אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - מְקוֹר הַבְּרָכָה

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - מְקוֹר הַבְּרָכָה

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֶר זַצַ''ל ראה בספרו ''מכתב מאליהו'' חלק ב' עמוד 15. הֵבִיא בֵּאוּר נִפְלָא וְעָמֹק לְאִסּוּר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת עַל מָה וְלָמָּה נִצְטַוֵּינוּ עָלֶיהָ? וּמַה ''יַּפְרִיעַ'' כִּבְיָכוֹל לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אִם נַבְעִיר אֵשׁ אוֹ נִזְרַע אוֹ נַחְרֹשׁ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת?

וּבֵאֵר שֶׁכָּל עִנְיַן וּמַהוּת הַשַּׁבָּת הִיא בִּכְדֵי שֶׁיְּסַלֵּק הָאָדָם מֵעַצְמוֹ אֶת הָעֲרָכִים הַשְּׁלִילִיִּים וְהַמֻּגְבָּלִים שֶׁל הַגַּשְׁמִיּוּת, וְיִתְדַּבֵּק בְּבוֹרְאוֹ הַמְשֻׁלָּל מִן הַגַּשְׁמִיּוּת לְגַמְרֵי בִּדְבִיקָה וּבַחֲשִׁיקָה לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וּלְבַל תִּנָּתֵק וְתָמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה הַמְחַבֶּרֶת אוֹתָנוּ לִמְקוֹר חַיּוּתֵנוּ הוּא הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וכתבו בעלי חסידות שלכן נקראת ''שבת'' מלשון שיבה וחזרה, שביום זה חוזרת הנשמה לידבק בשורשה ובמקורה, הוא הבורא יתברך. .

וּלְצֹרֶךְ הִדָּבְקוּת זוֹ מֻכְרָח הָאָדָם לִפְרֹשׁ מִכָּל מְלָאכָה וַעֲבוֹדָה גַּשְׁמִית הַמְרַחַקְתּוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ הָרוּחָנִי, הֲלֹא הֵן שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע הַמְּלָאכוֹת הָאֲסוּרוֹת בְּשַׁבָּת קָדְשֵׁנוּ. וּבִלְעֲדֵי הַשַּׁבָּת חָלִילָה הָיָה עָלוּל הָאָדָם כָּל כָּךְ לְהִתְרַחֵק מִן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁחָלִילָה לֹא הָיְתָה רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ.

יְקָרָה הִיא הַשַּׁבָּת וּגְדוֹלָה קְדֻשָּׁתָהּ, וּכְמוֹ שבת י' ע''ב. שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל הַפָּסוּק שמות ל''א, י''ג. ''לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם'': אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי לִיתְנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעֵם. וּכְבָר הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֵינוּ ראה בירושלמי ברכות פרק א' הלכה ט' בשם רבי יהודה הנשיא שלמד זאת מהקבלת הפסוקים ''זכור את יום השבת לקדשו'' ו''למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי''. שֶׁמִּצְוַת הַשַּׁבָּת שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְהַמְשַׁמְּרָהּ כְּהִלְכָתָהּ כן אמרו במסכת שבת (נ''ז ע''ב) שהשבת היא אחד חלקי ששים מן העולם הבא. וכמאמר הפייט: ''מעין עולם הבא יום שבת מנוחה''. וראה להגה''צ רבי אליהו דסלר זצוק''ל בספרו ''מכתב מאליהו'' (חלק ב' עמוד 31) שביאר שהשבת ענינה מנוחה ודביקות בבורא באין מפריע, והתאחדות האדם עם תוכנו הרוחני, ובחינה זו היא בחינת מעין עולם הבא. טוֹעֵם מֵעֵין טַעַם שֶׁל גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת, כן אמרו במסכת שבת (קי''ח ע''ב) כל המשמר את השבת כהלכתה אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו. עיין שם מהיכן למדו זאת. ושמעתי פעם ביאור נאה למאמר תמוה זה מהרה''ג שלום דמארי שליט''א: שכדי להצליח לשמור את השבת כהלכתה בהכרח שתהיה לאדם הכנה גדולה של ששה ימים גדושים בקיום כל שאר מצוות התורה ובהיזהרות מכל איסור התורה. ודברי פי חכם חן. וּמוֹחֲלִים לוֹ עַל כָּל עֲווֹנוֹתָיו. כן אמר רב יהודה בשם רב במסכת שבת (קי''ח ע''ב). עיין שם שלמדו זאת מן הפסוקים. וְאִלְמָלֵי שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיְתָה שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם שׁוּם אֻמָּה וְלָשׁוֹן, וְאַף עַתָּה כן אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי שם. עיין שם שלמדו זאת מן הפסוקים. אִם יִשְׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן מִיָּד יִהְיוּ נִגְאָלִים. הֲרֵי שֶׁמַּעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת הַשַּׁבָּת הִיא מֵעֵבֶר לְבִינָתֵנוּ וְהַשָּׂגָתֵנוּ והגה''צ רבי ניסים יגן זצ''ל אמר על כך משל נפלא לאשה ההולכת לרכוש מוצר בחנות מסויימת ומוצאת שהחנות סגורה, מסתבר שתמשיך לנסות להגיע שוב בזמן ששערי החנות יהיו פתוחים. אבל אם תראה יום אחד שהורידו את השלט המודיע על החנות – זהו מופת ברור שהחנות נסגרה ויותר אין מה לנסות. כך השבת היא הסמל של עם ישראל, ובלעדיה חלילה האדם הוא כחנות סגורה שאין מה לפנות אליה. , אֵיזוֹ זְכוּת גְּדוֹלָה נָפְלָה בְּחֶלְקֵנוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת וּלְקַיְּמָהּ כִּרְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

רַבִּים הֵם הַמְחַפְּשִׂים קְמִיעוֹת וּסְגֻלּוֹת לְמִינֵיהֶם עַל מְנָת לְהַגְדִּיל אֶת פַּרְנָסָתָם וּלְהִתְעַשֵּׁר. אוּלָם חֲכָמֵינוּ לִמְּדוּנוּ שֶׁשְּׁמִירַת הַשַּׁבָּת הִיא הַסְּגֻלָּה הַבְּדוּקָה, הַמֻּבְטַחַת וְהַמְנֻסָּה בְּיוֹתֵר לְהַשְׁפִּיעַ לָאָדָם שֶׁפַע שֶׁל בְּרָכָה וּפַרְנָסָה מֵאוֹצְרוֹת הַשָּׁמַיִם. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בְּכָל עֶרֶב שַׁבָּת בְּמִּזְמוֹר לְכָה דּוֹדִי: ''לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה'' וכן כתב הזוהר הקדוש (שמות דף פ''ח ע''א): כל ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין (תרגום: כל הברכות שלמעלה ולמטה תלויות ביום השביעי) וכל שיתא יומין יהיב מזונא לתתא מההיא ברכה דמתברכאן ביומא שביעאה (כל ששת הימים יורד לאדם שפע וברכה ממה שהתברך ביום השביעי). .

לְכוּ וְנִוָּכְחָה מֵאָדָם שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ מְכוֹנָה הַמְיַצֶּרֶת כֶּסֶף וּשְׁטָרוֹת - הֵיאַךְ יֵלֵךְ לִקְרָאתָהּ? כֵּיצַד יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ? בְּעַצְלוּת וּבַאֲדִישׁוּת? בְּזִלְזוּל וּבְגַסּוּת? וַדַּאי שֶׁלֹּא! הֲלֹא יִשְׁמְרֶנָּה מִכָּל מִשְׁמָר, וְיַפְעִילֶנָּה בְּהִתְלַהֲבוּת וּבִרְנָנָה. כָּךְ עָלֵינוּ לְהַשְׂכִּיל וּלְהָבִין כִּי הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה שֶׁלָּנוּ, וּמִמֶּנָּה אָנוּ שׁוֹאֲבִים אֶת כֹּחֵנוּ וּבִרְכָתֵנוּ לַשָּׁבוּעַ שֶׁאַחֲרֵי, וּכְכָל שֶׁהָאָדָם יוֹתֵר יְיַקֵּר וִיכַבֵּד וִיעַנֵּג אֶת הַשַּׁבָּת - כָּךְ יַשְׁפִּיעַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמָּרוֹם בַּחֲזָרָה בְּכֶפֶל כִּפְלַיִם טוֹבָה רַבָּה וּמְרֻבָּה.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה