אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - מִיהוּ גָּדוֹל

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - מִיהוּ גָּדוֹל

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

הַקְפָּדָה יְתֵרָה הִקְפִּידוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים עַל מַנְהִיגֵי הָעָם שֶׁיִּהְיוּ מְתֻקָּנִים וּמְיֻשָּׁרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם. שֶׁתְּהֵא הַתּוֹרָה מוֹרַת דַּרְכָּם, וְשֶׁמִּדּוֹתֵיהֶם יִהְיוּ מְצֻיָּנוֹת וִישָׁרוֹת, וּבְלֹא זֶה - לֹא רַק שֶׁלֹּא הֶחְשִׁיבוּם רַבּוֹתֵינוּ לִגְדוֹלִים, אֶלָּא אַף הִמְעִיטוּ עֶרְכָּם מִן הַקְּטַנִּים וְהַפְּשׁוּטִים שֶׁבָּעָם.

וְכָךְ אָמְרוּ: שלחן ערוך (יורה דעה סימן רמ''ו סעיף ח'). הָרַב שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא וְכָל הָעָם צְרִיכִים לוֹ אֵין לְמֵדִים הֵימֶנּוּ עַד שֶׁיַּחֲזֹר לַמּוּטָב, שלחן ערוך (יורה דעה סימן רמ''ג סעיף ג'). וַהֲרֵי הוּא כַּקַּל שֶׁבְּצִבּוּר, מדרש רבה ויקרא (א', ט''ו). וראה לקמן (מצוה ק''ח) ובספרנו הדל ''דובב שפתי ישנים'' (ריש פרשת בחקותי) מה שהבאנו בסיעתא דשמיא מקדוש ישראל רבי ישראל סלנטר זיע''א על מאמר חז''ל זה. וּנְבֵלָה טוֹבָה הֵימֶנּוּ.

רַבֵּנוּ הֶחָזוֹן אִישׁ זַצוּקַ''ל בפרק ד' אות ט''ז. עיין שם בלשונו לשון הזהב. בְּסִפְרוֹ ''אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן'' כּוֹתֵב כִּי אֶחָד מֵהַמַּפְסִידִים הַגְּדוֹלִים בְּיוֹתֵר שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם הוּא מְחַנֵּךְ וּמְלַמֵּד אֲשֶׁר אֵינוֹ שָׁלֵם וּמְתֻקָּן בְּמִדּוֹתָיו. שֶׁכֵּן הַהֶפְסֵד הַנִּגְרָם עַל יָדוֹ הִנּוֹ כָּפוּל: שֶׁלֹּא רַק שֶׁנּוֹקֵט הוּא בְּהַנְהָגוֹת מְגֹאָלוֹת וּשְׁלִילִיּוֹת בְּהַנְהִיגוֹ אֶת חֲנִיכָיו וְתַלְמִידָיו, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסַמְכוּתוֹ וּבְתַדְמִיתוֹ הַנֶּאֱצֶלֶת לְמִלּוּי יְצָרָיו וּלְהַשְׁחָתַת מִדּוֹתָיו, אֶלָּא שֶׁגַּם אוֹתָן מִדּוֹת וְאוֹתָם טְבָעִים הוֹלְכִים וּמִשְׁתָּרְשִׁים בְּקֶרֶב חֲנִיכָיו הַמִּתְחַקִּים אַחַר הַנְהָגוֹתָיו בְּחָשְׁבָם שֶׁכָּךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְכָל אוֹתָן הַתּוֹעֵבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה הָרַב בְּאִיצְטְלָא שֶׁל ''לְשֵׁם שָׁמַיִם'' הוֹלְכוֹת וּפָרוֹת וְרָבוֹת אַף בְּקֶרֶב תַּלְמִידָיו. וְזֶהוּ הֶפְסֵד שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתוֹ. עַד כָּאן תֹּכֶן דְּבָרָיו.

וְהַדְּבָרִים מֻפְנִים הֵן כְּלַפֵּי הַמְחַנֵּךְ - לְהָבִין אֶת הָאַחֲרָיוּת הַגְּדוֹלָה הָרוֹבֶצֶת עַל שִׁכְמוֹ, וְהֵן כְּלַפֵּי הַמִּתְחַנֵּךְ - לִבְחֹן וּלְבָרֵר הֵיטֵב הַאִם לָמֵד הוּא מֵאָדָם הָעוֹנֶה עַל הַתְּנָאִים הַנִּדְרָשִׁים בַּחֲזַ''ל לַתֹּאַר ''רַב'' אוֹ ''מַנְהִיג'' אוֹ ''מְלַמֵּד'' וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה