אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן יב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן יב

סימן יא

ב"ת אור ליום ה' לס' וברך את לחמך שנת תער"נ לפ"ק:

שוכ"ט וחיים ארוכים לכבוד אהובי חביבי מחו' הרבני הנחמד והיקר המופלג בתוי"ש המפואר והמהולל וכו' מו"ה משה קלאפטער נ"י ויזרח אבן יקרה בעיר נעויארק יצ"ו. מכתכו היקר קבלתי והנני מעתיק לו בזה התשובה.

נשאלתי להורות דרכי תשובה לאיש אחד יר"ש אשר לערך ארבעה ימים אחר טבילתה שמש עם אשתו ובבקר מצאה על חלוקה (שלא היתה לבושה בו בלילה רק ביום אתמול) כתם אדום ואינה יודעת בבירור אם יש לה במה לתלות, הגם שהיתה יושבת בבית הכסא קודם לזה ואפשר שחלוקה נתלכלך ע"י אשה שהיתה שם מקודם, אמנם אינה יודעת בבירור אם יכולה לתלות ולבם נקפה אולי היתה טמאה בשעת תשמיש ומבקשים לקבל עליהם איזה תשובה, והגם שעיקר התשובה עזיבת החטא מ"מ יראים לנפשם ונבהלו אפילו מן חטא בשוגג או באונס, ונחזי מה דקמן בס"ד:

הנה ברמ"א יו"ד סוף סימן קפ"ה כתב בפירוש לענין רואה דם מחמת תשמיש דאם היה שלא בשעת ווסתה הוי אונס ואינם צריכים כפרה לא הוא ולא היא, וה"נ כיון שהיה ארבעה ימים אחר הטבילה א"כ הוי מסתמא שלא בשעת ווסתה ואינם צריכים כפרה כלל, ושם מבואר אפילו אם לא בדקה תחלה ג"כ מקרי אונס, ועי"ש בפתחי תשובה ס"ק י"ג בשם שו"ת מאיר נתיבים דעל מה שלא בדקה חלוקה קודם תשמיש א"צ כפרה דלא מצינו שתהא אשה מחוייבת לבדוק חלוקה קודם תשמיש, ובפרט לענין כתם וודאי יש להקל עי"ש, והנה בבאה"ט סימן קפ"ו ס"ק א' כתב שעכשיו נהגו הנשים לבדוק עצמן קודם תשמיש שלא בפני בעלה, וא"כ אם אשה זו לא בדקה עצמה כלל קודם תשמיש י"ל שעשתה איסור לשנות מן המנהג דאפשר שאם היתה בודקת עצמה קודם תשמיש היתה מוצאת על הבדיקה וי"ל דצריכה כפרה דאע"ג דמה שלא בדקה חלוקה לא פשעה כלום כפי מ"ש שם בשם מאיר נתיבים מ"מ היתה צריכה לבדוק עצמה כפי המנהג וא"כ שפיר י"ל דצריכה כפרה, ומעתה נחזי במה יכופר להם הנה ברואה דם מחמת תשמיש דוודאי שמש עם נדה דאורייתא צריכים להתענות ארבעים יום כמ"ש הרמ"א שם סוף סימן קפ"ה וא"כ כאן בנ"ד דאפילו אם היתה טמאה בשעת תשמיש לא היתה נדה דאורייתא דהא לא היה רק כתם אפילו אם אינה יכולה לתלות בשום דבר וא"כ פשיטא שאין להחמיר להתענות ארבעים יום כמו בנדה דאורייתא, וא"כ כמו דלעניין מלקות דאורייתא ועלקות דרבנן דהיינו מכת מרדות קיל מכת מרדות ממלקות ה"נ לענין תענית בנדה מחמת כתם קיל מנדה דאורייתא והנה שיעור מכת מרדות היא י"ג מכות שליש ממלקות דאורייתא כמ"ש המג"א סימן תצ"ו ס"ק ב', ועיין פרמ"ג בפתיחה כוללת חלק ראשון ס"ק כ"ח, ועיין בספר שדי חמד מערכת אות מ"ם כלל קפ"ד הביא בזה דעת הרבה פוסקים ויש שמתירים טפי במלקות דרבנן אמנם כל זה היכא שהרבנן מרקים על עבירה נמשכת ובמזיד משא"כ הכא שאפילו אם לא נחשוב אותה כאנוסה כיון שלא בדקה עלמה מ"מ מזידה לא הוי והוי עכ"פ לא יותר משוגג כ"ע מודי דאם היתה חייבת מכת מרד״ת היה סגיא בי"ג מכות היינו שליש ממלקות דאורייתא, וא"כ לענין תענית ג"כ סגיא י"ג יום שליש מארבעים יום ואלו הי"ג יום אינם צריכים להיות רצופים ואם אינן יכולים להתענות יפדו התענית בצדקה כפי הערך, העשיר לו ירבה והדל ימעיט, ועיין במג"א סימן של"ד ס"ק ל"ד וברמ"א שם סעיף כ"ו דשיעור הפדיון ח"י ווינער, אמנם במג"א שם משמע דהכל תלוי כפי השער מהמזונות אם לזול אם ליוקר, ועכ"פ אם ישערו ליתן לצדקה כפי השוי מה שהם צריכים לאכילתם ליום ויתנו זה הסך בעד י"ג ימים וודאי יכופר עוונם ושב ורפא להם, ובפרט כיון שידוע שהם צנועים בדרכיהם גם בענייני הנהגת הבית אין להחמיר עליהם יותר וסגיא להם שיתנו ערך הנ"ל לצדקה, ועיקר לקיים וחטאתי נגדי תמיד ועי"ז יציל אותם הקב"ה מכל רע ושום נגע לא יקרב באהליהם והצדקה יחשב להם כקרבן וזבחי שלמי רצון, הדם שהיא מורה על מדת הדין ח"ו יהפך ללובן העליון שהיא מדת רחמים שהקב"ה ירחם עליהם ועל כל ישראל אמן:

כתבתי פק"ק באניהאד יום ג' לסדר ויזבחו זבחים שלמים כ' ימים בחדש שבט תער"ג לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה