו"ה סרסי דאז לא יוכל להוליד בבירור רק ע"י נס גמור. וזהו וודאי לא שכיח, ועוד י"ל דכמו דס"ל להמהרש"ל דאע"כ דטריפה אינו חי מ"מ מיעוט טריפות חיים (עיין פרמ"ג יו"ד סימן ל' בשפ"ד ס"ק ה') וא"כ היה ירא חם שמא יהיה ממיעוט שיהיו יכולים להוליד כמי דמיעוט טריפות חיים משו"ה סרסו שבוודאי לא יוכל להוליד, עכ"פ אינו מוכח מזה דטריפה זכר מוליד, ודוק היטב:

ג') ומה שהקשה לדברי הרשב"א מס' יבמות ו' ע"ב ד"ה ונגמר שהביא שם דעשה דשבתון לא קאי רק על אבות מלאכות ולא על תולדות א"כ מה קאמרינן במס' ביצה ח' ע"ב דכתישה ביו"ט הוי עשה ול"ת, הא כותש לא הוי רק תולדה דטוחן ולא היי עשה, עיין שו"ת פרי השדה ח"א סימן י"ג שכבר קדמוהי רבנן להקשות כה"ג, אמנם שם העליתי מכמה ראיות בס"ד דהרשב"א לא קאי רק על מחמר שאינו עושה מעשה בגופי בזה לא הוי עשה משא"כ שאר מלאכות וודאי אין חילוק בין אבות לתולדות כמה שהבאתי כמה ראיות דלשום דבר אין חילוק בין אב לתולדה, ומ"ש שם רשב"א וז"ל דמסתמא תשבות אינו עשה אלא אבות מלאכות לא בא לאפוקי שאר תולדות רק מחמר דקיל משאר מלאכות עיין מס' שבת קנ"ג ע"ב דמחמר קילי משאר מלאכות וכוונת רשב"א רק לאפוקי מחמר עי"ש היטב, והנה כעת מחמת טרדות בענינים הנוגעים להלכה בס"ד לא אוכל להאריך וד' שנותנו יאריך. והנלע"ד כתבתי בחפזי פק"ק באניהאר כחצות הלילה אור ליום ה' לסדר והארכת ימים א' אלול תרס"ט לפ"ק.

אליעזר דייטש

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה