פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן ט
יתברך בברכה משולשת כהן שדעתו יפה כבו' הרב המאוה"ג חריף ובקי וכו' כס"ת מו"ה אליהו הכהן נ״י רב אבדק"ק וו' נאמין יע״א
מכתבו הגיעני על דבר שתיקן בעירו עירובין כ' כן ראוי בכל ערי ישראל שלא יבאו לזלזל באיסור הוצאה בשבת והנה עשו כדין ששכרו הרשות ממושל העיר כמבואר זה בב"י באו"ח סוף סימן שצ"א עי"ש באורך, ועשו צוה"פ לכל צד כמבואר בש"ע סימן שס"ב סעיף י' וי"א (ועיין רמ"א סימן שס"ג שם סעיף כ"ו) והנה ע"י צוה"פ הוי העיר כמוקף בד' מחילות דצוה״פ הוי כסתום והבתים בשני צידי העיר ג"כ הו"ל כמחיצות והוי כסתום בד' צדדים אמנם חצר אחד יש שם של צד המבוי רחב יותר מעשר אמות ואי אפשר לעשות שם שום תיקון, ונסתפק מע"כ נ"י כיון שהמבוי פתוח לאותו חצר ואותו חצר אין לו רק ג' מחיצות שברוח הרביעית פתוחה לגמרי למבוי והו"ל כמבוי פתוח לכרמלית דג' מחיצות הו"ל כרמלית והיה צריך לעשות שם איזה תיקון רק עפימ"ש הטו"ז שם ריש סימן שס"ד דאם פתוח לחצר מעורבת א"צ תיקון וה"נ כיון ששכרו הרשות ממושל העיר הו"ל כנשתתפו וא"צ תיקון, רק מ"מ מסופק דאפשר שהטו"ז מיירי רק באין הפרצה יותר מעשר וא"כ הכא בנ"ד שהחצר הפתוח למבוי הוא יותר מעשר אמות אפשר דגם להט"ז צריך איזה תיקון, רק שתמה שלא ראה בשום מקום שיעשו תיקון כה"ג בעיירות גדולות שמהרסים הבתים בקיץ לבנות אותם מחדש ויש כמה וכמה פרצות למבוי יותר מעשר ומ״מ אין עושים שום תיקון, כך היא תוכן מכתבו:
ולע"ד נראה דדבר זה תלוי אם במבוי עקום צריך לעשות איזה תיקון גם בעקמימיתו או דלא בעי בעקמימות שום תיקון, דהנה כאן בנ"ד במה שהחצר פתוח למבוי מרוח רביעית לא גרע עכ"פ ממבוי עקום דהכא ג"כ במשך המבוי שפתוח שם לחצר בסתום רק משלש צדדים הוי כמבוי עקום והנה במבוי עקום הגם שדעת המחבר סימן שס"ד סעיף ג' דצריך תיקון גם בעקממותו וכן הסכים עמו הט"ז שם ס"ק ב' מ"מ המג"א סימן שס"ג ס"ק כ"ז מסקנתו להלכה דא"צ שום תיקון במקממיתו, ועי"ש היטב במחצה"ש, וח"כ ה"נ א"נ שום תיקון. וכן משמע בשו"ת מהרי"ט ח"א סימן צ"ד בפירוש דכל שיש צוה"פ משני צדדים אפילו אם נתפשט באמצע המבוי כמה מבואות ופתוחים יותר מעשר א"צ שום תיקון רק מרוח הפתוח בצד השני עי"ש היטב בד"ה ויש מקום עיון בעיר הזאת ודוק היטב, ובספר תוספ' שבת סימן שס"ג ס"ק ס"ג מסקנתו ג"כ דבמבואות דידן א"צ תיקון בעקממיתו, וא"כ ה"נ כיון שהחצר שפתוח למבוי יש לו ג' מחיצות מעליתא הו"ל מה שפתוח למבוי רק כמבוי עקום יא"צ שום תיקון ובמהרי"ט שם מבואר יותר עי"ש, עכ"פ יהיה איך שיהיה אם נדון כאן בנ"ד מה שהחצר פתוח למבוי כמבוי עקום ובמבוי עקום אין חילוק בין אם עקמימותו הוא רק כעשר או יותר מעשר דבכל גוונא א"צ בעקממיתו שום תיקון (לדעת הפוסקים דס"ל הכי) וא"צ שום תיקון רק בראשיהם המפולשים לרה"ר אבל במקום שפתוח ממבוי זה למבוי אחר א״צ תיקון, וא"כ ה"נ כיון דזהו החצר יש לו מחיצה מעליתא מצד האחד א"כ אותו צד הפתוח למבוי לא גרע ממבוי עקום דא"צ תיקון בעקממיתו:
שוב פקחתי עיני וראיתי בשו"ת אמרי אש או"ח סימן כ"א ע"ד החצרות שבצד שפתוחים לשדות יש להם צוה"פ (מסתמא מיירי ג"כ ברחב יותר מעשר דאלא"ה א"צ צוה״פ) וצד אחר בפרץ במלואו לצד המבוי שמתוקן בצוה"פ וכתב ג"כ דלדעת המג"א סימן שס"ג ס"ק כ"ז דא"צ שום תיקון בעקממותו, ה"נ א"ל תיקון הרי דהוא השוה ג"כ כה"ג לדין מבוי עקום וא"כ כיון שכל הני גדולי פוסקים המג"א ובספר תוספ' שבת סימן שס"ג ס"ק ס"ג הביא שכן דעת התו"ח ג"כ דמבוי עקום א״צ כלום בעקממותו רק מצד אחר ולא בצד שהוא פתוח למבוי וכן העיד הגאון ז"ל בעל אמרי אש א"כ גם אנו נוכל לסמוך ע"ז שאין בכך כלום כיון שהחצר יש לו מחיצה מעליתא מצד אחר ובעובדא דאמרי אש גם מצד האחר לא היה סתום במחיצה ממש רק בצוה"פ ומ"מ התיר א"כ מכ"ש דיש להתיר בנ"ד שיש לי מחיצה גמורה מצד האחר אין בכך כלום מה שברוח הרביעית פתוחה למבוי שמתוקן בצוה"פ דלא גרע ממבוי עקום דבזהמ"ז שאין לנו רה"ר וודאי יש לסמוך על הפוסקים דמבוי עקום א"צ כלום בעקאממותו, ועיין ברמב"ם פי"ז הלכות שבת בהלכה י"ט פסק ג"כ דמבוי עקום א"צ תיקון רק בראש האחד, ועיין מהרי"ט שם שהביא כן בשם הרשב"א ג"כ, וא"כ כיון שכבר הוכחנו שגם הגאון בעל אמרי א"ש השוה נ"ד לדין מבוי עקום ובמבוי עקום יש לנו גדולי פוסקים ראשונים ואחרונים שא"צ תיקון בצד העקום רק בצד האחר א"כ שפיר יש להתיר בנ"ד שא"צ תיקון אחר ובפרט כיון דאי אפשר לעשות שם צוה"פ, ולומר לעשות שם איזה תיקון אחר כגון פס או לחי יוכל לבא לידי קלקול דסברו דברחב מעשר ג"כ מועיל לחי או פס, ועיין בספר תוספ' שבת סימן שס"ג ס"ק ס"ג שהביא ג"כ לחוש כה"ג, ע"כ נ"ל יותר דכיון דמדינא א"כ שום תיקון כמ"ש ע"כ יש להתיר בלא שום תיקון זולת אם היה אפשר לעשות שם צוה"פ לא הייתי מונע מלעשות כדי לחוש לדעת הט"ז סימן שס"ד ס"ק ב' דצריך תיקון בעקמימות הגם כפי הנראה בשו"ת אמרי אש לא חש ליה כלל (עי"ש בד"ה והנה המ"ב והטו"ז) מ"מ הייתי חושש אם היה אפשר, אמנם לפימ"ש מעכ"ה נ"י דאי אפשר לעשות שם צוה"פ נ"ל ברור להלכה ולמעשה בס"ד עפ"י הפוסקים שהבאתי שמותר לטלטל כה"ג בלא שום תיקון אחר, כנ"ל בס"ד, (ועיין עוד לענין מבוי עקום בשו"ת משאת בנימין סימן צ"ב שכתב שרוב העולם אין עושין תיקון בעקמימותו עי"ש):
ב') ומעתה נפשוט גם הספק השני בחצר אחת של ישראל שפתוח לצד המבוי יותר מעשר וגם לצד השדה יותר מעשר, דבצד השדה וודאי צריך לעשות צוה"פ דווקא ומכיון שעשו שם צוה"פ דהו"ל כסתום ממילא א"צ לצד המבוי כלום מדינא רק מ"מ כיון שהוא חצר של ישראל ובוודאי לא ימחה לעשות צוה"פ גם בצד הפתח למבוי ע"כ משום מהיות טוב יש לעשות שם צוה"פ בצד הפתוח למבוי ג"כ כיון שהמחבר בסימן שס"ד סעיף ג' ג"כ פסק דצריך צוה"פ בעקמימותו וכבר כתבנו בראיה מהימנא דהכא ג"כ דמי למבוי עקום מדברי הגאון בעל אמרי אש ז״ל, וא"כ הגם שמהרי"ט חולק ג"כ על המחבר והתוספ' שבת בשם התו"ח ג"כ פסק דא"צ כלום בעקמימותו מ"מ מהיות טוב בחצר של ישראל הפתוח יותר מעשר למבוי צריך לעשות צוה"פ בכל השני צדדים דהיינו בצד הפתוח לשדה ובצד הפתוח למבוי כנ"ל בס"ד, (ועיי' בספר תוספ' שבת סימן שס"ד ס"ק ח' שמסיק ג"כ להלכה דמבואות דידן א"ל כלום בעקמימותו, מ"מ היכא דאפשר נ"ל שמשום מהיות טוב שיעשו צוה"פ גם במקום הפתוח למבוי היכא דאפשר, וד"ק):
ג') ומעתה נבא אל השלישי בס"ד מה שמסופק מעכה״ר נ"י שיש עוד חצר אחת שנפרץ לצד השדה וגם לצד המבוי בפחות מעשר, אמנם מצד אחד של המבוי ג"כ יש חצר אחת נפרץ כמו כן פחות מעשר לתוך המבוי ופחות מעשר לצד השדה, אם לדון בזה כדין מבוי מפולש אע"ג שהם רחוקים זה מזה כמהלך ח"י מינוטין, ואם נדון בזה ג"כ כדין מבוי מפולש אע"ג שהם רחוקים יצטרך בזה עכ"פ מצד אחד צוה"פ, והביא בזה בשם שו"ת שואל ומשיב דס"ל דכה"ג דכל שאין זה כנגד זה לא מקרי מבוי מפולש המבואר בסימן שס"ד באו"ח דצריך צוה"פ מצד אחד, נ"ל פשוט דכל כה"ג שרחוקים כל כך זה מזה וודאי לא הוי בכלל מפולש לכ"ע וסגיא בתיקון לחי מכל צד כיון שאין הפרצה עשר אמות (ובספרי שו"ת פרי השדה ח"ב סימן א' אשר אני מדפיס כעת בס"ד העליתי בס"ד דאפילו במקום שנאמר אחת בצד זה ואחת בצד זה דלא בעינן מכוון ממש זה כנגד זה, ועיין באו"ח סימן שס"ג סעיף כ"ב. מ"מ כל שהוא רחוק כל כך וודאי לא הוי בכלל מפולש וסגיא בלחי מכאן ולחי מכאן ויש לסמוך ע"ז ובפרט שמעכ״ה נ"י העיד כן בשם הגאון שואל ומשיב, והספר הזה אינו בידי, ועכ"פ ברחוק כ"כ כמ"ש מעכ"ה נ"י וודאי אינו בכלל מפולש המבואר בסימן שס"ד, ודו"ק) ואין להאריך יותר:
והנני הדו"ש והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד כאור בקר עש"ק לסדר והנה טוב מאוד כ"ח תשרי תרס"ט לפ"ק.
אליעזר דייטש.