אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - נָתוֹן תִּתֵּן

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - נָתוֹן תִּתֵּן

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

מִן הָרָאוּי לוֹ לְאָדָם שֶׁיְּהֵא נוֹהֵג עִם הַבְּרִיּוֹת בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְלֹא יְהֵא אֱנוֹכִי לִדְאֹג רַק לְעַצְמוֹ וּלְטוֹבָתוֹ. שֶׁכָּךְ הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לְהֵיטִיב עִם בְּרִיּוֹתָיו וּלְהַעֲנִיק לָהֶם בְּעַיִן יָפָה גַּם כְּשֶׁאֵין שׁוּם הַצְדָּקָה לְכָךְ, וְלָכֵן גַּם אָנוּ עָלֵינוּ לִדְבֹּק בְּדֶרֶךְ זוֹ וּלְהֵיטִיב עִם הַזּוּלָת מִבְּלִי לְחַפֵּשׂ תָּמִיד הֲנָאָה עַצְמִית.

פְּעָמִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם חֵפֶץ אוֹ רָהִיט מְסֻיָּם שֶׁאֵין לוֹ עוֹד שִׁמּוּשׁ בּוֹ, וְגוֹמֵר בְּדַעְתּוֹ לְהַשְׁלִיכוֹ וּלְזָרְקוֹ. וְהִנֵּה לְפֶתַע שׁוֹמֵעַ הוּא שֶׁפְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי זָקוּק לוֹ - מִמִּדַּת ''וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב'' שֶׁלֹּא יִדְרֹשׁ תַּשְׁלוּם עַל הַדָּבָר בִּהְיוֹת שֶׁבֵּין כֹּה לֹא הָיָה בְּכַוָּנָתוֹ לְמָכְרוֹ אוֹ לְהַרְוִיחַ מִמֶּנּוּ, וְאִם כֵּן לָמָּה תֵּרַע עֵינוֹ בַּחֲבֵרוֹ שֶׁיִּזְכֶּה מִן הַהֶפְקֵר? וּכְעֵין זֶה כְּשֶׁאָדָם מִתְכַּוֵּן לִנְסֹעַ לְמָקוֹם כָּל שֶׁהוּא וְיֵשׁ מָקוֹם פָּנוּי בְּרִכְבּוֹ, וּלְפֶתַע בִּקְּשׁוֹ מָאן דְּהוּא לְהִצְטָרֵף אֵלָיו - לָמָּה יְבַקֵּשׁ עַל כָּךְ תַּשְׁלוּם מֵאַחַר וְגַם בִּלְעָדָיו נִתְכַּוֵּן לִנְסֹעַ? ולא מדובר באופן בו נתכוון מראש ליטול תשלום על כך, כמובן. וְכָל זֶה אֵינוֹ חִיּוּב הִלְכָתִי מֵהַדִּין, אֶלָּא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, בִּכְדֵי שֶׁנַּרְגִּיל אֶת עַצְמֵנוּ בְּמִדַּת הַנְּתִינָה, וְלֹא נְחַפֵּשׂ לְהַרְוִיחַ תָּמִיד עַל חֶשְׁבּוֹן הַשֵּׁנִי.

מִטַּעַם זֶה גַּם כֵּן אָסְרָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְקִיחַת רִבִּית עַל הַלְוָאָה, אַף עַל פִּי שֶׁהִתִּירָה וְעוֹדְדָה הַתּוֹרָה אֶת הָאָדָם לְהִסְתַּחֵר וּלְהַרְוִיחַ בְּמִקָּח וּמִמְכָּר עִם הַזּוּלַת, מִכָּל מָקוֹם בְּהַלְוָאָה אָסְרָה הַתּוֹרָה לְהַרְוִיחַ. וְזֶה בִּכְדֵי לְהַרְגִּילֵנוּ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְקַשֵּׁר עִם הַשֵּׁנִי גַּם לְמַטְּרַת חֶסֶד, וְלֹא תָּמִיד רַק לִדְאֹג לְרַוְחָתֵנוּ וּלְטוֹבָתֵנוּ. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת טוֹב לַשֵּׁנִי לֹא צָרִיךְ אֵיזוֹ סִבָּה אוֹ מֵנִיעַ. אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֹאת סְתָם כָּכָה בִּגְלַל שֶׁהוּא אָדָם, וּבִגְלַל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ זֹאת.

לְדַאֲבוֹנֵנוּ כַּיּוֹם יֶשְׁנָם רַבִּים כָּאֵלּוּ שֶׁכְּדֵי שֶׁיְּסַיְּעוּ לְמִישֶׁהוּ - צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁיֵּצֵא לָהֶם מִזֶּה מַשֶּׁהוּ: רֶוַח אִישִׁי, שֵׁם טוֹב, כָּבוֹד, אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר. וְלָכֵן גַּם כְּשֶׁכְּבָר מִזְדַּמֵּן לְיָדָם לְהֵיטִיב עִם אָדָם וּלְסַיֵּעַ בְּיָדוֹ - מַרְגִּישִׁים הֵם שֶׁבְּכָךְ נַעֲשֶׂה כָּפוּף וְנָתוּן לָהֶם בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל. וְדָבָר זֶה נוֹבֵעַ מִשֹּׁרֶשׁ מִדָּתָם הַקְּלוֹקֶלֶת שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים בֶּאֱמֶת בִּשְׁבִיל לָתֵת, אֶלָּא שֹׁרֶשׁ כַּוָּנָתָם הוּא לְקַבֵּל. וְאֶת זֶה בָּאָה הַתּוֹרָה לְהוֹקִיעַ בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ וּלְלַמְּדֵנוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וַאֲמִתִּית בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא.

ראה ספר ''טובך יביעו'' חלק א' עמוד רמ''א. הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֵבְסְקִי שְׁלִיטָ''א סִפֵּר מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע בִּיהוּדִי שֶׁפָּנָה לְבַעַל גְּמַ''ח הַלְוָאוֹת מְסֻיָּם בְּבַקָּשָׁה לְקַבֵּל הַלְוָאָה, וְנִתְבַּקֵּשׁ לְהַשִּׂיג הַמְלָצָה עַל יָשְׁרוֹ וַאֲמִינוּתוֹ. פָּנָה הַלָּה אֶל אֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאָכֵן הִלָּה נֵאוֹת לְהַמְלִיץ עָלָיו בְּפֶה מָלֵא וְהַהַלְוָאָה נִתְּנָה. מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, וְהַלּוֹוֶה לֹא הִגִּיעַ לִפְרֹעַ אֶת חוֹבוֹ, שִׁגְּרָה לוֹ הַנְהָלַת הַגְּמַ''ח תִּזְכֹּרֶת רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה אַךְ לֹא נִתְקַבְּלָה שׁוּם תְּגוּבָה. לְיָמִים, פָּגַשׁ בַּעַל הַגְּמַ''ח אֶת אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִמְלִיץ עָלָיו, וְסִפֵּר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים.

וְכָאן נַעְצֹר וְנַחְשֹׁב: מֶה הָיִינוּ אָנוּ עוֹנִים בְּמָקוֹם אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם? ''מַה אֲנִי אָשֵׁם, אֲנִי סַךְ הַכֹּל הִתְכַּוַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת טוֹב, זוֹ לֹא אָשַׁמְתִּי שֶׁקָּרָה הַדָּבָר, גַּם עָשִׂיתִי טוֹבָה וְגַם בָּאִים בִּתְלוּנוֹת?!'' וּשְׁאָר טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת לְהָסִיר מֵעָלֵינוּ כָּל אַשְׁמָה.

אוּלָם אוֹתוֹ תַּלְמִיד חָכָם נַעֲנָה וְאָמַר: ''אוֹי, מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֶת סְלִיחָתְךָ! הַלּוֹוֶה הִגִּיעַ אֵלַי בְּיוֹם הַפֵּרָעוֹן וּמָסַר אֶת מְלוֹא הַכֶּסֶף לְיָדִי וּבִקֵּשׁ שֶׁאֶפְרָעֶנּוּ בַּעֲבוּרוֹ כֵּיוָן שֶׁהוּא מְמַהֵר לְמָקוֹם כָּל שֶׁהוּא, וַאֲנִי מֵרֹב טִרְדוֹתַי שָׁכַחְתִּי מֵהָעִנְיָן''. וּמִיָּד הָלַךְ הַתַּלְמִיד חָכָם לְבֵיתוֹ וְשָׁב עִם כָּל הַסְּכוּם וּמְסָרוֹ לְבַעַל הַגְּמַ''ח.

כַּעֲבוֹר שְׁבוּעַיִם יָמִים, מִתְדַפֵּק הַלּוֹוֶה עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַגְּמַ''ח וּמְבַקֵּשׁ לְהָשִׁיב אֶת חוֹבוֹ, תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא מִתְנַצֵּל עַל הָעִכּוּב הָרַב בְּפִרְעוֹן הַחוֹב. בַּעַל הַגְּמַ''ח, בַּהֲבִינוֹ אֶת מַעֲשֵׂה הַתַּלְמִיד חָכָם רָץ מִיָּד אֶל בֵּיתוֹ לְהָשִׁיב לוֹ אֶת מְעוֹתָיו בַּחֲזָרָה... אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל!

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה