אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - מַחֲשָׁבָה טוֹבָה

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - מַחֲשָׁבָה טוֹבָה

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

כָּל הַהַרְחָקוֹת הַלָּלוּ שֶׁהִרְחִיקוּ אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וַחֲכָמֶיהָ מְעוֹרְרוֹת תְּמִיהָה גְּדוֹלָה: מָה הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל? וְכִי מַה מַּפְרִיעַ אִם נַזְכִּיר שֵׁם פְּלוֹנִי עַל שְׂפָתֵינוּ? וְכִי עֲבַדְנוּהוּ, אוֹ הִבַּעְנוּ רֶגֶשׁ כָּל שֶׁהוּא כְּלַפָּיו? וְכִי מַה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת מֵהַזְכָּרַת שֵׁם שֶׁל דָּבָר שֶׁכָּזֶה?

אֲךְ הָאֱמֶת הִיא כִּי בְּתוֹרַת הַנֶּפֶשׁ מוֹצְאִים אָנוּ שֶׁבְּעֶצֶם הַזְכָּרַת דָּבָר בְּמַחְשַׁבְתֵּנוּ וּבְפִינוּ כְּבָר גּוֹרְמִים אָנוּ לְהַשְׁלָכוֹת רַבּוֹת וַחֲזָקוֹת הָעֲלוּלוֹת לִפְעָמִים לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ וּלְהַזִּיקֵנוּ נֵזֶק עָצוּם וּבִלְתִּי הָפִיךְ. שֶׁכֵּן כֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה הוּא הַכֹּחַ הֶחָזָק בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן לָאָדָם, וְלָכֵן נִמְצָא הוּא בַּמָּקוֹם הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם - בַּמֹּחַ וראה בספרנו הדל ''דובב שפתי ישנים'' (פרשת מטות) מה שהבאנו בס''ד מענין כח המחשבה והשלכותיה. . וְרַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְלַמְּדִים שֶׁבְּכֹחַ הַמַּחְשָׁבָה אָדָם מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לַדָּבָר עָלָיו הוּא חוֹשֵׁב, וְיוֹצֵר עִמּוֹ קֶשֶׁר פְּנִימִי וְיָשִׁיר מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ.

רעיון זה הבאנו פעם מהגה''צ רבי יאשיהו פינטו שליט''א. כָּךְ מוּבָא עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק ע''ה, בֶּן הַזְּקוּנִים שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ ע''ה, שֶׁחֲזַ''ל הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ שֶׁמֵּרֹב אַהֲבָתוֹ לְאָבִיו הָיָה פירוש: קלסתר פניו. זִיו הָאִיקוֹנִין שֶׁל יוֹסֵף דּוֹמֶה לְיַעֲקֹב. לֹא מָצִינוּ אַהֲבָה כֹּה גְּדוֹלָה וְקֶשֶׁר כָּל כָּךְ עָמֹק שֶׁל אָב וּבֵן כְּמוֹ יַעֲקֹב וְיוֹסֵף עד שדרשו רבותינו על הפסוק ''אלה תולדות יעקב יוסף'' שעיקר ותמצית תולדות יעקב היה יוסף הצדיק! . וְהִנֵּה עִלַּת הָעִלּוֹת סוֹבֵב שֶׁיּוֹסֵף הוּרַד מִצְרַיְמָה, מַה שֶּׁהוֹתִיר אֶת יַעֲקֹב אָבִיו אָבֵל וְשַׁכּוּל וּמְסָרֵב לְהִתְנַחֵם עַל אָבְדַּן בְּנוֹ. רוּחַ הַקֹּדֶשׁ פּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ, וְחַיָּיו הוֹפְכִים לְחַיֵּי צַעַר וְקַדְרוּת. יוֹסֵף, לְעֻמָּתוֹ, מוּרָד לַבּוֹר בְּמִצְרַיִם, וּמִשָּׁם עוֹלֶה הוּא לִגְדֻלָּה עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לְשַׁלִּיט בְּמִצְרַיִם, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְנוֹלָד לוֹ בֵּן. כֵּיצַד קוֹרֵא יוֹסֵף לִבְנוֹ? ''מְנַשֶּׁה''. וְלָמָּה? בראשית מ''א, נ''א. ''כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֶת כָּל בֵּית אָבִי''. ראה בספורנו שם ועוד. וְהִסְבִּירוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁיּוֹסֵף בִּקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִשְׁכֹּחַ אֶת יַעֲקֹב אָבִיו, שֶׁלֹּא לַחְשֹׁב עָלָיו יוֹתֵר.

לִשְׁכֹּחַ?! יוֹסֵף?! הֲיִתָּכֵן?! הֲלֹא אָבִיךָ יוֹשֵׁב וּמְבַכֶּה אֶת אָבְדָנְךָ זֶה עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, כָּל חַיָּיו נֶעֶצְרוּ, שְׁכִינָה פָּרְשָׁה מֵאִתּוֹ, וְאַתָּה רַק עוֹלֶה לִגְדֻלָּה וּמְבַקֵּשׁ לְשָׁכְחוֹ?! אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר זֹאת עַל צַדִּיק שֶׁכָּזֶה?! וְהִסְבִּירוּ חַכְמֵי הַנֶּפֶשׁ כִּי טֶבַע שֶׁבָּעוֹלָם הוּא: כְּשֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב עַל דָּבָר - אַתָּה מְקַשֵּׁר אוֹתוֹ אֵלֶיךָ. אִם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל פְּלוֹנִי - אַתָּה גּוֹרֵם לוֹ לַחְשֹׁב עָלֶיךָ גַּם כֵּן כמו שכתב שלמה המלך ע''ה (משלי כ''ז, י''ט): ''כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם''. והסבירו המפרשים שאם אתה אוהב מישהו באמת – בהכרח שגם בו תתעורר אהבה אליך, וכן להיפך. . אִם אַתָּה חוֹשֵׁב עַל צָרָה - אַתָּה גּוֹרֵם לָהּ לָבוֹא עָלֶיךָ כמו שכתוב באיוב: ''כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי''. והסבירו המפרשים שאם אדם חושש וחושב הרבה מדבר שמא יבא עליו - הוא גורם בכך שהדבר באמת יבוא. וזהו גם כן עומק מאמר שלמה המלך (משלי י''ב, כ''ה) ''דאגה בלב איש ישיחנה'' ופירשו חז''ל (יומא ע''ה ע''א, לדעה אחת) ישיחנה מדעתו. ואין הכוונה שלא יחשוב עליה עד שהיא תגיע ותקרה, אלא שיסיחנה מדעתו ולא יחשוב עליה ומתוך כך מובטח לו שהיא תיבטל ותיעלם לגמרי! ולכן גם כן שגור לומר ''רחוק מהעין רחוק מהלב''. . וְאֶת זֹאת יוֹסֵף יָדַע. הוּא יָדַע שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא חוֹשֵׁב עַל אָבִיו - גַּם אָבִיו חוֹשֵׁב עָלָיו וּמִצְטַעֵר. לָכֵן אָמַר יוֹסֵף: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! עִם כָּל הַצַּעַר וְהַכְּאֵב, עִם כָּל אַהֲבָתִי לְאָבִי, אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתִּגְרֹם לִי לִשְׁכֹּחַ אֶת אֲבִי, כְּדֵי שֶׁכָּךְ גַּם הוּא יִשְׁכְּחֵנִי וְלֹא יִצְטַעֵר!

הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכֹּחַ הַמַּחְשָׁבָה וְהַדִּבּוּר שֶׁבָּאָדָם הוּא גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, וְלָכֵן מוּבָן מַדּוּעַ הִקְפִּידָה כָּל כָּךְ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְבַל נַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדַת אֱלִילִים עַל פִּינוּ. שֶׁהַדִּבּוּר מַשְׁפִּיעַ, וְהַמַּחְשָׁבָה גּוֹרֶמֶת, עַל כֵּן נִצְטַוֵּינוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה