אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - שְׁנַיִם שֶׁהֵם אֶחָד

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

כֹּחַ עָצוּם וּפִלְאִי קַיָּם בַּשֹּׁחַד, שֶׁהוּא מַטֶּה אֶת לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ שֶׁל הָאָדָם כְּלַפֵּי הַנּוֹתְנוֹ. וּבַגְּמָרָא מְסֻפָּר עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׂדֶה, וּמִידֵי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה הַפּוֹעֵל שֶׁלּוֹ מֵבִיא לוֹ סַלְסִלַּת פֵּרוֹת לִכְבוֹד שַׁבָּת קֹדֶשׁ מִן הַשָּׂדֶה. וְהִנֵּה, שָׁבוּעַ אֶחָד הִקְדִּים הַפּוֹעֵל וְהִגִּיעַ עִם סַלְסִלַּת הַפֵּרוֹת בְּיוֹם חֲמִישִׁי. שְׁאָלוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''מַה נִּשְׁתַּנָּה? מַדּוּעַ הִקְדַּמְתָּ?'' אָמַר לוֹ: בָּאתִי שֶׁהָרַב יָדוּן דִּין תּוֹרָה בֵּינִי וּבֵין חֲבֵרִי, וּבְדֶרֶךְ אַגַּב הֵבֵאתִי גַּם אֶת סַל הַפֵּרוֹת שֶׁל הָרַב''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל סֵרֵב לְקַבֵּל אֶת הַסַּל, וּבְכָל זֹאת אָמַר לוֹ שֶׁנִּפְסַל מִלְּדוּנוֹ, וּלְקָחוֹ לְבֵית דִּין אַחֵר הַשּׁוֹכֵן בְּסָמוּךְ.

וְהִנֵּה בְּמַהֲלַךְ הַדִּיּוּן, כְּשֶׁהָיוּ הַדַּיָּנִים שׁוֹמְעִים אֶת הַצְּדָדִים וְדָנִים בֵּינֵיהֶם, הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַקְשִׁיב מִן הַצַּד, וּמִבְּלִי לָשִׂים לֵב הֵחֵל לְהַעֲלוֹת סְבָרוֹת וּטְעָנוֹת לְהַצְדִּיק אֶת מְיֻדָּעוֹ. מִשֶּׁשָּׂם לֵב לְכָךְ, נֶעֱמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: ''תִּפַּח רוּחָם שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי - אֶת שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, וּבְכָל זֹאת נוֹטֶה אֲנִי בְּדַּעְתִּי לְטוֹבָתוֹ, אָז מְקַבְּלֵי שֹׁחַד מַמָּשׁ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁדַּעְתָּם נוֹטָה וְנֶהְפֶּכֶת לְטוֹבַת הַנּוֹתְנוֹ!''.

וְאִם כָּךְ הַדְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִי שֶׁנָּתַן לַדַּיָּן סְכוּם כֶּסֶף אוֹ טוֹבַת הֲנָאָה חַד פְּעָמִית, נָבִין וְנַשְׂכִּיל לְבַד עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה וּכְבֵדָה הִיא הַנְּגִיעָה הָעַצְמִית שֶׁל הָאָדָם כְּלַפֵּי עַצְמוֹ, שֶׁאֵין לְךָ קָרוֹב יוֹתֵר לָאָדָם כְּמוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ. וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִתָּן לָאָדָם לִשְׁקֹל וּלְהַכְרִיעַ לְעַצְמוֹ דָּבָר מִבְּלִי שֶׁיִּתְעָרְבוּ כָּל מִינֵי נְגִיעוֹת עַצְמִיּוֹת וְאִינְטֶרֶסִים אִישִׁיִּים. אָדָם יָכוֹל לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְזַכּוֹת וּלְהַצְדִּיק אֶת מַעֲשָׂיו וּדְרָכָיו, עַל אַף שֶׁלִּפְנֵי רֶגַע זָעַם עַל חֲבֵרוֹ שֶׁנָּהַג בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ. וְזֶה אֲפִלּוּ מִבְּלִי לָשִׂים לֵב לַסְּתִירָה הַפְּנִימִית הַקַּיֶּמֶת בְּתוֹכוֹ. שֶׁכָּךְ הוּא טִבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַמּוּמִים שֶׁבּוֹ. וְרַק אָדָם שֶׁזִּכֵּךְ אֶת נִשְׁמָתוֹ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְיִשֵּׁר אֶת מִדּוֹתָיו לַחֲלוּטִין עַד שֶׁדַּעְתּוֹ נֶעֶשְׂתָה לְדַעַת תּוֹרָה צְרוּפָה וּטְהוֹרָה - רַק הוּא הַיָּחִיד הָרַשַּׁאי לָדוּן אֶת עַצְמוֹ וּלְהַכְרִיעַ אִם מַעֲשָׂיו הִנָּם נְכוֹנִים וּמְיֻשָּׁרִים אוֹ לֹא.

וְלָכֵן צִוּוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אימרת רבי יהושע בן פרחיה באבות (פרק א' משנה ו'). ''עֲשֵׂה לְךָ רַב'', ''וּקְנֵה לְךָ חָבֵר'', משלי י''א, י''ד. ''וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ''. אַל תִּסְתַּמֵּךְ עַל עַצְמְךָ! אַל תִּטְעֶה לַחְשֹׁב שֶׁכָּל שִׁקּוּלֶיךָ וּמַעֲשֶׂיךָ הֵם בֶּאֱמֶת מֻצְדָּקִים! גַּם הַדָּבָר הַנִּרְאֶה לְךָ כְּהָכִי נָכוֹן לַעֲשׂוֹת עָלוּל הוּא לִהְיוֹת הַטָּעוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁל חַיֶּיךָ. וְעַל כָּךְ משלי י''ב, ט''ו. אָמַר הֶחָכָם בָּאָדָם: ''שֹׁמֵעַ לְעֵצָה - חָכָם''.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה