המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל הָרוֹאֶה אֶת חֲמוֹר אוֹהֲבוֹ אוֹ שׂוֹנְאוֹ רוֹבֵץ וְכוֹרֵעַ תַּחַת מַשָּׂאוֹ לְהַגִּישׁ לוֹ עֶזְרָה וְלִפְרֹק מֵעָלָיו אֶת מַשָּׂאוֹ לְמַעַן יָנוּחַ הַחֲמוֹר וְלֹא יִקְרֹס תַּחְתָּיו. וּבְנוֹסָף עַל כָּךְ נִצְטַוֵּינוּ גַּם כֵּן לָשׁוּב וּלְסַיְּעוֹ לְאַחֵר מִכֵּן לִטְעֹן אֶת מַשָּׂאוֹ עַל הַחֲמוֹר מֵחָדָשׁ, כְּמוֹ דברים כ''ב, ד'. ובמצוה תקמ''א יבואר אי''ה ציווי זה וענייניו. שֶׁכָּתוּב ''הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ''. וּמַשְׁמָעוּת הַמִּלִּים ''עָזֹב תַּעֲזֹב'' הִיא לְעָזְרוֹ וּלְסַעֲדוֹ.
דִּין זֶה חָל לָאו דַּוְקָא בְּחֲמוֹר, אֶלָּא הוּא הַדִּין כָּל נוֹשֵׂא מַשָּׂא. שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַכָּתוּב אֶלָּא בַּמָּצוּי בִּזְמַנּוֹ שֶׁהָיוּ הַחֲמוֹרִים נוֹשְׂאֵי הַמַּשָּׁאוֹת ראה בספר ''עלינו לשבח'' (חלק א' בשאלות ותשובות, סימן כ''ט) שהוכיח בדעת הרמב''ם שאף ברכב חבירו יש מצות ''עזב תעזב עמו''. וראה במה שכתבנו בס''ד לקמן בחלק ה''דרוש וחידוש''. .
עוֹד לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁאוֹתוֹ ''שׂוֹנֵא'' הַמֻּזְכָּר כָּאן הוּא דַּוְקָא אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שבבהמת גוי ומשאו אין מצות פריקה וטעינה אלא משום חשש איבה בלבד. וברמ''א (חושן משפט סימן ער''ב סעיף ט') כתב שמכל מקום חייב לפרוק משום צער בעלי חיים של הבהמה. וְלֹא מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם. וְאִם תֹּאמַר הֵיאַךְ תִּתְיַחֵס הַתּוֹרָה אֶל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּ''שׂוֹנֵא'', בּוֹ בִּזְמַן שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ עַל יָדָהּ ויקרא י''ט, י''ז. ''לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ''? עַל כָּךְ פסחים קי''ג ע''ב. ראה שם שנחלקו האמוראים אם שנאת הרשע היא היתר או מצוה. ואכמ''ל. בֵּאֲרוּ חֲזַ''ל שֶׁהַמְדֻבָּר הוּא בָּאָדָם שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בְּמֵזִיד עַל אַף שֶׁהִתְרוּ בּוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי זוֹ מִצְוָה לִשְׂנֹאתוֹ עַל רִשְׁעוּתוֹ. וְעָלָיו אָמְרָה הַתּוֹרָה שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁהֻתַּר לִשְׂנֹאוֹתוֹ, עִם כָּל זֹאת מִצְוָה עָלֶיךָ לְעָזְרוֹ בִּפְרִיקַת וּבִטְעִינַת מַשָּׂאוֹ, כן לשון הרמב''ם (סוף הלכות רוצח). שֶׁמָּא יָחוּס הַלָּה עַל מָמוֹנוֹ וְיִסְתַּכֵּן בַּעֲבוּר מָמוֹנוֹ, וְהַתּוֹרָה חָסָה עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יחזקאל ל''ג, י''א. ''אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אֲנִי נְאֻם ה' אֱלֹקִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה''. וְיֶתֶר דִּינֵי הַמִּצְוָה וּפְרָטֶיהָ מוּבָאִים הלכות רוצח פרק י''ג. בָּרַמְבָּ''ם חלק חושן משפט סימן ער''ב. וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מִיהוּ הַמְחֻיָּב בָּהּ, וּמָתַי, וְאֵיךְ.