המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - תַּשְׁמִישׁ קְדֻשָּׁה
מִיסוֹדֵי דָּתֵנוּ וְתוֹרָתֵנוּ לְהַאֲמִין שֶׁהַמַּטָּרָה הַקְּדוֹשָׁה מְקַדֶּשֶׁת אַף אֶת אֶמְצָעֶיהָ. לֹא חָלִילָה כְּפֵרוּשָׁם שֶׁל הַטוֹעִים לוֹמַר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאֶמְצָעִי פָּסוּל לְשֵׁם מַטָּרָה כְּשֵׁרָה, אֶלָּא שֶׁדָּבָר הַמְּשַׁמֵּשׁ לְמַטָּרָה קְדוֹשָׁה וְנַעֲלֵית - מִתְעַלֶּה וּמִתְקַדֵּשׁ גַּם הוּא יַחַד עִם הַמַּטָּרָה, עַד שֶׁחֲשִׁיבוּתוֹ וְיָקְרָתוֹ אֵינָהּ רְחוֹקָה מִיָּקְרַת הַמַּטָּרָה עַצְמָהּ.
כָּךְ לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ''ל מגילה (כ''ו ע''ב), ונפסק בשלחן ערוך (אורח חיים סימן קנ''ד). בַּגְּמָרָא שֶׁתַּשְׁמִישׁ קְדֻשָּׁה יֵשׁ לִנְהֹג בּוֹ קְדֻשָּׁה כְּמוֹ הַקְּדֻשָּׁה עַצְמָהּ, כְּגוֹן תִּיק שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה וְנַרְתִּיק שֶׁל תְּפִלִּין וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. שֶׁכֹּחַ הַקְּדֻשָּׁה הוּא כֹּה גָּדוֹל עַד שֶׁמַּקְרִין וּמַשְׁפִּיעַ וּמַעֲנִיק מִקְּדֻשָּׁתוֹ אַף לַמְשַׁמְּשִׁים אוֹתוֹ וְלַמְסַיְּעִים בַּעֲדוֹ, וּכְמַאֲמַר ראה רש''י ז''ל בפירושו על התורה (במדבר כ''ד, ג'). חֲזַ''ל: ''מַה הוּא קָדוֹשׁ אַף מְשָׁרְתָיו קְדוֹשִׁים''.
גַּם אַדְמַת חוֹל יְכוֹלָה לְהִתְקַדֵּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע''ה בִּפְגִישָׁתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּסְּנֶה, שָׁם נִצְטַוָּה שמות ג', ה'. ''שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא''. שֶׁעֶצֶם הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁל אוֹתוֹ מָקוֹם לְמַטָּרָה קְדוֹשָׁה כְּבָר הֶעֱלָה אֶת הַמָּקוֹם לְדַרְגָּה שֶׁל ''אַדְמַת קֹדֶשׁ''.
יְתֵרָה מִזֹּאת בפירושו על התורה (ריש פרשת פקודי). כּוֹתֵב רַבֵּנוּ הַסְּפוֹרְנוֹ זַצַ''ל אוֹדוֹת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת שֶׁבָּנוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁבְּשׁוֹנֶה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי שֶׁנָּפְלוּ בִּידֵי אוֹיְבִים וְנֶחְרְבוּ - הַמִּשְׁכָּן מֵעוֹלָם לֹא נָפַל בְּיַד אָדָם כך דרשו רבותינו על המשכן בו כתוב ''עצי שטים עומדים'' – שעומדים לעד ולעולמי עולמים. . וְטַעַם הַדָּבָר הוּא בִּהְיוֹת שֶׁהַמִּשְׁכָּן נִבְנָה בְּפֹעַל עַל יְדֵי צַדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, מִמֵּילָא הִכְנִיסוּ בּוֹ קְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה בִּבְנִיָּתוֹ עַד שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִפּוֹל בִּידֵי בָּשָׂר וָדָם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי פּוֹעֲלִים יִשְׁמְעֵאלִים שֶׁהֵבִיא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ מֵהָעִיר צוֹר, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁנִּבְנָה עַל יְדֵי נְתִינָיו שֶׁל כּוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ הַגּוֹי - שֶׁבִּבְנִיָּתָם לֹא הֻכְנְסָה קְדֻשָּׁה כֹּה גְּדוֹלָה, וְלָכֵן בִּשְׁעַת חָרוֹן אַף שָׁלְטָה בָּהֶם יַד אָדָם. לְלַמֶּדְךָ עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעָה הַכַּוָּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה עַל הַחֲפָצִים הַדּוֹמְמִים.
וּמִטַּעַם זֶה ראה מגילה (כ''ח ע''ב) במעשה בריש לקיש, ושלחן ערוך (יורה דעה סימן רמ''ג סעיף ו' בהגהת הרמ''א). אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַלְמִיד חָכָם הַמְשַׁמֵּשׁ כִּכְלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לַתּוֹרָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, עַד שֶׁאָמְרוּ אימרת הלל הזקן באבות (פרק ד', משנה ה'). ותרגומו: המשתמש בתלמיד חכם, כמשתמש בכתר המלך וחייב מיתה. דְּאֶשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא - חָלַף. לְלַמֶּדְךָ לְהִזָּהֵר לֹא רַק בִּכְבוֹד הַקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא אַף בִּכְבוֹד מְשַׁמְּשֶׁיהָ.
וּמִכָּאן נִלְמַד אָנוּ עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא חוֹבָתֵנוּ לִנְהֹג בְּכָבוֹד בִּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ, בְּבֵית ה' וּבְכֵלָיו, בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וּבִשְׁאָר הַמְשַׁמְּשִׁים בַּקֹּדֶשׁ. וְלֹא לְחִנָּם אימרת ריש לקיש בסנהדרין (נ''ח ע''ב). אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ נִקְרָא רָשָׁע אימרת זעירי (שם). ורב הונא אף עשה מעשה לקצוץ יד אדם שהיה רגיל להכות. עיין שם. וְחוֹטֵא, שֶׁהֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם מְשָׁרְתֵי ה' בִּבְחִינַת ישעיה מ''ג, כ''א. וראה במלבי''ם שם שפירש שכל העולם כולו לא נברא אלא עבור עם ישראל, ועם ישראל לא נברא אלא כדי להלל יה. ''עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ''. וְלָכֵן גַּם הִזְהִירָה הַתּוֹרָה עַל נלמד מהפסוק (דברים כ', י''ט) ''לא תשחית את עצה'', והוא הדין לכל השחתת חפץ או דבר (ראה ספר החינוך מצוה תקכ''ט וספר ''פכים קטנים'' בהלכות בל תשחית). ''בַּל תַשְׁחִית'' בְּכָל אֶחָד מֵהַנִּבְרָאִים, שֶׁהֲרֵי אבות (פרק ו' משנה י''א). כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה (מ''ג, ז'). וראה במלבי''ם שם שפירש שכל הבריאה כולה נבראה אלא כדי שיתגלה על ידה מציאות כבוד ה'. ''כָּל הַנִּקְרָא בִּשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו''. וְיִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח.