אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - קְדֻשַּׁת הַבְּרִית

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - קְדֻשַּׁת הַבְּרִית

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

חִדּוּשׁ גָּדוֹל הוּא הַצִּוּוּי לְהַרְחִיק אָדָם מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה מֵחֲמַת חִסָּרוֹן אוֹ חֹלִי מְסֻיָּם שֶׁבְּגוּפוֹ שֶׁבִּגְלָלוֹ נִבְצָר מִמֶּנּוּ מִלְּקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַמִּילָה, וְלָכֵן מוֹנְעִים מִמֶּנּוּ מִלְּהִשְׁתַּתֵּף בַּמַּעֲמָד הַנִּלְבָּב וְהַמְרַגֵּשׁ שֶׁל הַקְרָבַת קָרְבַּן הַפֶּסַח וַאֲכִילָתוֹ. מַה שֶּׁמֵּעִיד וּמוֹכִיחַ עַל גֹּדֶל קְדֻשַּׁת וּמַעֲלַת הַחוֹתַם בְּרִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּבְשָׂרֵנוּ עַד כַּמָּה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה הִיא, וְעַד כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לְהָפֵרָהּ וְשֶׁלֹּא לְחַלְּלָהּ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זִיעָ''א כָּתַב פרשת שמות דף ג' ע''ב. עיין שם מה שכתב עוד באורך בדבר. בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק ''כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקִים'' - זוֹהִי בְּרִית הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּאָדָם, שֶׁמְּאִירָה וּמַזְהִירָה אֶת הָאָדָם כַּשֶּׁמֶשׁ, וּמְגִנָּה עָלָיו עַד שֶׁאֵין שׁוּם מַזִּיק שֶׁבָּעוֹלָם יָכוֹל לְהַזִּיקוֹ. וְהוֹסִיף שֶׁהַמְחַלֵּל בְּרִיתוֹ חָלִילָה נֶחְשָׁב שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לְדִבְרֵי שֶׁקֶר וּמִרְמָה, וְעַל כָּךְ אֵין לוֹ חֵלֶק בֶּאֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אִם לֹא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה חֲזָקָה וּתְדִירָה.

כֹּחַ עָצוּם הֻפְקַד בְּיָדָיו שֶׁל הָאָדָם, לִהְיוֹת שֻׁתָּף בְּקִיּוּם הַבְּרִיאָה וּבַהֲבָאַת תּוֹלָדוֹת לָעוֹלָם, מַה שֶּׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּידֵי שׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף כמו שאמרו חז''ל (תענית ב' ע''א) שאת מפתח הילודה לא מסר הקב''ה לשום שרף ומלאך שבעולם, אלא הוא בעצמו פותח את רחם האשה לקבל הטיפה ולהתעבר ממנה, ככתוב: ''ויזכור אלקים את רחל וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה''. , וּמַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לִכְאוֹרָה לְהִשָּׁאֵר בִּידֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ כְּמוֹ שְׁאָר מַעֲשֵׂי הַבְּרִיאָה. אֲבָל כן אמר ישעיה הנביא לחזקיה המלך על שנמנע מלישא אשה מחשש לבנים שאינם הגונים. ותרגומו: ''מה לך להתעסק בסתריו של הקב''ה?'' ''בַּהֲדֵי כִּבְשֵׂי דְּרַחֲמָנָא לָמָּה לָךְ?'', שֶׁכָּךְ גָּזְרָה חָכְמַת הַבּוֹרֵא, רַק אוֹתָנוּ הַדָּבָר מְחַיֵּב לְהָבִין אֶת חֻמְרַת הַדָּבָר, וְאֶת גֹּדֶל יִקְרַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁהֻפְקַד בְּיָדֵינוּ לְשָׁמְרוֹ מִכָּל מִשְׁמָר לְבַל נְחַלְּלוֹ חָלִילָה.

וּכְבָר הֵבִיא הַגה''ק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּאפּוֹ זִיעָ''א בְּסִפְרוֹ ערך ''קדושה''. ''פֶּלֶא יוֹעֵץ'' אֶת דִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים שֶׁאָמְרוּ שֶׁכָּל עֲבֵרָה שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מַשְׁרָה הִיא רוּחַ טֻמְאָה עַל אוֹתוֹ הָאֵיבָר שֶׁבּוֹ חָטָא, בְּגוּפוֹ וּבְנִשְׁמָתוֹ בכתבי האריז''ל מובא שכשם שגוף האדם מורכב ובנוי מאיברים וגידים, כך נשמתו מורכבת מאיברים וגידים, ולכן כל פגם בגוף החומרי – יוצר פגם גם בגוף הרוחני. . אַךְ הַמְחַלֵּל בְּרִיתוֹ חָלִילָה מְטַמֵּא הוּא בָּזֶה אֶת כָּל גּוּפוֹ וְנִשְׁמָתוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה