המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
אַזְהָרַת הַתּוֹרָה הִיא לְבַל יַעֲשׂוּ שׁוּם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְהַגְּמָרָא במשנה דף י' ע''א. בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה אוֹמֶרֶת שֶׁהִלְכוֹת שַׁבָּת הֲרֵי הֵן כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִים בִּשְׂעָרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מוּעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת. שֶׁכֵּן תִּרְאֶה כִּי מֵהַפָּסוּק הַבּוֹדֵד ''לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה'' לְמֵדִים אָנוּ שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע אֲבוֹת מְלָאכָה: הֵן, תּוֹלְדוֹתֵיהֶן, עַנְפֵיהֶן וְכָל הַיּוֹצֵא מֵהֶן. וַעֲלֵיהֶן הוֹסִיפוּ חֲכָמִים גְּזֵרוֹת, הַרְחָקוֹת, שְׁבוּתִים וְתַקָּנוֹת נוֹסָפוֹת הַנִּלְווֹת אֲלֵיהֶן.
רַבִּים הֵם דִּינֵי הַשַּׁבָּת וְהִלְכוֹתֶיהָ: לכך יוחדו שתי מסכתות שלימות: שבת ועירובין, וחלק נכבד מהשלחן ערוך באורח חיים (סימנים רמ''ב – תט''ז). ומאז ועד היום כידוע יצאו אין ספור ספרים בהלכות השבת ובדיניה. הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר, הַחַיָּב וְהַפָּטוּר, הָחֵל מִבְּמַחְשָׁבָה וּבְדִבּוּר, וְכַלֵּה בִּגְרָמָא וּבְמַעֲשֶׂה. וּמֵרִבּוּי הַהֲלָכוֹת וְהַדִּינִים מְצוּיָה הִיא הַמַּכְשֵׁלָה בָּהֶם. וְלָכֵן ראה לרבינו ישראל הכהן מראדין זצוק''ל בהקדמה לספרו ה''משנה ברורה'' חלק ג' מה שכתב בזה, ומה שהביא שם מהגה''ק רבי יהונתן אייבשיץ בספרו הנפלא ''יערות דבש'' (דרוש ג'). עיין שם. הֻזְהַרְנוּ עַל יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ לַחְזֹר וּלְשַׁנֵּן אֶת הַדְּבָרִים שׁוּב וְשׁוּב לְבַל יִשְׁלֹט בָּנוּ שַׂר שֶׁל שִׁכְחָה.