פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן א
בחדש אדר, שלמא אשדר, לבקודש נאדר, פרי עץ הדר, כבוד אהו' ידינ"פ הרב הגאון הצדיק המפורסם וכו' מו"ה מנחם הכהן שטיינער נ"י אבדק"ק איללאק יע"א.
ענות צדקו תרבני להתיעץ עמי ע"ד המכונה (מאשין) של מצה שלפעמים בתחממים הוואלצי"ן ועי"ז גם העיסה נתחממת קצת רק לא ניכר בעיסה שום שנוי מראה איזה הכספת פנים, מהו דינים של מצות אלו ? ועיניו שפיר חזו בדברי השו"ע או"ח סימן תנ"ט ובמג"א שם ס"ק ט"ו בדעת הב"ח דאם עבר ולח תחת השמש או סמוך לפי התנור דאסור, אמנם המג"א שם כתב דדוקא כשהוחמה העיסה וכן בש"ע להגאון התניא סעיף ח' דדוקא כשהוחמה אסורה אפילו לדעת הב"ח ומציין בסימן תנ"ה בהג"ה סעיף א' וכוונתו דכמו שפסק הרמ"א שם גב' מים שלנו דאם לא הכניסה בהשכמה דאינו אסור רק אם הוחמו המים ה"נ אפי' לש סמוך לפי התנור אין לאסור רק אם החמו העיסה, והנה לכאור' יש לעיין כיון דהכל תלוי בהחמו העיסה לאיזה צורך הביא כלל הש"ע והרמ"א באיזה מקום מותר ללוש ומה נ"מ באיזה מקום לש כיון שהכל תלוי בהחמו העיסה דבלא הוחמה אפילו סמוך לפי התנור מותר וע"כ צ"ל דמדינא אינו אסור רק כשהכסיפו פנים עכ"פ רק אם החמו חיישינן שמא ברגע אחת יכסיפו פנים ולאו אדעתיה בזה אמרינן דאם לש סמוך לתנור או נגד השמש כיון שהחמו חיישינן דבמעט רגע יבא לידי הכספת פנים. ולא כל המקומות שוין לאסור בהחמו, וכה"ג כתב הפרמ"ג סימן תנ"ט באשל אברהם ס"ק ט"ז לענין שלא ללוש בפושרין דדווקא פושרין שהוחמו בחמה או מחמת האור הא עמדו בבית לא הוי חמץ.
ומעתה נחזי אנן באלו הוואלצין אם נוכל לדמות לחום תנור וודאי אסור כל שהוחמה העיסה אבל באמת נראה דחום הוואלצין אם אינם רותחין ממש אינו דומה לתולדות האור כלל והרי רואין שאין בו כח לחמם העיסה רק בחימום קצת וא"כ חימום כה"ג כל שלא נוכל לדמות לחימום האור לא יוכל להחמיץ העיסה אפילו אם נתחמם קצת דחימום בעיסה מזיק רק אם הוא חימום גדול כמו פי תנור או תחת השמש, וזהו מוכח מדהביאו המחבר והרמ"א חילוקי דינים באיזה מקום מותר ללוש ובאיזה מקום אסור ואי הוי ס"ל דכל חימום העיסה אסור היה לו לומר רק דאם הוחמה העיסה אסורה אלא וודאי דבאמת אין לאסור העיסה רק בהכספת פנים ובהוחמה גרידא בלי שום שנוי אין לאסור רק כשחימום העיסה ע"י דברים אלו שהם כמו חום האור כגון נגד השמש חיישינן כיון שהוחמה העיסה שבמעט רגע יבא לידו הכספת פנים ג"כ ולא יהיה ניכר היטב משו"ה אוסר המג"א בשם הב"ח בלש סמוך לפי התנור והותם ג"כ ולדעת המחבר מותר אפילו סמוך לתנור ומשמע אפילו בהוחמה העיסה ג"כ מותר לדעת המחבר שם סעיף ה' דאם המחבר מתיר רק בלא הוחמה א"כ ליכא פלוגתא בין המחבר והב"ח ומדברי המג"א נראה בפירוש דפליגי וא"כ אע"ג שאנו מתירין כדעת המג"א בשם הב"ח לאסור בסמוך לפי התנור והוחמה העיסה די לאסור דווקא בחום ממש אבל כמו בנ"ד שהעיסה רק הוחמה קצת והוואלצען ג"כ אינם רותחין אין לאסור והרי אפילו כשמעריכין המצות שלא ע"י מאשין רק בכלי עריכה שקורין וואלגר האלץ ג"כ לפעמים נתחמם העיסה קצת ואם נאסור כה"ג כמעט לא יהיה שכיח מצה כשרה ח"ו ולא נתנה תורה למלאכי השרת אלא וודאי כיון שאין רואין בעיסה שום שנוי ושום הכספת פנים אין לאסור בחימום קצת רק בחימום ע"י שמש או פי תנור אסור לדעת הב"ח ולדעת המחבר כה"ג ג"כ מותר אפילו בחימום. ועכ"פ לדידן ג"כ אין לאסור בחימום קצת שלא נגד השמש ושלא מחמת האור כחימום סמוך לפי תנור מ"מ אם הוואלצען הם רותחים ממש והעיסה נתחמם חימום גמור וודאי אין להתיר, והנה בספר שדי חמד מערכת חמץ סימן י"ג סעיף י"ב הביא דעת הרבה פוסקים אחרונים לאסור לגמרי לעשות מצות ע"י מאשין ודעת הרבה פוסקים להתיר אבל בסוף הביא בשם הגאון ר' צבי ארנשטיין ז"ל אב"ד דק"ק לעמבערג ששם היו ג"כ אופין ע"י מאשין רק שכתב שהכל לפי ראוה עיני הדיין, וגם פה בקהלתי עיני ראו כי אין חשש לאפות על המאשין מאחר שא״צ לשהות כלל משעת לישה עד גמר אפייה ולא מזדמן כלל שהבצק ישהה שיעור חימוץ הגם שבמקום חם ממהר להחמיץ, אמנם בעירינו עומדת המאשין במקום קר ממש, מ"מ המצות שאני אוכל אינם נאפים ע"י מאשין משום שאני חש לדברי מו"ר הגאון ר' יודא אסאד ז"ל ארח סימן קנ"ז שהמצות צריכים להיות עגולות דווקא וזה אי אפסר ע"י מאשין, אבל מה שצריך לאפות לכל העולם יצטרכו לשהות הרבה אם לא יאפו ע"י מאשין ובקל יותר לבא לידי חימוץ ודאי טיב יותר לאפות ע"י מאשין רק שיראו שהיואלצען והעיסה לא יהיו חמים מאוד, וכבר הוכחנו בס"ד דבחימום קצת אין לאסור אם אין ניכר בעיסה שום שנוי מראה, כנ"ל ברור להלכה בס"ד אם כה"ג ני' ג"כ יסכים עמדי. והנני דו"ש באהבה רבה פק"ק באניהאד אור ליום ו' עש"ק לסדר ככל אשר אני מראה אותך חמשה ימים בחודש אדר שנת תער"ב לפ"ק אליעזר דייטש.