אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - עֵרֶךְ הַחַיִּים

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - עֵרֶךְ הַחַיִּים

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

חגיגה ט''ז ע''ב. בַּגְּמָרָא מְסֻפָּר עַל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי שֶׁפַּעַם אַחַת פָּסַק גְּזַר דִּין מָוֶת לְאָדָם אֶחָד, וּלְאַחַר מִכֵּן נִתְבָּרֵר שֶׁהַלָּה הָיָה חַף מִפֶּשַׁע. מִשֶּׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי קִבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יָדוּן יוֹתֵר לְעוֹלָם אֶלָּא בְּמוֹשַׁב בֵּית דִּין עִם שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח גְּדוֹל הַדּוֹר, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם הֻשְׁחֲרוּ שִׁנָּיו מֵרֹב תַּעֲנִיּוֹתָיו שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה לְכַפֵּר עַל טָעוּתוֹ שֶׁהִפְסִיק חַיִּים לְלֹא הַצְדָּקָה. וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּכָל יוֹם וּמִשְׁתַּטֵּחַ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרוּג וּבוֹכֶה וּמְיַלֵּל עַד שֶׁנִּפְטַר גַּם הוּא.

הַחַיִּים זוֹ הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל אָדָם לְקַבֵּל מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵי אֲדָמוֹת. מוּטָב לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּטְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁבְּיָדוֹ, וְשֶׁיַּעֲבֹר כָּל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִטְּלוּ מִמֶּנּוּ אֶת חַיָּיו. אֶלָּא שֶׁבִּהְיוֹת שֶׁאָנוּ מֻרְגָּלִים בְּזוֹ הַמַּתָּנָה, לָכֵן אֵינֶנּוּ מְיַחֲסִים לָהּ דֵּי חֲשִׁיבוּת. הָיָה אֶחָד מְיֻחָד כפי שכתוב (מלכים א' ה', י'): ''ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים ויחכם מכל האדם וכו'''. שֶׁחָכְמָתוֹ עָלְתָה מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכָּל הָאָדָם, שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שְׁמוֹ. וְאֶת מֵיטַב חָכְמָתוֹ גָּנַז בִּסְפָרָיו הַמֻּפְלָאִים ''קֹהֶלֶת'' וּ''מִשְׁלֵי''. וְשָׁם כָּתַב: קהלת ט', ד'. ''כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת''. מוּטָב לְךָ לִחְיוֹת כְּכֶלֶב אֲבָל חַי, מִלִּהְיוֹת אַרְיֵה אֲבָל מֵת. אַךְ הָאָדָם, שֶׁמִּטִּבְעוֹ אֵינוֹ מַעֲרִיךְ אֶת מַה שֶּׁבְּיָדוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁהַחַיִּים מְאִירִים לוֹ פָּנִים אֵינוֹ מְיַחֵס הוּא לָהֶם חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה, מִמֵּילָא לֹא יִפָּלֵא שֶׁרֹב זְמַנּוֹ מִתְבַּזְבֵּז וְהוֹלֵךְ לָרִיק וּלְבַטָּלָה ואמר לנו פעם כ''ק האדמור ממודז'יץ שליט''א פירוש נאה מהרה''ק רבי יחזקאל מקוזמיר זיע''א על דברי במשנה בסוכה (י''ז ע''א) שסכך פסול פוסל בארבעה ואילו אויר פוסל אף בשלשה, ולכאורה איך אויר יותר גרוע מדבר פסול? אלא מכאן למדת שאדם ההולך בטל וריק בלי לעשות כלום הוא גרוע יותר מכל...ודברי פי חכם חן. .

כַּזָּכוּר לְרַבִּים, הָיָה אֶחָד מִגִּבּוֹרֵי וּקְדוֹשֵׁי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׁבָּה לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה בִּידֵי הָסוּרִים וְהוּצָא לַהוֹרֵג, וּשְׁמוֹ אֵלִי כֹּהֵן הַי''ד. אוֹתוֹ יְהוּדִי, שֶׁנִּשְׁאַר מָסוּר לְעַמּוֹ גַּם בִּרְגָעָיו הָאַחֲרוֹנִים, הוּצָא לַהוֹרֵג עַל הִתָּפְסוֹ בְּרִגּוּל לְטוֹבַת עַם יִשְׂרָאֵל. לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הִגִּיעַ יְהוּדִי שֶׁיָּשַׁב עִמּוֹ בְּתָא הַכֶּלֶא בְּטֶרֶם הוֹצָאָתוֹ לַהוֹרֵג, וְסִפֵּר שֶׁאוֹתוֹ קָדוֹשׁ חָרַט עַל קִיר חַדְרוֹ אֶת הַמִּלִּים הַבָּאוֹת: ''אֵינִי מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. אֲנִי מִתְחָרֵט עַל מַה שֶּׁלֹּא עָשִׂיתִי וְיָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת''.

מִלִּים אֵלּוּ צְרִיכוֹת לְהֵחָרֵט בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ! כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר מִבְּלִי שֶׁאֲנַצְּלוֹ כָּרָאוּי לְמַטָּרָה הַנִּצְחִית שֶׁבַּעֲבוּרָהּ הִגַּעְתִּי לְכָאן - הֲרֵי הוּא אֲבֵדָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ! יוֹם זֶה לֹא יָשׁוּב לִי עוֹד לְעוֹלָם! וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם: אֵין יָקָר בַּנִּבְרָאִים כְּמוֹ הַזְּמַן.

רַק בְּשָׁעָה שֶׁחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם חָלִילָה עוֹמְדִים עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, רַק אָז מִתְעוֹרֵר הוּא לְהַכִּיר בְּעֶרְכָּם. צֵא וּלְמַד מֵחוֹלֶה הַשּׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוַי בְּרִגְעֵי חַיָּיו הָאַחֲרוֹנִים, אֵיךְ הָיָה מוּכָן לִיתֵן אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בַּעֲבוּר עוֹד יוֹם שֶׁל חַיִּים. נֵלְכָה וְנִשְׁאַל אוֹתוֹ אִם עֲדַיִן בּוֹכֶה הוּא עַל הַמִּינוּס בַּבַּנְק, וְאִם עֲדַיִן מַקְפִּיד הוּא עַל הַשָּׁכֵן שֶׁפָּגַע בּוֹ, וְאִם עוֹד מֵצֵר הוּא עַל שֶׁהָעִירִיָּה אֵינָהּ מְאַשֶּׁרֶת לוֹ הַנָּחָה בָּאַרְנוֹנָה - הֲרֵי אֵין זֶה חוֹלֵף בְּמוֹחוֹ וַאֲפִלּוּ לְרֶגַע אֶחָד! כָּל מַעֲיָנָיו מֻקְדָּשִׁים אַךְ וְרַק לְחַיָּיו שֶׁעוֹמְדִים לַחֲמֹק לוֹ כָּל רֶגַע מִבֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו. אַךְ לְצַעֲרֵנוּ קהלת ח', ח'. ''אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת הָרוּחַ, וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת''. וְאַשְׁרֵי זֶה כפי שפרשו את הפסוק (קהלת ז', א') ''טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו'' שאת יום המוות יש לאדם לזכור ולקראת בואו עליו להתכונן כבר מיום הוולדו. שֶׁזִּכְרוֹן יוֹם הַמָּוֶת לֹא מָשׁ מִנֶּגֶד עֵינָיו, שֶׁבַּעֲבוּר כָּךְ יִזְכֶּה בְּעֶזְרַת ה' לְנַצֵּל וּלְהַשְׁלִים אֶת יִעוּדוֹ עֲלֵי אֲדָמוֹת.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה