אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

חֲכָמֵינוּ זַ''ל דרשת ריש לקיש בחולין (קל''ד ע''א). בַּגְּמָרָא הִתְקַשּׁוּ בַּהֲבָנַת פָּסוּק מִסֵּפֶר פ''ב, ג'. הַתְּהִלִּים בּוֹ נֶאֱמַר: ''שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם, עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ''. מַה פֵּרוּשׁ ''עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ''? וְכִי מֻתָּר לְהַצְדִּיק אֶת הֶעָנִי מִפְּנֵי דַּלּוּתוֹ?!

וּבֵאֲרוּ שֶׁמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים הִיא ''צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ''. שֶׁאִם חַיָּב הֶעָנִי לְךָ - וַתֵּר מִמָּמוֹנְךָ לְטוֹבָתוֹ וּמְחַל לוֹ עַל חוֹבוֹ לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, כִּי עָנִי הוּא. אֲבָל דַּיָּן הַיּוֹשֵׁב בְּדִין אָסוּר לוֹ לְרַחֵם וּלְוַתֵּר לֶעָנִי עַל חֶשְׁבּוֹן מָמוֹנָם שֶׁל אֲחֵרִים, וַאֲפִלּוּ שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּכָךְ לְטוֹבָה.

שמואל ב', פרק ח'. הַנָּבִיא מְסַפֵּר עַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ ''וַיְהִי דָּוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה''. סנהדרין ו', ב'. וּבַגְּמָרָא שָׁאֲלוּ: אִם מִשְׁפָּט עָשָׂה, דְּהַיְנוּ דִּין, אָז הֵיכָן הִיא הַצְּדָקָה? וְאִם צְדָקָה עָשָׂה, הֵיכָן הַמִּשְׁפָּט? וּבֵאֲרוּ שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה דָּוִד דָּן אֶת הַדִּין וּמְזַכֶּה אֶת הַזַּכַּאי וּמְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב. וּלְאַחַר מִכֵּן אִם הָיָה רוֹאֶה שֶׁהַמְחֻיָּב הוּא עָנִי וְאֵין לוֹ מִנַּיִן לְשַׁלֵּם - הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ צְדָקָה וּמְשַׁלֵּם בִּמְקוֹמוֹ אֶת הַחוֹב.

וְעַל זוֹ הַדֶּרֶךְ בספרו ''יוסף תהלות'' על התהלים (פ''ב, ג'). פֵּרֵשׁ מָרָן הַחִידָ''א זַצוּקַ''ל אֶת הַפָּסוּק הַנִּזְכָּר לְעֵיל ''שִׁפְטוּ דָּל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ'' שֶׁבִּתְחִלָּה שִׁפְטוּ וְדוּנוּ דִּין אֱמֶת, וְאִם צָרִיךְ חַיְּבוּ אֲפִלּוּ דַּל וְיָתוֹם. אַךְ לְאַחַר מִכֵּן בּוֹאוֹ וַעֲשׂוּ עִם הֶעָנִי צְדָקָה וְעִזְרוּ לוֹ לְשַׁלֵּם אֶת חוֹבוֹ מִשֶּׁלָּכֶם.

מַעֲשֶׂה נִפְלָא הָיָה בַּגָּאוֹן רַבִּי צְבִי פֶּסַח פְרַאנְק זַצַ''ל, שֶׁפַּעַם אַחַת בְּעֶרֶב שַׁבָּת הִגִּיעָה לְבֵיתוֹ אִשָּׁה אַלְמָנָה עֲנִיָּה וּבְיָדָהּ תַּרְנְגֹלֶת שֶׁעָלְתָה בָּהּ שְׁאֵלָה לְגַבֵּי כַּשְׁרוּתָהּ. וּמִכֵּיוָן שֶׁאִשָּׁה זוֹ הָיְתָה צִדְקָנִית וַחֲסוּדָה, פִּיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה וְאָמְרָה: ''כְּבוֹד הָרַב! אֵין רְצוֹנִי שֶׁתִּפְסֹק לִי לְהֶתֵּר עַל סְמַךְ קְצָת פּוֹסְקִים הַמַּתִּירִים, אֶלָּא אִם הָעוֹף מְהֻדָּר בְּכַשְׁרוּתוֹ הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאִם לָאו - מוּכָנָה אֲנִי לְוַתֵּר עָלָיו!'' עִיֵּן הָרַב בְּדִבְרֵי הַפּוֹסְקִים, וְרָאָה שֶׁאָכֵן נִתָּן לְהַתִּיר בְּדֹחַק אֶת הָעוֹף, אֶלָּא שֶׁהָאִשָּׁה בִּקְּשָׁה שֶׁיִּהְיֶה מְהֻדָּר וּמְקֻבָּל עַל דַּעַת רוֹב הַפּוֹסְקִים, וְזֶה לֹא הִתְקַיֵּם בְּאוֹתוֹ הָעוֹף. מֶה עָשָׂה? נִכְנַס לַמִּטְבָּח, וְהוֹצִיא מֵהַמְּקָרֵר תַּרְנְגֹלֶת פְּטוּמָה שֶׁאִשְׁתּוֹ עָמְדָה לְבַשֵּׁל לִכְבוֹד שַׁבָּת, וְיָצָא וְנָתַן אוֹתָהּ לָאִשָּׁה הָעֲנִיָּה וְאָמַר לָהּ: ''זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת הַמְהֻדֶּרֶת בְּכַשְׁרוּתָהּ, אֵין לְךָ מַה לַּחְשֹׁשׁ...'' וְהָאִשָּׁה נְטַלְתָּהּ בְּשִׂמְחָה מִבְּלִי לֵידַע מִמַּעֲשָׂיו שֶׁל הָרַב וְחָזְרָה לְבֵיתָהּ.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה