אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - עֲשֵׂה זֹאת בְּעַצְמְךָ

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - עֲשֵׂה זֹאת בְּעַצְמְךָ

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

מִלְּשׁוֹן הַתּוֹרָה ''עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ'' לָמְדוּ חַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁבְּאִם יִמְצָא אָדָם אֶת חֲמוֹר חֲבֵרוֹ כּוֹרֵעַ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְהִנֵּה חֲבֵרוֹ בַּעַל הַחֲמוֹר עוֹמֵד מִן הַצַּד וּמִסְתַּכֵּל וְאֵינוֹ נִבְהַל עַל מָמוֹנוֹ שֶׁלּוֹ - הֲרֵי שֶׁבְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה אֵין מִצְוָה עַל הַאָדָם לְעָזְרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר ''עִמּוֹ'' - סַיֵּעַ לוֹ דַּוְקָא בְּיַחַד עִמּוֹ, וְלֹא שֶׁתַּעֲמֹל אַתָּה מִבְּלִי עֶזְרָה מִצִּדּוֹ.

וּמִדָּבָר זֶה יֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד יְסוֹד גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה: שֶׁאִם אַתָּה לֹא תַּעֲזֹר לְעַצְמְךָ, וְלֹא תִּתְאַמֵּץ בְּעַצְמְךָ לְהַגִּיעַ בְּעֶזְרַת ה' לִדְבָרִים טוֹבִים, אֲזַי גַּם מִשָּׁמַיִם לֹא יַעֲמְדוּ לְצִדְּךָ לַעְזֹר לְךָ, וְאַף לֹא יִשְׁלְחוּ לְךָ שְׁלִיחִים טוֹבִים לַהֲרִימְךָ וּלְסַיַּעֲךָ. כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ מְרַחֵם עַל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ דּוֹאֵג לְעַצְמוֹ - לֹא רַק שֶׁאָסוּר לְרַחֵם אֵלָיו, אֶלָּא אַף לֹא תּוֹעִיל לוֹ שׁוּם עֶזְרָה חִיצוֹנִית.

וּכְמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ עַל קַמְצָן גָּדוֹל אֶחָד שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻגָּל לָתֵת דָּבָר לַזּוּלָת, וּפַעַם אַחַת נָפַל לִמְקוֹם מַיִם עֲמֻקִּים וְעָמַד לִטְבֹּעַ. נִגַּשׁ עוֹבֵר אֹרַח לְהַצִּילוֹ וְצָעַק לְעֶבְרוֹ: ''תֵּן לִי אֶת יָדךָ וְאוֹשִׁיעֲךָ''. אֲבָל מְיֻדָּעֵנוּ כָּאָמוּר אֵינוֹ מְסֻגָּל לָתֵת דָּבָר, וְלָכֵן לֹא שָׁלַח אֶת יָדוֹ לְעֶבְרוֹ וְטָבַע וָמֵת!!! זֶהוּ סוֹפוֹ שֶׁל זֶה שֶׁאֵינוֹ מוּכָן לְהַקְרִיב מֵעַצְמוֹ אַף בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ. כַּמָּה שֶׁיְּשׂוֹחֲחוּ עִמּוֹ וִינַסּוּ לְעוֹדְדוֹ וּלְחַזְּקוֹ לֹא יוֹעִילוּ מְאוּמָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם. יִתְרוֹמֵם הוּא לְרֶגַע אוֹ שְׁנַיִם וְשׁוּב יִמְעַד וְיִפֹּל, כִּי לֹא רוֹצֶה הוּא לַעְזֹר לְעַצְמוֹ.

מִי שֶׁבֶּאֱמֶת מַכִּיר אֶת הָאָדָם וְאֶת רִגְשׁוֹתָיו, אֶת הַטּוֹב בַּעֲבוּרוֹ וְאֶת הָרָע בִּשְׁבִילוֹ - זֶהוּ הָאָדָם עַצְמוֹ. יוֹתֵר מֵרַבּוֹ וּמֵהוֹרָיו וּמֵרֵעָיו יוֹדֵעַ וּמַכִּיר הוּא אֶת עַצְמוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא תָּמִיד יֵשׁ בָּנוּ אֶת הָרָצוֹן וְהַנְּכוֹנוּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן, וְהַנְּגִיעָה הָעַצְמִית שֶׁבָּנוּ פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ וּמְעַוֶּתֶת אֶת רְאִיָּתֵנוּ, וְעַל כֵּן זְקוּקִים אָנוּ לֶחָבֵר הַמְיַעֵץ, וְלָרַב הַמְנַוֵּט. אֲבָל וַדַּאי שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה הִיא עַל הָאָדָם עַצְמוֹ.

גַּם אִם יִהְיוּ לוֹ לָאָדָם אֶת כָּל הַכֵּלִים וְהַכִּשּׁוּרִים הַנִּצְרָכִים לְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, רַק יֶחְסַר לוֹ הַכֹּחַ וְהָרָצוֹן הַפְּנִימִי לַעֲזֹב אֶת הָרָע וּלְהִדַּבֵּק בַּטּוֹב - כְּבָר אֵין כָּל תּוֹעֶלֶת בַּכֵּלִים הַנִּפְלָאִים הַלָּלוּ. וּכְמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָזוֹן טָעִים, וְסַכִּין וּמַזְלֵג וְצַלַּחַת, וְיָדַיִם בְּרִיאוֹת וְשִׁנַּיִם חֲזָקוֹת, רַק יֶחְסַר לוֹ תֵּאָבוֹן וְחֵשֶׁק הָאֲכִילָה - כְּבָר לֹא יוֹעִילוּהוּ כָּל הַכֵּלִים שֶׁבְּיָדוֹ לְהַבְרוֹת אֶת גּוּפוֹ. וְלָכֵן פָּטְרָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה מִלְּסַיֵּעַ לָזֶה שֶׁיּוֹשֵׁב בָּטֵל וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעֲשׂוּ בַּעֲבוּרוֹ אֶת כָּל הָעֲבוֹדָה, כִּי יְגִיעָתֵנוּ תְּהֵא לָרִיק וַעֲמָלֵנוּ לְבַטָּלָה, כָּל עוֹד לֹא עוֹזֵר הָאָדָם לְעַצְמוֹ.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה