אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן ב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן ב

סימן א

שלומים מרובים, כטל וכרביבים, לכבוד הרבני המופלג בתוי"ש עמק החרוץ כהן שדעתו יפה וכו' מו"ה עוזר פריעד נ"י (בן יקיר לידינ"פ הגאון אבדק"ק אויוואראש יע"א) בעיר מונקאטש יצ"ו.

עתה באתי ע"ד השאלה מי שנזהר בטבילת עזרא (דאע"ג דבטלו לטבילה זו מ"מ לא ע"י ב"ד נתבטל דהא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו, רק מאליו נתבטל כמ"ש הכ"מ סוף פ"ד מהלכות ק"ש, ועיין פרמ"ג או"ח ריש סימן פ"ח באשל אברהם שם דהמחמיר תע"ב,) וצריך לצאת לדרך דמצוה לפקוד אשתו [כמ"ש באו"ח ריש סימן ר"מ, וביו"ד סימן קפ"ד סעיף י"ד, ועי"ש בפתחי תשובה] ולאשר צריך לשום לדרך פעמיו בעוד לילה ולא יוכל לילך לטבול, אם ידחה מצוות טבילה נגד מצוות עונה, או דמצוות עונה נדחה נגד מצוות טבילה הייינו מה דשויה עליו כמצוה לקיים תקנת עזרא ? כך היא תוכן שאלתו:

והנה לכאורה היה מקום לומר דהא פשיטא דאפילו אלו שקבלו עליהם תקנת עזרא מ"מ במקום אונס לא קבלו עליהם וא"כ כיון שמצוות פקידת אשתו סמוך לדרך היה חל עליו קודם חיוב טבילה א"כ יקיים קודם מצוות עונה שבאה לידו ואח"כ אם יהיה אנוס ולא יוכל לטבול הרי הוא אנוס בדבר וליכא חיוב עליו ויהיה דומה זה הדבר למ"ש הר"ן במס' שבת קל"ד בסם הרמב"ן היכא דנשפכו החמין דמותר למולו בשבת אע"ג שיצטרך אח"כ לחלל שבת משום סכנה מ"מ אין למצוה אלא מקומה ושעתה ויעשה המצוה קודם ואע"ג שיצטרך אח"כ לחלל שבת מ"מ פקוח נפש היא דדחי ליה ולא מכשירי מילה והבאתי דבריו בכמה מקומות בספרי, (ועיין תבואות השדה ח"ג בסוגיא דארבעה עשר שחל בשבת אות ב' ואות ג') והנה דכוותיה שצריך לקיים מצוות עונה המוטלת עליו קודם חיוב טבילה ואח"כ כשיהיה אנוס מלטבול כה"ג וודאי לא קבלו עליהו [יעיין שו"ת שואל ומשיב מהדורא ג' ח"א סימן קכ"ג שכתב דטבילת עזרא למי שמקבל עליו ה' כתובה כמו תפלת ערבית רשות ומ"מ שויה רבנן חובה עי"ש] כן היה נראה לכאורה, אמנם אחר העיון קצת יש לחלק דלא דמי להא דהר"נ דהתם כיון דמצוות מילה רמיא עליו בע"כ אין לדחותה משום שלא יצטרך אח"כ להחם חמין משא"כ הכא במצוות עונה אם היא מוחלת לו ליכא עליו מצוה כדאיתא במג"א סימן ר"מ ס"ק כ"ט ודמיא להא דאמרינן מס' כתובות ל"ט ע"א הכא אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כללא וכיון דאפשר לבטל כל המצוה ע"י שתמחול לו שפיר יל' כה"ג שלא יצטרך לבטל תקנת עזרא דהוא ראוי ונכון למי שנוהג כן מוטב שישתדל שתמחול לו שלא לבטל תקנת עזרא, ובאמת נראה דפקידה סמוך ליציאת הדרך אין חיוב כל כך הגם דבמס' יבמות ס"ב ע"א נקט הגמרא ״חייב״ אדם לפקוד אשתו וכו' מ"מ בש"ע או"ח סימן ר"מ לא נקט לשון ״חייב״ רק שצריך עי"ש, וע"כ דס"ל אע"ג דקתני חייב מ"מ אינו חיוב גמור וכה"ג מצינו במ"ש חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום עיין שדי חמד בכללים מערכת ח' כלל ל״ד, ודוק, כן י"ל ע"ד הפלפול קצת, אמנם להלכה ולמעשה נ"ל עפ"י מ"ש המג"א ריש סימן ר"מ דשאלו לר"י אם יפטור מן העונה משום שהוא זמן קור (כלומר ולא יכול לטבול) וכתב שם מ"מ טוב לקיימה והעידו עליו שהוא לא היה מקיים מצוות עונה בימים הנ"ל ומשמע בין בימי עיבור ויניקה בין בימי הקור (אמנם כפי הנראה מספר הכוונות שגם בימי עיבור וינוקה יש מצוות זיוג משום זיוג העליון לצורך קיום העולם ע"כ מ"ש במג"א דהאר"י לא היה מקיים מצוות עונה בימים הנ"ל היינו בימי הקור) והנה לכאורה יש לדקדק בדברי המג"א אלו דהוי כמו מעשה לסתור דמעיקרא הביא מ"מ טוב לקיימה והיינו ע"כ אפילו אם לא יוכל לטבול וצ"ל משום דהוי כמו אנוס בדבר ופטור ואח"כ הביא שהאר"י לא היה מקיים מצוות עונה בימים האלו, וע"כ צ"ל דענין זה תלוי בכל אדם לפי מה שהוא דוודאי יש אנשים שאם ימנעו מלקיים מצוות עונה יתגבר עליהם היצה"ר ויבאו לידי הרהורים ר"ל ונמצא יצא שכרו בהפסדו וודאי טוב יותר לקיים עונה אע"ג שלא יוכל לטבול אח"כ מפני הקור או שאר אונס משא"כ האר"י לגודל קדושתו שהיה מופשט מכל ענייני גשמיות ועיר וקדיש נחית מן שמיא הי' יכול לבטל מצות עונה כשהיה קשה לו לטבול מחמת הקור, וכה"ג ראיתי בספר חי' אדם כלל ק"ל סעיף כ"ב לענין מה שנוהגים פרישות בליל פסח שמי שירא שיצרו יתגבר עליו אין לו למנוע עונה רק בימים האסורים מדינא וא"כ הה"ד למנוע עונה מחמת שלא יוכל לטבול ג"כ תלוי בזה אם יודע שלא יבא עי"ז לידי הרהורים דאל"כ יצא שכרו בהפסדו ח״ו ועיין ברמ"א יו"ד סימן קפ"ד סעיף יו"ד שכתב גבי סמוך לווסתה המחמיר שלא לפקדה רק בדברי רצוי תע"ב עי"ש נ"ל ג"כ בדברי רצוי בעלמא שרי משא"כ בחיבוק ונישוק כיון שיש אנשים שעי"ז מתגרי בנפשיהו היצה"ר וודאי אסיר, ע"כ סיומא דמילתא בנ"ד נ"ל דאע"ג דענין טבילה הוא דבר גדול והוא יסוד הקדושה והטהרה וישראל קדושים הם והרבה נוהגים בטבילה זו [ואפשר שבזמה"ז דשכיחי מקואות יותר ממה שהיה בימים הקודמים הוא יותר חובה דלא שייך כ"כ לומר מ"ש הכ"מ סוף פ"ד הלכות ק"ש שאי אפשר לעמוד בתקנה זו שהרי אפשר ואפשר, ואשרי מי שנזהר בזה] וא"כ אם יודע באמת שאשתו תתרצה ותתפייס לזה שלא רק מחמת בושה תאמר לו שהיא מוחלת לו וגם כבר קיים מצות פ"ו (דאם לא קיים עדיין מצות פ"ו לא מהני מחילה ועיין פרמ"ג או"ח ריש סימן ר"ם ובפרט אם היא בלילה שדרך האשה להתעבר) אם ליכא כל הני כה"ג וודאי יותר טוב לפייס אשתו שתמחול לו שלא יצטרך להיות בלא טבילה, אבל מי שאינו בטוח בנפשו שלא יבא עי"ז לידי הרהורים טוב יותר לקיים מצוות עונה כיון שיש לנו ג"כ סברא דאין למצוה אלא מקומה ושעתה אע"ג שיהיה אנוס מלטבול אח"כ והכל לפי מה שהוא אדם כנ"ל בס"ד. והנני דו"ש פק"ק באניהאד אור ליום ה' י"ב כסליו עת"ר לפ"ק.

אליעזר דייטש

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה