אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן ד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן ד

סימן ג

רב שלום וברבה לכבוד הרבני המופלג בתוי"ש החו"ב וכו' מו"ה משה אהרן פריעד נ"י, בהגאבד"ק טיסא ליק יצ"ו.

מכתבו הגיענו בפלפלא אריכתא אם שייך בורר בשני מיני פתקאות שנכתב על א' חיי פשיטא ועל א' חיי צ"ל והגבאי צריך כעת רק למין א' מהם, אם יש בזה משום בורר? הנה בשו"ע או"ח סימן שי"ט בכל דיני בורר לא הביא רק במיני אוכלין שאפי' שני מיני אוכלין אע"ג שכל א' ראוי בפני עצמו מ"מ כיון שאינו רוצה לאכול רק מין א' שייך בורר כגון בשני מיני דגים עיי"ש ברמ"א סעיף ג' ובמג"א ס"ק ד' אבל שיהיה שייך בורר גם בשאר מינים כגון חפצים ובגדים לא הביא כלל בש"ע רק בטו"ז שם ס"ק י"ב הביא ראיה מרש"י מס' שבת (דף ע"ד ע"ב) ד"ה שבע חטאות דבורר צרורות הגסות נקרא בורר מזה הוכיח הטו"ז דגם בשני מיני כלים שייך בורר והנה לכאורה קשה אם נימא דגם בשני מיני כלים שייך בורר א"כ למה פסק המחבר בשו"ע סימן ער"ה סעיף י"א והוא מגמ' מס' שבת י"ב ע"א דלהבחין בין בגדו לבגדי אשתו אסור לאור הנר והטעם משום שמא יטה והוא רק גזירה תיפוק ליה דאסור מדינא משום בורר? ופקחתי עיני וראיתי בספר מנחת חינוך במוסך השבת אות זיי"ן במלאכת בורר שהרגיש בזה על דברי הטו"ז, ותירוץ דמיירי שרוצה ללבוש תיכף דבכה"ג ליכא משום בורר משו"ה צריך הטעם לשמא יטה, אמנם לאחר עיון קצת בלאויה לא קשה דהא מצי מיירי מ"ש להבחין בין בגדו לבגדי אשתו דאין מונחים זה אם זה רק כל אחד בפני עצמו ואינו מכיר תיכף איזהו בגדו ואיזה בגדי אשתו דכה"ג אינו אסור רק משום שמא יטה, אבל במונחים יחדיו אסור באמת משום בורר, והנה בשו"ע של הגאון התניא סימן שי"ט סעיף ח', ובס' נזר ישראל סימן ח' סעיף זיי"ן, הביאו ג"כ דעת הט"ז דגם בשני מיני כלים שייך בורר, ועיין פרמ"ג או"ח סימן שי"ט במשבצות ס"ק י"ב משמע ג"כ דס"ל כהטו"ז, והנה במין אחד אם שייך ג"כ בורר דעת הטו"ז שם ס"ק ב' דשייך עיי"ש, ובס' תוספ' שבת שם ס"ק י' חולק על הטו"ז, ועיין פרמ"ג שם במשבצות ס"ק ב' שהביא בשם תה"ד דשני מיני דגים ג"כ לאו בוודאי אסור אלא מספק עי"ש היטב, והנה בכלים במין אחד וודאי יש לצדד להקל, וראיתי בספר קני המנורה הל' שבת סימן שי"ט ס"ק ל' שכתב וז"ל:

עוד כתב הטו"ז דגם בכלים יש משום בורר וכן משמע בירושלמי מיהו בכלים הניכרים בעודן בתערובתן יש להקל דהא פריך שם גבי בני אדם יהי' משום בורר ומשמע דסובר גבי בני אדם וודאי ליכא משום בורר וע"כ הטעם משום דהם נפרדים וניכרים גם בעודן בתערובתן, עכ"ל, עי"ש, וא"כ י"ל אפילו לדעת רש"י דבשאר דברים ג"כ שייך משום בורר שמשם הביא הטו"ז ראיה, היינו דווקא כמו צרורות גסים בחול שמעורבים זה בזה ממש אבל שני פתקאות דאינם מעורבים ממש לכ"ע לא שייך בורר:

ב') והן הלום ראיתי בספר ישועות יעקב או"ח סימן שי"ט ס"ק א' שהקשה דבכל מלאכת בורר הו"ל מלאכה שאצל"ג שמפריד הפסולת שאינו צריך לו וא"כ נילף מכאן דמלאכה שאצל"ג חייב ותירוץ דהחיוב אינו משום הפרשת הפסולת רק משום שמתקן האוכל וא"כ בנ"ד בשני מיני פתקאות שאין האחד נתקן כלל ע"י חבירו ממילא לא שייך בורר, וא"כ העולה מכל האמור בנ"ד ליכא שום איסור בורר, חדא, דהרי צריך לו תיכף, ועוד שהרי אינם מעורבים זה תוך זה ולא דמי לצרורות גסים תוך טחינת העפר ועוד שאין אחד נתקן ע"י חבירו וגם בלא"ה יש פוסקים החולקים על הט"ז וס"ל דבמין אחד לא שייך בורר ומהגם דבש"ע לא הביא כלל שיהיה שייך בורר בשאר חפצים כלל דבכל הסימן שי"ט לא מיירי רק מאוכלים [ועכ"פ קצת ראיה דהש"ע לא ס"ל שיהיה שייך בורר גם בשאר מינים כגון בכלים מדלא הביא לא כאן בסימן שי"ט וגם לא בסימן ער"ה סעיף י"א דמיירי משאר מיני בגדים שיהיה משכחת לה גם צד איסור בורר וא"כ אע"ג דהט"נ ושאר אחרונים ס"ל דבשאר מינים ג"כ שייך בורר וכן בספר חיי אדם הלכות שבת כלל ט"ז סעיף ה' פסק ג"כ דבשאר מינים ג"כ שייך בורר עי"ש מ"מ כיון שהמחבר בש"ע לא קבעו להלכה ואדרבא קצת משמע דלא ס"ל בשאר מינים משום בורר וכאן יש עוד לחלק דלא דמי לצרורות גסות כיון שאותו פתקא שניטל צריך תיכף והנשארים ג"כ יצטרך אח"כ וגם האחרים לא נתקנים ע"י שנוטל אלו הצריכים לו עכשיו כמ"ש בספר ישועות יעקב, ודוק היטב] א"כ ליכא משום חשש איסור בברירת פתקאות זה מזה ובפרט לפימ"ש בספר קני מנורה שניכרים תוך תערובתן ג"כ והגם שהדבר פשוט שמותר הארכתי קצת לבאר איזה דינים בעניין בורר בס"ד:

והנני דו"ש ושלום אביו ידינ"פ הרב הגה"צ נ"י, והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד ב' ח"י טבת תער"ב לפ"ק אליעזר דייטש

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה